בקשר לפגישת חברי הפורום....

בקשר לפגישת חברי הפורום....

טוב, די באמת הגיע הזמן להפסיק לכתוב כאן כל הזמן על בדידות, חרדה חברתית וכו´ ולהתחיל לעשות משהו. אז... אם הפגישה בזכרון (או בכל מקום אחר) עדיין רלבנטית, רציתי להודיע לכם שאני מוכנה לעשות את הצעד ולהפגש. אני מחכה לתגובות שלכם. נטע
 
../images/Emo24.gif

אני מקווה שזה באמת ייצא לפועל בקרוב. צריך כבר להתחיל לדבר תכלס על זה (שעה יום מקום) אני מניח שהיום הכי נוח מבחינת הרוב פה הוא יום חמישי, כי לפחות חלק לא עובדים ביום שלמחרת. מי שמעדיף יום אחר - מוזמן להציע הצעות
 

פרוזק

New member
ומהצד השני

לא קל לבוא ולהפגש פתאום עם אנשים שבעצם אתה מכיר אבל לא ממש מכיר זה כמו לדבר הרבה זמן עם מישהו בטלפון לדעת מה הוא אוהב שונא מה מציק לו איפה הוא עובד והכל אבל בעצם לא לדעת איך ומה הוא בעמת. מה הוא יהיה כשניפגש איך הוא יראה ? יש אבדל עצום בין מה שקורה פה בפורום לבין המציאות, קשר פורומי שהופך לקשר מציאותי משתנה לפעמים לטובה לפעמים לרעה ואיאפשר לדעת מראש מה יהיה ולכן נראה לי שכדאי לחשוב על זה בצורה רצינית ולדבר על זה בצורה רצינית. אני בכל מקרה יכולה לומר לכם שנכון לעכשיו אני מעדיפה להשאיר את המצב כמו שהוא ולכן אני לא מתכוונת לבוא למפגש כזה אם יהיה. אבל אני מכווה שיצליח לכם להתעלות מעל לבדידות ואני מאמינה שתצליחו לליצור מזה משהו יפה לפחות חלקכם.
 
להגיד לכם את האמת...

אני מתה מפחד! פרוזק, את צודקת. לעשות מפגש כזה זה סיכון גדול. באמת אי אפשר לדעת מה יהיה אחר כך. אבל עד מתי אתן לפחד להשתלט עלי? את יודעת פרוזק, אם שאר האנשים יגיבו כמוך, אני ארגיש הקלה עצומה. כבר עכשיו אני נזהרת שלא לסגת ולחזור שוב לקונכיה שלי. למרות שיש בי רצון לעשות את זה. אני פשוט מנסה למצוא דרך לפרוץ את החומה של הייאוש והפחד ולעשות שינוי, שהוא עכשיו מפחיד מאוד, אין מילים לתאר עד כמה, אבל אני רוצה גם להאמין שכשאהיה כבר מאחורי זה, הפחד הזה יוביל אותי למקום הרבה יותר טוב.
 
