בקשר לסקר
- פותח הנושא אולפניסט
- פורסם בתאריך
אני מבין שכוונתך להבדלים
הקיימים בין הנקרא 'עיון' ל'בקיאות'. עכ"פ בלימוד תורה בעיון ועלעול בכל ספרי המפרשים, הראשונים והאחרונים, הספקתי ללמוד בין פחות מעמוד עד דף גמרא לשבוע. סוף שנה במצב הטוב יצאתי עם 30 דפי גמרא בעיון, מעויינים אבל מבולבלים במעט. כאן הריטב"א בראשי וכאן הרא"ש או שאר הראשונים. לימוד הבקיאות הוא לימוד עם פירוש רש"י ולדעתי גם תוספות והיכן שצריך מחפשים בספרי המפרשים, ובלימוד זה הספקתי בשנה למעלה מ300 דפי גמרא. במאמץ לא קשה במיוחד אך עקבי כמובן, ניתן לסיים את כל הש"ס עוד לפני החתונה. לרכוש בקיאות יתרה בכל המושגים, בכל הנושאים ובכל הש"ס. או לפחות ברובו. מורי ורבי שהוא גדול בקנה מידה בינלאומי, מפוסקי הדור היה מדגיש את הצורך והחיוב באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. ז"א לימוד בעיון לא למטרת החפירה לעומק הסוגיא, אלא חפירה ובדיקה לעומק במטרה להגיע להלכה בנושא. זה לימוד בעיון אמיתי. לא לימוד והפיכה לשם פלפול גרידא. מורי ורבי היה מדגיש שבמצב זה ניתן לרכוש רק כמה עשרות דפי גמרא בשנה, ולכן מזה ומזה אל תנח ידך... לצד אותץו לימוד עיוני לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, גם יש להקפיד על סדר מיוחד ללימוד בקיאות, ולרכוש דפי גמרא הרבה במקביל ללימוד העיוני. ולכן בישיבות יש סדר מיוחד ללימוד עיון, סדר זה נקבע לשעות הכבדות של היום. ואילו לסדר שלישי לדוגמא או בשעות לאחר שהראש כבר עיין עמוק עמוק במשך היום, קובעים סדר ללימוד בקיאות. והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך. והאר עינינו בתורתך, היינו לימוד התורה ואסוקי שמעתתא, זאת כדי לדבק לבנו במצותיך, היינו שיהיה אליבא דהלכתא. ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ללמוד על מנת לקיים. לכן אני לומד גם סדר קדשים, סדר הקרבנות שיהיה בבניין בית המקדש במהרה בימינו. בתפילה שלימודי זה יהיה על מנת לקיים בקרוב עם ביאת גואל צדק.
הקיימים בין הנקרא 'עיון' ל'בקיאות'. עכ"פ בלימוד תורה בעיון ועלעול בכל ספרי המפרשים, הראשונים והאחרונים, הספקתי ללמוד בין פחות מעמוד עד דף גמרא לשבוע. סוף שנה במצב הטוב יצאתי עם 30 דפי גמרא בעיון, מעויינים אבל מבולבלים במעט. כאן הריטב"א בראשי וכאן הרא"ש או שאר הראשונים. לימוד הבקיאות הוא לימוד עם פירוש רש"י ולדעתי גם תוספות והיכן שצריך מחפשים בספרי המפרשים, ובלימוד זה הספקתי בשנה למעלה מ300 דפי גמרא. במאמץ לא קשה במיוחד אך עקבי כמובן, ניתן לסיים את כל הש"ס עוד לפני החתונה. לרכוש בקיאות יתרה בכל המושגים, בכל הנושאים ובכל הש"ס. או לפחות ברובו. מורי ורבי שהוא גדול בקנה מידה בינלאומי, מפוסקי הדור היה מדגיש את הצורך והחיוב באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. ז"א לימוד בעיון לא למטרת החפירה