בקשר לתוכנית בשבוע הבא

[נאדי נחמדי]

בקשר לתוכנית בשבוע הבא ../images/Emo26.gif

התעללות הביטוח לאומי בקשישים היא לא רק בהם. ביטוח לאומי נוהג באכזריות גם בנכים. נכים שעוברים בדיקות אמינות כאלה משפילים כי ביטוח לאומי מנסה לחסוך בכסף ולשלם לכמה שפחות נכים או קשישים. הם חושבים שאולי אנחנו מתחזים. הם קובעים מי מספיק נכה ומי פחות ע"י הרמת כוס או ציחצוח שיניים הורדת חולצה או מכנס או רחיצת פנים או סירוק. אם אתה מסוגל לבצע את כל זה אז אתה "בריא". לכן נכים רבים נאלצים להקצין את נכותם מול ביטוח לאומי למרות שהם לא מרמים כי ביטוח לאומי למרות הנכות המוצדקת מחפשים שלא לתת לך מה שמגיע. הם כמו שמאי רכב, יתנו לך אחוזי פחת על הנזק פחות ממה שבאמת מגיע לך כדי שישלמו פחות לניזוק. למה לא מזכירים בתוכנית גם את הנכים?

 

[אמנון לוי שומר מסך]

תגובה לנאדי נחמדי

קראתי את ההודעה שלך. עד שידור התוכנית הבאה נשתדל לבדוק גם את נושא הנכים. התלונות שקיבלנו בינתיים היו רק על קשישים. אם תרצה למסור מיידע, תתקשר למספר הטלפון של התוכנית.

 

[dors]

על מנת להגיב להודעה קיימת:

במקום לפתוח הודעה חדשה, יש ללחוץ על הכפתור "הוספת תגובה" שנמצא בסוף כל הודעה. תודה

 

[janea]

למה ליראות רק רוע?

אני אחות בבית חולים, וכמה מחברות עבדות בשביל ב.לאומי. הצורך לבדיקות מדויקות אך ורק כדי להיות בטוחות שהכסף מגיע לידים נכונות. ארץ ישראל וישראלים, ידועים כיודעים לסדר עצמם על חשבון הברון,(מה אכפת לי? זה הכסף שלי? לא שמענו את זה רק היום?) ואם לא ברור היושר או הנכונות, או האספקט של הנכות או של ההגבלת האדם,מי יכול להתלון שעושים בדיקה מכובנת ומדייקת יותר. וכן, אם חולה לא יכולה להוריד את התחתונים, זה סיבה לתת עזרה, ואיך נדע? רק לשאול אותם?? החברות שלי לא טיפסים שמתאכזרות בחולים. לי חשוב לומר דבר בענין המטפלים הזרים שמוצבים . הלילה, עבדתי, וטיפלתי בחולה זקן, מרותק למיטה, עם פצע לחץ בשלב מתקדם, שחור, ומטיף ריח של ריכבון בעקב. לידו --ישן-- מטפל זר שלא יכל לתקשר איתי ,לא בעברית ולא באנגית.אבל הצלחתי להבין שהוא מטפל בו 5 חודשים, ושהפצע נוצרה לפני 4 חודשים... 1)ברור שהמטפל כאןגם כדי --למנוע-- פצעים .הוא כשל 2)כל הלילה הוא לא נגע בחולה, גבו להחולה היה מסומן עמוק מקיפולי הסדין שלא החליקו תחתו, אחיות שרואות מטפל ליד חולה, לא מגיעות באותו אופן למטופל, המשפחות רוצות את המטפל ליד החולה, כי הן "חושבות" שהוא יותר יעיל. 3)אני רואה- רוב המטפלים זרים שנישארים ליד חולה-לא-עושים כלום. אוספים כורסא,סדין,כרית,וישנים,אם מקימים אותם, הם גם מתלוננים. 4)מי מפקח על איכות הטיפול? המשפחות לא תמיד יודעות . מי מלמד אותם?איך לא יודעים שחולה מרותק זקוק להפיכה ,מסז,כל שעתים, גם בלילה?פצע לחץ פי 100 יותר מזיק . מלמדים אותם?או מדריך אותם. וסליחה על העיברית שלי.

 

[dors]

השאלה שנשאלת היא,

האם אין דרכים אחרות לבדוק האם באמת מגיעה העזרה לאנשים הקשישים. עוד דרכים משאר ההשפלות שהם עוברים, גם הקשישים וגם הנכים.

 

[janea]

ומה עם חלק השני של המכתב

האים העובדים הזרים מספיק מודרכים(אני יודעת שלא) נהמנים(אני רואה שלא) מי מפקח בשטח?אין מצב בעולם שחולה משותק צריך להגיע לפצע לחץ,או סוג של קונטרקטורות, עם מטפל של 24 שעות ליד מיטתו!!!!! לא קשה להגיע לכמה מחלקות פנימיות, או גריאטריה, ולברר עם האחיות על איכות המטפלים שנשלחים לחולה. תודה.