נטע הפעם פרוזק טועה

בחיים אין סיכון בלי סיכוי כל דבר בחיים הוא סיכון, ללכת לראיון עבודה -אולי לא אתקבל? להתחיל לימודים -אולי אכשל? להתאהב במישהו-אולי לא יואהב אותי? לפנות למישהו-אולי יתעלם? להיות בכביש-אולי אעשה תאונה ואמות? לפגוש חברים במפגש-אולי לא נפתח ויהיה משעמם? אז יקרה-הפחד הוא טבעי, הפחד הוא מובן, יש דרכים להקל על הפחד למשל. להתחיל בינכם תקשורת דרך טלפון, לדבר על חויות של היום יום, לא חייבים להיפתח מהר על החיים. להתחיל לפתח קשרים של ידידות, לזרום בשיחת טלפון. אפשר להציע לראות סרט וידאו משותף באיזה בית<כמו שאצלי יהיה בשבת הקרובה>, ואז גם אם יש חרדה תמיד אפשר לצפות בסרט, להתכבד בכיבוד קל וללכת. אפשר סתם לשמוע מוזיקה יחד באיזה ערב על חוף הים, בישיבה על שמיכות, חבריי עשו את זה והיה חויה נפלאה. תמיד יש חשש שאולי זה לא כמו בפורום, אולי האנשים שונים, אולי לא יואהבו אותי, אני מתה מפחד.ואני מדברת עליו בפורום השכן-תראו אתם נפגשתם כמה מפגשים יחד, אני הולכת לפגוש יותר מעשר אנשים יחד בביתי, וזה אחרת. אני בחיים ממש בישניתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אני בחיים יכולה להפוך פתאום לחסרת ביטחון ודג במיים,אני יכולה להכנס לחרדה ולקוצר, אל תבהלו....ואני יכולה לזרום איתכם כי תהיה כימיה, ותהיו פתוחים ותזרמו.....אבל אני אתגבר על הפחד!!! והם מוכנים לכל, והם יקבלו אותי בשבת עם מה שיקרה, אם אפחד, אם אבכה, אם אצחק, אם אתעיף, אם אכנס לקוצר, ואם אכנס לחרדה, ואם אהיה סגורה ולא אתן להם לחבק כמו שהם התרגלו-ואם אהיה כמו סנובית, הם יצטרכו לקבל אותי כמו שאהיה , כמו שאני אקבל אותם כמו שהם יהיו מעבר למסך. ואת יודעת מה יש לזה יתרון שיש הרבה אנשים כי תמיד יש בחבורה את אלה שיותר פתוחים, את אלה שמזיזים את הערב, מספרים בדיחות,מדברים, ויש תמיד את אלה שיושבים מרוחקים בצד ושותקים, ולפעמים רק אחרי כמה שעות מפגש נפתחים. אז מה שאוותר על הנסיון?בגלל שאולי יהיה לא טוב לי, ואפסיד את הסיכוי שאהיה מאושרת, מרוצה , ושמחה לא ולא!! מקסימום עוד חויה לא נעימה בחיים, או עוד חויה מאושרת בחיים-אלה החיים לא? נטע, את בדרך לתפוס יוזמה, את בדרך לשפר את עצמך, את עדיין לא פתוחה, אבל אסור לך להתפס לחרדה של אחרים, כצידוק לעצמך, לסגת ממה שאת רוצה ומרגישה. תזרמי עם רצונותייך, יש פה לפחות ארבעה חמישה שרוצים להפגש אני יודעת , ומוכנים להפגש אפילו באיזה קניון נחמד, לקפה ועוגה, או לסרט קולנוע יחד....אל תיסגי לאחור המון אהבה רחל-נשמה
 
אני לא נסוגה לאחור, רחל

את כנראה לא הבנת את הכוונה שלי בהודעה הקודמת. לא התכוונתי לסגת אלא רק לבטא כאן את הפחד שלי. זה הכל. אבל אני עדיין מעוניינת בפגישה למרות הפחד. ובאמת זה רעיון טוב, קודם לדבר בטלפון לפני שמחליטים להפגש. כבר עשיתי את זה עם joeblack (ג´ו, אני מקווה שלא תכעס עליי שאני משתפת בזה את חברי הפורום) ולמרות שאני מתה מפחד אני מוכנה להמשיך לנסות. ותודה על העידוד, רחל
 

פרוזק

New member
רחל יקירתי

רק רציתי לומר שאני מסכימה איתך ברור שבכל דבר יש סיכון ובניינו הפחד אזה שמשתק אותנו הוא גם זה שמציל אותנו תחשבו מה היה קורה אם לא היינו פחודים לפנאי שאנחונו עושים דברים לא שגרתיים הפחד בעצם גורם לנו לתכנן לבדוק את הסיכויים את הסיכונים גורם לנו לחשוב ולקחת אחריות אני מאמינה שצריך להתמודד עם הפחד והסיכונים ולנסות תמיד לנסות כשאמרתי לכחת בחשבון את מה שיהיה דיברתי בעיקר על עצמי על זה שעכשיו אני לא מוכנה או יכולה או רוצה להתמודד עם הפחד אזה מתוך בחירה אישית סביר לאניח שבעתיד אני יהיה מוכנה להתמודד עם דבר כזה אבל היום אני בוחרת שלא
 
פרוזק -יקרה

פחד הוא מנגנון הגנה חשוב, אבל בתנאי שהוא לא משתק את החיים . במקרה הזה הפחד שלכם, בעלי החרדה חברתית, משתק לכם את החיים החברתיים. אצלי הפחד הרפואי שלי משתק את חיי היום יום שלי-ורק מאבק בפחד יגרום לכם לנצח את הפחד בצעדים קטנים, יהיו כשלונות, אבל צריך לנסות שוב ושוב. כשתרגישי שאת רוצה לנסות לקחת סיכון תקחי, בקצב שלך-אבל אל תחכי לבטוח, בטוח אין אף פעם. רחל-נשמה תיצרי קשרים עם הבנות לפחות בטלפון, דברי, תכירי חברות מהנט, מה יכול לקרות? לא יהיה נחמד תבקשי לנתק קשר.
 