לעומק הסוגיא, אלא חפירה ובדיקה לעומק במטרה להגיע להלכה בנושא. זה לימוד בעיון אמיתי. לא לימוד והפיכה לשם פלפול גרידא. מורי ורבי היה מדגיש שבמצב זה ניתן לרכוש רק כמה עשרות דפי גמרא בשנה, ולכן מזה ומזה אל תנח ידך... לצד אותץו לימוד עיוני לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, גם יש להקפיד על סדר מיוחד ללימוד בקיאות, ולרכוש דפי גמרא הרבה במקביל ללימוד העיוני. ולכן בישיבות יש סדר מיוחד ללימוד עיון, סדר זה נקבע לשעות הכבדות של היום. ואילו לסדר שלישי לדוגמא או בשעות לאחר שהראש כבר עיין עמוק עמוק במשך היום, קובעים סדר ללימוד בקיאות. והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך. והאר עינינו בתורתך, היינו לימוד התורה ואסוקי שמעתתא, זאת כדי לדבק לבנו במצותיך, היינו שיהיה אליבא דהלכתא. ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ללמוד על מנת לקיים. לכן אני לומד גם סדר קדשים, סדר הקרבנות שיהיה בבניין בית המקדש במהרה בימינו. בתפילה שלימודי זה יהיה על מנת לקיים בקרוב עם ביאת גואל צדק.
חרדי ומאמין
New member
לדעתי מה שאתה מתאר בקיאות זה עיון..
ומה שאתה מתאר עיון זה לימוד ה כ ל... למעשה עיון זה לא לימוד כל הספרים אלא לימוד איטי להבין יותר טוב לעומק כל דבר, ומסתכלים בספרי הראשונים והאחרונים כדי להיעזר בהם להבין את הגמרא אבל לא כמטרה בפני עצמה. כלומר לא כדי לעבור על כל הספרים העוסקים בסוגיא.
ומה שאתה מתאר עיון זה לימוד ה כ ל... למעשה עיון זה לא לימוד כל הספרים אלא לימוד איטי להבין יותר טוב לעומק כל דבר, ומסתכלים בספרי הראשונים והאחרונים כדי להיעזר בהם להבין את הגמרא אבל לא כמטרה בפני עצמה. כלומר לא כדי לעבור על כל הספרים העוסקים בסוגיא.
אולי אני טועה כבר עשרות שנים
עד היום ידעתי שלימוד בעיון הוא לימוד לא איט מבחינת השעות, אלא מבחינת הספק הדפים. הספק הדפים נמוך בגלל העיון בכמה שיותר מפרשים. ללימוד הבקיאות בד"כ מוקדש פחות זמן, הספק הדפים הוא הרבה יותר, וזאת מבלי עיון במפרשים, כי אם לפי הצורך כשמתעורר משהו הכרחי תוך כדי לימוד הבקיאות.
עד היום ידעתי שלימוד בעיון הוא לימוד לא איט מבחינת השעות, אלא מבחינת הספק הדפים. הספק הדפים נמוך בגלל העיון בכמה שיותר מפרשים. ללימוד הבקיאות בד"כ מוקדש פחות זמן, הספק הדפים הוא הרבה יותר, וזאת מבלי עיון במפרשים, כי אם לפי הצורך כשמתעורר משהו הכרחי תוך כדי לימוד הבקיאות.
אך לא לזאת היתה כוונתי...
בתור מי שעוסק בזה בפועל, אני יודע טוב מאוד מהו לימוד עיון ומהו לימוד בקיאות (אם כי יש לי השגות על הגדרותיך). ב"ה אני עוסק גם בעוד ממקצועות התורה שמוזנחים יותר בעולם הישיבות החרדי - תנ"ך ומחשבה. שאלתי מהו לימוד חסידי ומהו לימוד ליטאי - האם התשובה היא שחסידים לומדים בקיאות וליטווקים לומדים עיון? אם כן, על זה כבר נאמר "וחסידים ברינה יגילו".