 

[נאדי נחמדי]

אני לא מטופל ע"י עובד זר אלה ע"י...

ההורים שלי לכן אני לא יודע בקשר לעובדים זרים. אבל אני בטוח שיש כאלה שלא מתאימים לעבודה הזאת אבל יש לי חברים שיש להם עובד זר שמטפל בהם בנאמנות. המשפחה של אותו קשיש כנראה לא ממש מעניין אותם שהם נותנים לזה לקרות וזה עצוב. ובקשר לנושא הראשון - אם אדם שנבדק ויש חשש שהוא מרמה שילחו אותו לבדיקה מול מספר גורמים שיעבור מספר בדיקות. ואם יש נבדק שרואים עליו גם בלי בדיקה משפילה שהוא מתקשה תאשרו את העזרה. אתם תמיד יכולים לבוא לבדיקות פתע בביתו ללא הודעה מוקדמת, לעקוב. אם אדם כזה יתגלה כרמאי תתבעו אותו להחזר כל הכספים שקיבל ומשפט ופיצויים לביטוח לאומי - מה יותר מזה. לא כל ציבור הנכים או הקשישים צריכים לסבול בגלל החשדות שלכם.

 

[janea]

לכן!!!! אני מדברת

על "פיקוח" "הדרכה" "מעקב" לא צריך ביקור פתע, המצב ה"שמור" של הקשיש, הוא הכרטיס של העובד. ובענין הרמאים, גם בדיקות של מספר גורמים ...יכול להיות משפיל, אם לבסוף הוא לא היה רמאי. לכן, אפשר, וחייבים לתת אמון לבודקים ולשתף פעולה בסבלנות, שלא נפספס אף אחד, ושלא נחלק כספים לרמאים. בכבוד רב,

 

[ריטהלה]

דרכי בדיקה

אין בעית הקשישים כבעית הנכים. אצל הנכים, הרופא המטפל הינו מספיק מקצועי כדי לבצע בדיקה של יכולת תיפקוד אישי ולתת המלצות לגבי רמת הטיפול האישי שהנכה זקוק לו. הבדיקה הנעשית על ידי שליחי משרד הבריאות והביטוח הלאומי אכן משפילות, פוגעות בכבוד האדם ובצנעת הפרט. אצל הקשישים יש בעיה אחרת. אלה אנשים שכל חייהם תיפקדו באופן עצמאי, בהגיעם למצב של אין ברירה, למצב שעליהם לוותר על חלק גדול של עצמאותם לטובת תלות חלקית או מוחלטת, זה כשלעצמו מעמד משפיל ומדכא. יש קשישים שב- 90 אחוז אינם מסוגלים לשרת את עצמם אבל יש 10 אחוזים שלפתע הם במודעות ועם יכולת. כן יש ימים פחות מוצלחים ויש יותר. קורה לא אחת ששליחי המוסדות המגיעים לבדיקה סורקים רגע נתון בחיי הקשיש ולא את התמונה המלאה של מהלך יומו. ואז מסקנתם הגורלית של הבודקים שגויה ואת המחיר משלם הקשיש.

 

[נאדי נחמדי]

תגובה ל janea

תסכימי איתי שישנם נכים שרואים עליהם שהם מוגבלים פיזית, והם לא נכים מהיום אלה מלידה שהמצב הפיזי עם השנים מקשה יותר. יש את כל המסמכים הדרושים על הנכות משנים עברו והוא בהחלט לא ממציא כדי "לעשוק" את התוספת ה"ענקית" לקיצבה מביטוח לאומי. אנשים כאלה לא צריכים לעבור מסכת בדיקות משפילות. וחוץ מזה כשמוגסל פיזית אומר לבודקת שהוא לא מסוגל להוריד חולצה למשל, אז למה מחריכים אותו לנסות שוב ושוב? את יודת כמ נכים שבגלל נקודה פחות שקיבלו מהבודקת נשללת מהם הזכות לתוספת שר"מ? אם מישהו נכה 49% ולא 50% הוא נפסל כי "בריא".

 

[janea]

שלום לנאדי!