פרוזק

New member
אממממממ

פחד חברתי הוא לא אחד מהתכומים הבולטים עצלי ואני חייבת לציין שחיי אינם בודדים כמו שנראה לפעמים אני אפילו דיי מאושרת מהמצב איות ואני מעדיפה להיות לבד, יכולת התיקשורת שלי עם היצורים שנקראים בני אדם או בקיצור אלא שהולכים על שתיי רגליים ומדברים היא מנימלית מעוד במיוחד כשמדובר בקשרים של פנים מול פנים
 

שי-לי

New member
רחלי נשמה את צודקת

כבר כתבתי לך פעם שאני אוהבת את דרך ההסתכלות שלך על החיים וכל פעם את רק מחזקת אצלי את התחושה הזו. מנסיוני האישי, פגישה של חברי פורום יכולה דווקא להיות בסיס נחמד לקשר. לפני כחצי שנה הייתי בתקופת דאון כיוןשלא יכולתי לצאת מהבית עקב בעייה במערכת החיסונית. הייתי במעין הסגר וחשתי מאוד בודדה ומסכנה. יום אחד מתוך שעמום, ייאוש מצוקה וכו´ הרהבתי עוז ונכנסתי לצ´אט (לא אציין איזה כדי לשמור על פרטיות האנשים, אבל אומר שהיה זה אחד מאותם צ´טים רגילים שמסתובבים ברחבי הרשת) כשבחרתי בחדר של בני גילי (דהיינו ארבעים פלוס). למזלי נפלתי על קבוצה של חבר´ה נהדרים, קבוצה שהתגבשה במשך הזמן ויש בה גרעין קבוע שמרבים לצ´טט יחד. הם קלטו אותי יפה והתחלתי להכנס לשיחות יותר ויותר. לאחר כשלושה חודשים, כשיכולתי לצאת מהבית, הם שיכנעו אותי להצטרף למפגש באחד הבתים. באתי ומאוד נהנתי. מאז אני איתם בקשר קבוע. בדרך כלל בימי חמישי בערב אנחנו נפגשים באיזה בית קפה, ארוחה טובה, צחוקים וסתם ערב שעובר בכייף. מדי פעם יש מפגשים באחד הבתים כמו יום הולדת, יום נישואין וכו´. יש כאלה (לא אני) שממש הפכו לחברי נפש. אז זה לא עולם ומלואו, אבל מבחינתי זו פריצת דרך והתחלה חיובית. אני גם יודעת מחברות שונות שיצרו קשרים אמיצים במפגשי פורומים בעלי עניין משותף (כמו משפחות חד הוריות, משפחות מאמצות), אז מדוע לא של כאלה שהמאחד ביניהם היא תחושת הבדידיות? אני בהחלט בעד. אישית, למרות שאולי הייתי רוצה, לא יודעת אם אוכל להגיע לפגישה, כי אני לא נוהגת, אלא אם הפגישה תתקיים במרכז. בכל אופן אני מאחלת לכם בהצלחה.
 
שי-לי אגלה לך סוד

אני הייתי סופר פחדנית, הייתי כל דבר בחיים מחפשת לעשות בטוח. לבדוק שאין סיכונים-חייתי ככה שנים, הייתי נהגת בכביש לפי כל הכללים-שזה הטריף את כולם. הייתי ה"בסדר"-ששומרת על הסדר-כשבאה תאונת הדרכים , והוכיחה לי שלא משנה כמה תהיי זהירה בחיים, כשצריך לבוא אסון הוא יקרה, חל מהפך בחיי. היום אני מאמינה שאם מישהו ירצה לרצוח אותי-או לאנוס או כל דבר אחר, לא צריך לחכות ממישהו מאינטרנט, זה יכול להיות אותו אדם זר שהולך אחריי ברחוב כשאני עושה סיבוב לילה וכל השכנה ישנה. אני מאמינה מאוד באלוהים שהוא שומר עלי , ומה שיקרה לי בחיים הוא משהו שכנראה צריך לקרות, וכל נסיון שליטה שלי בו , מעבר לסביר ונדרש לא יעזור לי. הלוואי והייתי מצליחה לישם את הגישה הזו של חיי גם למצבי הבריאותי-אולי זו דרכו להוכיח לי מחדש, כל פעם כשאני סוטה מהגישה הזו -להביא לי התקף קשה ולהוכיח לי שהוא יעבור כי הוא החליט שם למעלה. מאחלת לך הרבה הנאה, חברה זה דבר חשוב. חשוב לזכור שאפשר ליצור חברויות ברמות פתיחות שונה. יש לי כמה חברות , מילדות, תיכון, אוניברסיטה, ורשת, שלכל אחת יש לי רמת פתיחות אחרת-תלוי בכימיה שלי איתה , ולא קשור אם היא מרשת או גדלנו מילדות יחד, יחסי אמון בונים לפי קצב אישי -אפילו הזמן לא קובע. רחל-נשמה
 