בתור מי שעוסק בזה בפועל, אני יודע טוב מאוד מהו לימוד עיון ומהו לימוד בקיאות (אם כי יש לי השגות על הגדרותיך). ב"ה אני עוסק גם בעוד ממקצועות התורה שמוזנחים יותר בעולם הישיבות החרדי - תנ"ך ומחשבה. שאלתי מהו לימוד חסידי ומהו לימוד ליטאי - האם התשובה היא שחסידים לומדים בקיאות וליטווקים לומדים עיון? אם כן, על זה כבר נאמר "וחסידים ברינה יגילו".
חרדי ומאמין
New member
ידידי אתה טועה
ממש אבל ממש הפוך. הליטאים הם אלו שלומדים בעיקר עיון והחסידים הם אלו שמשתדלים ללמוד יותר גם בקיאות. אם שמעת על האדמו"ר מגור הוא ביטל לגמרי את כל ללמוד העיון כלל בישיבות של גור ! לומדים שם רק בקיאות.
ממש אבל ממש הפוך. הליטאים הם אלו שלומדים בעיקר עיון והחסידים הם אלו שמשתדלים ללמוד יותר גם בקיאות. אם שמעת על האדמו"ר מגור הוא ביטל לגמרי את כל ללמוד העיון כלל בישיבות של גור ! לומדים שם רק בקיאות.
חרדי ומאמין
New member
האדמו"ר מגור...
הוא הלך בצורה קיצונית יותר וביטל לגמרי את לימוד העיון אבל בגדול הליטאים חזקים יותר בעיון מאשר החסידים. והראיה: ברוב הישיבות החסידיות תמצא מגידי שיעורים ליטאים בלימוד העיון מה שלא תמצא מגידי שיעורים חסידים בישיבות ליטאיות.
הוא הלך בצורה קיצונית יותר וביטל לגמרי את לימוד העיון אבל בגדול הליטאים חזקים יותר בעיון מאשר החסידים. והראיה: ברוב הישיבות החסידיות תמצא מגידי שיעורים ליטאים בלימוד העיון מה שלא תמצא מגידי שיעורים חסידים בישיבות ליטאיות.
אם כך אז אוליי העיון שלך ושלי שונה
נכון שיש כזו סטיגמה. אבל הסטיגמה הזו סובבת בין אלה שלא יושבים ביני עמודי דבי מדרשא. כשיושבים והוגים בתורה, רואים את קיום מצוות 'לעסוק בדברי תורה' עסק כמשמעו, גם אצל החסידים וגם אצל הליטאים. נסה לתפוס שיחה עיונית עם בחור היושב ולומד עם גלימה ארוכה וגארטיל. לו הייתי רואה צורך בכך הייתי מזמינך ל'שטיבל' שלנו ומאפשר לך להציץ לללימוד בהתמדה ואף לשיחה בלימוד עם אברכים ובחורים חסידיים.
נכון שיש כזו סטיגמה. אבל הסטיגמה הזו סובבת בין אלה שלא יושבים ביני עמודי דבי מדרשא. כשיושבים והוגים בתורה, רואים את קיום מצוות 'לעסוק בדברי תורה' עסק כמשמעו, גם אצל החסידים וגם אצל הליטאים. נסה לתפוס שיחה עיונית עם בחור היושב ולומד עם גלימה ארוכה וגארטיל. לו הייתי רואה צורך בכך הייתי מזמינך ל'שטיבל' שלנו ומאפשר לך להציץ לללימוד בהתמדה ואף לשיחה בלימוד עם אברכים ובחורים חסידיים.
חרדי ומאמין
New member
אבל מה תענה לעובדה
שיש מגידי שיעורים יוצאי ישיבות ליטאיות אצל החסידים ולא הפוך ? ולא רק זה גם הרבה מגידי שיעורים חסידיים למדו בישיבות ליטאיות ! ואם אתה רוצה דוגמאות אני יכול להביא לך בשפע !
שיש מגידי שיעורים יוצאי ישיבות ליטאיות אצל החסידים ולא הפוך ? ולא רק זה גם הרבה מגידי שיעורים חסידיים למדו בישיבות ליטאיות ! ואם אתה רוצה דוגמאות אני יכול להביא לך בשפע !
