בקשר לסחיטה באיומים

[רמי אב]

בקשר לסחיטה באיומים

האם זה חוקי להציע לאדם להתחייב שלא לתבוע בהמשך בית עסק מסויים גם אם צריך כתנאי לקבל את מה שמותר לו לקבל?
תודה.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תנאי ששולל את זכות הגישה לערכאות נועד לשלול זכות חוקתית

ולכן נראה לי (בלי שבדקתי אסמכתאות) שהוא אסור לפי ס' 30 לחוק החוזים חלק כללי.

 

[רמי אב]

אז אם אני חותם על הסכם כזה

האם זה בטוח שהצד השני לא יכול לתבוע אותי על הפרת חוזה?
תודה

 

[ערן שפילינגר]

איך תסביר את כתבי הקבלה ו-ויתור של חברות הביטוח?

או של כל גוף אחר שהגעת איתו לכדי פשרה והוא מסכים לפצות אותך כנגד הבטחה שבזאת הסיפור יסתיים, ולא תוגש נגדו תביעה נוספת?
&nbsp
תנאי בחוזה לפיו הוסכם שלא תוגש תביעה, אינו סותר בהכרח את תקנת הציבור משום שהוא לא מונע ממך באמת ללכת ולהגיש תביעה. במידה בו צד מגיש תביעה בניגוד למוסכם, ניתן לטעון שהחוזה הופר ומכאן כל הטענות הרגילות בדיני חוזים - בטלות חוזה, השבה וכו'.

 

[רמי אב]

אבל אני מתכוון לדבר שבכל מקרה יש לפי החוק והצדק זכות לאדם

לקבל את הדבר המסויים.
אז במצב כזה, האם באמת יש סיבה לתבוע על הפרת חוזה בגלל שמי שהתחייב שלא לתבוע בבית המשפט, רוצה בנושא הזה את עזרת בית המשפט?
&nbsp
לדוגמא האדם רוצה לעשות ביטול עיסקה בהתאם לחוק ולקבל על זה את הכסף שמגיע לו בהתאם לחוק ובעל העסק אומר לו שרק אם הוא יתחייב שלא לתבוע אותו בבית המשפט במה שקשור לנושא הזה למשל אם מי שרוצה לעשות את ביטול העסקה הרוצה לתבוע גם על לשון הרע שבעל העסק פרסם נגדו בתקשורת דברי שקר פוגעים למשל הוא משקר בתקשורת שפסיכיאטר קבע שהוא אדם מסוכן לציבור כאשר זה שקר, רק כדי שהאנשים האחרים יאמינו לשקר שלו וימשיכו לעשות איתו עסקים. אז במצב כזה אם הוא חתם שהוא מוותר לתבוע בהמשך בכל מה שקשור למקרה הזה, אז האם באמת במצב כזה יש סיבה טובה לבעל העסק לתבוע על הפרת חוזה? אם כן אז איזו סיבה במצב כזה יש לבעל העסק לתבוע על הפרת חוזה?
&nbsp
הדוגמא של עורך הדין זה משהו אחר כי היא מדברת על הסכם שלפי החוק לא חובה לעשות אותו, ואני מתכוון למצב שלפי החוק בכל מצב יש לצד השני זכות לקבל דבר כלשהו.

 

[ערן שפילינגר]

אז תגיש נגדו תביעה אזרחית,

על כך שהוא מפר (לשיטתך) את תקנות הגנת הצרכן - ביטול עסקה.
הוא לא מאיים עליך, הוא לא דורש ממך לבצע עבורו מעשה או להימנע מביצוע מעשה, הוא בסך הכל מתנה את ההסכמה שלו לדרישה שלך, בכך שאתה תסכים לבקשה שלו.
לא מוצא חן בעיניך? אז אל תסכים ותתבע אותו.

 

[רמי אב]

מעניין אותי גם לדעת

האם לפי החוק מותר לעשות התחייבות שאם נותנים את הכסף לצד השני שזה כסף שלפי החוק מותר לו לקבל אז שהצד השני לא יתבע תביעת לשון הרע את מי שנותן לו את הכסף? כאשר שני הצדדים יודעים שהצד שנותן את הכסף אמר לשון הרע שיקרי, לצד שלישי, וכתוצאה מזה הצד השני מרגיש עם הלשון הרע הזאת נגדו רע?
אם לפי החוק מותר לעשות התחייבות כזאת אז איזו סיבה טובה יש לעשות התחייבות כזאת?
תודה.

 

[ערן שפילינגר]

מכאן ועד סחיטה באיומים - רחוקה הדרך

אני מאחל לך שכל התפיסה שלך לגבי "סחיטה באיומים" תתמצה בויכוח על אופי מתן שירות מבעל עסק.
&nbsp
השאלה שלך לא מספיק ברורה ואי אפשר להסיק ממנה מסקנות.
באופן כללי, אם מגיע לך לקבל שירות או מוצר מבית עסק, והם מסרבים למסור לך את אותו שירות או מוצר אלא בהתקיים תנאים מסויימים כמו ויתור על תביעות - ברוב המקרים תהיה לך עילה לתביעה.

 

[רמי אב]

מה בדיוק לפי החוק זה סחיטה באיומים?