agness_666

New member
מבקשת את עצתכם

2 דברים מפחידים אותי: 1. זה שישראל מדינה קטנה. פוחדת לגלות כאן מישהו שאני מכירה. שהיה איתי בתיכון או עובד איתי. מצד שני.. אם הוא משתתף בפורום הזה, החשיפה תהיה מביכה במידה שווה לשנינו, וברור שהדיסקרטיות תשמר. כי לחשוף את העובדה שמישהו משתתף בפורום, זה בעצם להודות שגם אתה משתתף.. הפחד השני היותר רציני הוא שמספיק שרק לאחד פה יש כוונות זדון, ורק מחכה להזדמנות כדי להטריד לאיים או לפגוע פיזית בשאר. וזה כלל שנוגע לכל פורום באינטרנט. מאוד מסוכן להפגש במציאות עם אנשים שהכרת בעולם הוירטואלי. למרות זאת אני מאוד רוצה לקיים את המפגש. מה דעתכם?
 

lance-knight

New member
מה דעתך, אגנס

שאולי באמת קודם ניצור קשר טלפוני? ככה זה יהיה פחות מאים ופחות מביך. וכך גם נוכל להכיר יותר טוב את חברי הפורום. אז מה את אומרת?
 
כן, גם אני חשבתי על זה

באמת התכוונתי לכתוב כאן שהכי טוב שקודם נדבר בטלפון כדי לקבל קצת יותר מושג אחד על השני. גם אותי זה מאוד מפחיד להפגש עם אנשים שהכרתי באופן וירטואלי. היכרות קצת יותר מעמיקה בטלפון יכולה בהחלט להיות פתרון
 
אגנס אני אסביר לך

בגלל מצבי הרפואי אני פוגשת אנשים מאינטרנט בביתי-שזו חשיפה מלאה-ואני לא מפחדת מאף אחד -כי אני דואגת לכמה אמצעי בטיחות. 1-אני לא פוגשת אנשים מאינטרנט לבד, אלא בקבוצה-של בנים ובנות, מצט או פורום שאני נמצאת בו זמן מה, והיו מפגשים קודמים. 2-אני קולטת אנשים טוב מאוד, גם דרך המסך-אני לרוב מרגישה מי ראוי להתרחק ממנו. 3-אני גרה בשכונה שהשכנים כל הזמן בחוץ, וכל אדם זר שנכנס לשכונה כולם ירגישו רק צעקה כולם יקפצו. 4-אני משתדלת תחילה להכיר כמה חברות מאותו מקום שאני מזמינה אנשים, ושואלת אותן אם היו במפגשים ומכירים את פלוני אלמוני ממפגשים קודמים, ואם יש סכנה להזמינו. והאמת הכלל הכי חשוב שלי, שאני דואגת לדבר עם האנשים בטלפון קודם-טון הדיבור שלו, סגנון הדיבור, שפת הדיבור אומרים לי עליו הרבה, ויש לי את היכולת לדובב אנשים לקלוט את הראש שלהם. ולסיכום-את יכולה להכיר אנשים במועדון, בפאב, בסרט, בעבודה יהיו אחלה אנשים תקופה ארוכה, ולאחר פגישה אינטימית תגלי שהם סוטים חולי נפש-אין מה לעשות -זה לא קשור דווקא לאינטרנט בכלל-צריך לפתח יכולת לקלוט ולדובב אנשים, ולקחת סיכון כשאת מרגישה שאת מוכנה. קחי לדוגמא בשבת הקרובה ! אני הולכת לארח יותר מעשר אנשים מאינטרנט זרים, מה יכול לקרות לי? אז קודם כל המטפלת שלי באמת בלי קשר איתי בבית. דבר שני לא ינסו לפגוע בי קבוצה. דבר שלישי היו בינהם מפגשים קודמים , וראיתי תגובות בפורום לאחר מפגש. דבר נוסף אני ממש לא מפחדת , ויותר מזה הם תמיד אומרים לי שבלי להיות במפגשים קודמים אני קולטת אותם יותר מידי טוב, עוד לפני שהם שהיו במפגשים קודמים קלטו דברים . לא מפחדת מאף אחד, רק מאלוהים-למפגש נוסף איתו אני עוד לא מוכנה נפשית. שבת קסומה רחל-נשמה הטלפון שלי 444921-052 את מוזמנת להתקשר
 