בשעה האחרונה עשיתי סבב וירטואלי
בשעה האחרונה עשיתי סבב וירטואלי (בראשי) בהמון ישיבות חסידיות. ברשת ישיבות גור. ברשת ישיבות בעלז. ברשת ישיבות ויז'ניץ. ברשת ישיבות סאטמר. בישיבות חסידיות נוספות, ולא מצאתי אף מגיד שיעור ליטאי באותן ישיבות. מה שכתבת הראיה: ברוב הישיבות החסידיות תמצא מגידי שיעורים ליטאים בלימוד העיון מה שלא תמצא מגידי שיעורים חסידים בישיבות ליטאיות. אכן לא תמצא מגידי שיעור חסידיים בישיבות הליטאיות. אבל גם לא להיפך. גם אצל הליטאיים וגם אצל החסידים יש 'לומדים'. ואין זה חדש לא אצל הליטאים ולא אצל החסידים. איני חושב שהגאון האדיר רבי שמעון אנגל משגיח ביח"ל היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי דוד משה רבינוביץ ראש ישיבות רדומסק היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי צבי אריה פרומר מקוזיג'לוב ראש ישיבת יח"ל היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשה היה ליטאי. ועוד ועוד ועוד. הדור הליטאי של היום אינו יתום מגדולים. גם הדור החסידי של היום אינו יתום מלומדים. אני מכיר אישית חסידים שאף אחד 'לא שם' לכיוון שלהם. הם מרגישים עצמם בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא, ויש ביניהם היושבים ליד הגמרא ארבע וחמש שעות התמדה. וכשהם קמים מהספסל, זהו האות כי הגיע זמן תפילה. ייתכן והחמצתי מגיד שיעור אחד או שנים ליטאיים ברשת הישיבות החסידיות. אבל אחד או שנים זה דיי רחוק ממה שאמרת. והנה מצונזר במעט ממה שעדשתי קלטה בשטיבל חסידי בפלפול בעיונה של תורה.
בשעה האחרונה עשיתי סבב וירטואלי (בראשי) בהמון ישיבות חסידיות. ברשת ישיבות גור. ברשת ישיבות בעלז. ברשת ישיבות ויז'ניץ. ברשת ישיבות סאטמר. בישיבות חסידיות נוספות, ולא מצאתי אף מגיד שיעור ליטאי באותן ישיבות. מה שכתבת הראיה: ברוב הישיבות החסידיות תמצא מגידי שיעורים ליטאים בלימוד העיון מה שלא תמצא מגידי שיעורים חסידים בישיבות ליטאיות. אכן לא תמצא מגידי שיעור חסידיים בישיבות הליטאיות. אבל גם לא להיפך. גם אצל הליטאיים וגם אצל החסידים יש 'לומדים'. ואין זה חדש לא אצל הליטאים ולא אצל החסידים. איני חושב שהגאון האדיר רבי שמעון אנגל משגיח ביח"ל היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי דוד משה רבינוביץ ראש ישיבות רדומסק היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי צבי אריה פרומר מקוזיג'לוב ראש ישיבת יח"ל היה ליטאי. איני חושב שהגאון האדיר רבי יעקב מאיר בידרמן מווארשה היה ליטאי. ועוד ועוד ועוד. הדור הליטאי של היום אינו יתום מגדולים. גם הדור החסידי של היום אינו יתום מלומדים. אני מכיר אישית חסידים שאף אחד 'לא שם' לכיוון שלהם. הם מרגישים עצמם בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא, ויש ביניהם היושבים ליד הגמרא ארבע וחמש שעות התמדה. וכשהם קמים מהספסל, זהו האות כי הגיע זמן תפילה. ייתכן והחמצתי מגיד שיעור אחד או שנים ליטאיים ברשת הישיבות החסידיות. אבל אחד או שנים זה דיי רחוק ממה שאמרת. והנה מצונזר במעט ממה שעדשתי קלטה בשטיבל חסידי בפלפול בעיונה של תורה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.