ולמה במקרה הזה רק ברוב המקרים תהיה לי סיבה טובה לתביעה ולא בכל המקרים?
האם החוק מדינה לא נותן לכל אדם זכות לבקש עזרה מבית המשפט באיזה נושא שהוא רוצה ובאיזה מקרה שקורה?
תודה.

 

[ערן שפילינגר]

אני לא אוהב לענות להתחכמויות

אני לא מאמין שאתה לא מבין מה ההבדל בין סחיטה באיומים, לבין חתימה על כתב ויתור על תביעה או דרישה.

 

[רמי אב]

אני לא משפטן ולכן אני אשמח לדעת מה ההבדל בין סחיטה באיומים

לבין וויתור על משהו שלפי החוק מותר בכל מצב לקבל אותו.
&nbsp

 

[sharpantie]

סחיטה באיומים

http://www.nahari-law.co.il/מהי-סחיטה-באיומים-במשפט-הפלילי/

ויתור על דבר שזכותך לקבל ואתה נאלץ לוותר הוא נושא לויכוח ואיננו עבירה פלילית.

 

[רמי אב]

אפילו אם האדם נאלץ לוותר שלא מרצונו החופשי

זאת לא עבירה פלילית?
כי במקרה שלי אני מתכוון לאדם שנאלץ לוותר על משהו שלפי החוק יש לו זכות לקבל, כדי לקבל את הכסף שלפי החוק מגיע לו.

 

[גיא שטיין]

למה נאלץ לוותר?

זכותו שלא לוותר ולהגיש תביעה על מנת לקבל את מה שלטענתו מגיע לו לפי החוק (או יותר נכון "לפי החוזה").

 

[ערן שפילינגר]

לא צריך להיות משפטן, צריך common sense

להלן שלוש סיטואציות:
&nbsp
1) יוסי פוגש את משה ואומר לו - אם לא תיתן לי 100,000 ש"ח אני אשרוף את החנות שלך.
&nbsp
2) יוסי נכנס לחנות של משה ומבקש לקנות מוצר. על המוצר יש תווית לפיה מחירו 100 ש"ח. בקופה משה מבקש 120 ש"ח.
יוסי אומר למשה - "יש כאן סימון מחיר של 100 ש"ח, תמכור לי ב-100!".
משה עונה - "לא אכפת לי. העליתי את המחיר לפני שעה. אם אתה רוצה לקבל את המוצר, תשלם 120 ש"ח".
&nbsp
3) יוסי התלונן בZAP על החנות של משה. משה הגיב שם שיוסי מופרע, מטופל על ידי פסיכיאטר וכנראה שכח לקחת את הכדורים שלו לפני שנכנס לחנות.
יוסי ומשה מדברים, יוסי חוזר לחנות של משה ומשה אומר לו - "אולי הגזמתי, הנה, קח את המוצר תמורת 100 ש"ח, לא 120 ש"ח, אבל רק בתנאי שלא תתבע אותי."
&nbsp
&nbsp
תפקידך כעת, הוא לזהות את עבירת הסחיטה באיומים המסתתרת בין הסיטואציות האלו, ולהסביר לנו במה היא שונה מהעבירות האחרות שאינן מהוות סחיטה באיומים.

 

[רמי אב]

1 זה עבירה של סחיטה באיומים כי הוא מחייב אותו לעשות מעשה

שהוא לא חייב לעשות בצורה אלימה.
&nbsp

 

[sharpantie]

תתבע אותו ותיפגשו בבית המשפט

והשופט יחליט אם אתה צודק.ואז תילמד שעור במשפטים
שמאוד מאוד יפתיע אותך. ב ה צ ל ח ה.

 

[רמי אב]

האם לדעתכם זה נראה הוגן

שבחוזה רשום שבתמורה לזה שהוא נותן לי את הכסף שאני מתחייב על הדף שלא לתבוע אותו ולא להתלונן עליו והוא לא מתחייב שלא לתבוע אותי?
אם אני חותם על דבר כזה והוא אחר כך עושה לי רע במשהו אחר והוא לא רוצה להקשיב לי, אז אם אני מתלונן במשטרה על שהוא עושה לי רע.
האם במקרה הזה המשטרה תעזור לי שהוא לא יתבע אותי על הפרת חוזה?

 

[ערן שפילינגר]

בינגו

סחיטה באיומים היא עבירה במסגרתה אני מכריח אותך, באמצעות הפחדה, לבצע מעשה מסויים או להימנע מלבצע מעשה מסויים.
&nbsp
"אם לא תשלם לי כסף, אני אכתוב עליך בפייסבוק שאתה בוגד באשתך" - סחיטה באיומים.
"אם תתבע אותי בבית משפט אני ארצח אותך" - סחיטה באיומים. אני מכריח אותך, באמצעות הפחדה, להימנע מלתבוע אותי.
"אני אסכים לתת לך כסף אם תבטיח שלא תתבע אותי" - מיקוח סטנדרטי. אני לא מכריח אותך לעשות שום דבר. רוצה כסף? אז תתחייב למה שביקשתי. לא רוצה? לא צריך. תתבע אותי, תעשה מה שאתה רוצה.