אני שנים מפרסמת את הסלקום שלי

ברשת שואלים אותי את לא מפחדת? לא!! אז אגלה לכם סוד-יש לי שני מכשירי סלקום. מכשיר הסלקום הזה שאני מפרסמת באינטרנט, משמש גם למסירת מספר טלפון לכל מיני מטרות אחרות, כמו באתרי קניות ברשת, קניות דרך ישראכרט וכו....אני לא יוצאת איתו מחוץ לבית אפילו לא לדשא לרוב, עלות אחזקתו אפס-אני רק מקבלת בו שיחות, אין לי שיחה מזוהה , אין לי מזכירה , לא חוזרת לאף אחד-לא מבזבזת שקל להתקשר חזרה, וסוגרת אותו ברגע שאני נכנסת לישון מדליקה אותו למחרת בבוקר או אם אני שוכחת אז מאוחר יותר. כל בני משפחתי, קרוביי, חבריי לחיים, אהובי , ואנשים יקרים שלי בכלל מתקשרים לסלקום השני שתמיד איתי.וכל העלות שלו עלתה לי בעצם 300 שקל ואיך? יום אחד היה מבצע חבר- קנה טלפון ב-100 שקל , שלם 50 שקל לחודש שלוש שנים וזה כולל אחזקה, שיחה מזוהה ומלא שירותים וכמה דקות שיחה. עשיתי חשבון שבטלפון הישן אחזקה, דמי ניהול ושיחה מזוהה עולה לי יותר מארבעים שח, כולל מעמ, אז ביטלתי הכל בישן הפכתי אותו לטולק מן על ידי תשלום מאה שח, ואת עלויות האחזקה שילמתי כאילו בעצם על החדש כחלק מתשלום ה-50 ש"ח. אבל כיוון שטולק מן מאפשר לך רק שלושה חודשים לקבל שיחות נכנסות חינם, אז מאלצים אותך לקנות כרטיס שיחות בין 80-100 עלה לא זוכרת, ולא משתמשת בו, שישאר לשנים. והיום אין לי בעיה גם לזרוק את הסלקום הישן לאסלה, או לפרסם אותו, ברשת. אין באמור יעוץ,עיצה,המלצה רק הסבר. שבת קסומה רחל-נשמה ואני ממש לא מפחדת לדבר איתך בטלפון
 
אוחח..

קשה לי להכיר אנשים.. כך זה בעצם היה.. בדרך של תקשורת דרך האינטרנט, כבר כמה שנים, אני מצליחה להוציא ממני דברים, ובדרך זו גם לקשור קשרים עם אנשים שלא מהרשת. זה מפחיד. אני יודעת. יש הרבה סיפורים.. אבל מדובר בקבוצה. שאולי תמצאי בה חברים טובים. שאולי דרכה תצליחי או תצליחו למצוא את הדרך לקשור קשרים עם אנשים מבחוץ. זו דרך מצוינת לפתח דברים שהיוו קושי.. בהצלחה, להתמודד עם הפחד זה גם חלק מהיופי בלמצוא את מה שמחפשים, שני.
 
../images/Emo24.gif שני ../images/Emo24.gif

מחר תקבלי על אמת
,לא באיקונים אלא מידי הקטנות. אוהבת אותך רחל-נשמה
 
מבטיחה??

כי כשראיתי שהזמנת את אגנס לטלפן. רציתי לשאול אם אני מוזמנת לחיבוק.. ולא עשיתי זאת. אז זהו. הזמנתי את עצמי. מחבקת בינתיים רק וירטואלית <לא אוהבת אייקונים> שני
 
למעלה