אני מסכימה שלהיות נכה זה לעצמו השפלה למי שלא יודע להרים ראש ולהלחם. לכן יש פיזיוטראפיה והדרכה ש,אחרי כישלונות משפילות, יכול לקדם בלא קצת, את יכולת הנכה.לא רק בנקודה 1. במקום "עזרה" אפשר להרגן להם הדרכות בתיות וללמד אותם, כמה שניתן, להסתתר עם הגבלות הגוף. סיפור קצר. לפני כמה שבועות עמדתי בק.חולים, כשהיגיע נכה בוכה,מזיע,מתהלך רועד על נעלים עקומות מנכות כפות רגלים, ודורש: תנו לי לעבור, לא יכול יותר, אני סובל. פינו לו את הדלפק.ושכחנו ממנו. במה דקות אחרי זה, אני יוצאת מהבניין ורואה את אותו נכה, רץ וחוצה את הכביש כדי לתפס אוטובוס..... בגלל אנשים מפוקפקים אללה, חייבים לתת רק למי למגיע לו, ויותר. תודה.

 

[נאדי נחמדי]

אני לא אומר שכולם צדיקים, נכון שיש

רמאים בגללם כולנו סובלים אבל יש עוד דרכים לבדיקה ולא רק לבקש בין היתר להוריד תחתון כמו שראינו בפרומו לתוכנית. בקשר לפיזיוטרפיה, ישנם אנשים שפיזיוטרפיה לא תהפוך אותם פתאום לעצמאים פיזית. ישנם מקרים ולא פחותים שהפיזיוטרפיה רק שומרת על יציבות בריאותית ולא החמרה. ללמד להסתדר זה לא בדיוק כמו שאת מראה את זה "ללמד להסתדר". אם נכה אינו מסוגל להרים ידיים או לתפוס בכף יד כוס או לעמוד מה יש לך ללמד כאן? זו בעיה פיזית. אבל באחלט יש כאלה שזה עוזר להם. כל נכה לגופו.

 

[janea]

נאדי, ה"בודק" בודק...

אם הקשיש לא יכול לנקות בית, הוא מקבל עזרת פעם בשבוע. אם הוא לא יכול לצאת לקניות, הוא מקבל פעם ביומים, קניות הביתה, אם הוא לא יכול לבשל, הוא מקבל ארוחות חמות. עם הוא לא יכול להלבש תחתונים, הוא מקבל "מתבית" שעות ספורות ביום, במיוחד מקימה בבוקר ובערב, למקלחת ולהפתה ללילה. יש הפדל גדול בהגבלות, בסוג עזרה,ובכספים שעומדים לראשויות. וכן לומדים, לתפוס כוס,לעמוד יציב יותר, להשתמש בכילים חדשים, כמו מקל או משולש,או הליכון.אבל כל הגבלה לגופו, ולכן ,בודקים.

 

[swfm]

כל אחד נחשב גנב, ושיוכיח את ההיפך.

זה היחס שלך לנכים ולקשישים וחבל. לטעמי צריך להניח שאנחנו ישרים ולבדוק מדגמית ובצורה דיסקרטית ככל האפשר. מי שייתפס ברמאות - ייענש במלוא חומרת הדין. כדי להסיר ספק - אני לא בעד פיזור כספים והטבות למי שלא מגיע להם. כמו שהממשלה דוחה תשלומים לספקים ומשכורות לעובדי עיריות ומועצות דתיות, כך הביטוח הלאומי מתיש את לקוחותיו שצריכים להילחם על מה שמגיע להם. כל עיכוב בתשלום הוא רווח לאוצר.

 

[janea]

swfm סליחה! מאוד.

אם זה הגישה שלך, באמת יש לך טעות . מה כדי,? לחלק לכולם כספים ולרשום: אם אתם חושבים שזה לא מגיע לכם, נא להחזיר!? הגישה שלי לקשישים ולעבודה סילידית אמינה ומכובדת מכולם סביבי,תודה לך. ולכן אני מגיבה בקיצור -דיסקרטיות יש כי זה אחות(2) מול חולה.בלי טלויזיה .... -מי שייתפס,..: ידוע לך הקף הגניבות, הרמאות, השוק האפור,... -אם ב. לאומי מתיש,: "ב.לאומי" מותש...אני ואזרחים טובים כמוני. -אף פעם, אף פעם לא נידע כמה הצליחו וצוחקים על זה רימאו אותנו. -המשפט היחיד שאני אהבתי ,אני לא בעד פיזור כספים.... יפה, נו תנו כבר פיתרון ונעצור ,נפסיק עם הרמאות הלאומית. LOVES

 

[swfm]

בפירוש כתבתי נגד "פיזור כספים".

אל תסלפי דברים. ראיתי היום קטע מהכתבה של אמנון לוי - מזעזע.

 

[אתי אברהמי]

גם אני אחות בבית חולים

להבדיל ממך, אני רתוקה לכסא גלגלים. עובדת כאחות אחראית בכסא גלגלים. לכן יש לי כלים לשפוט מה נכון או מה איננו נכון. בעיקר לאחר שאני אישית עברתי מסכת משפילה בלשון המעטה בגלל היותי אחות מוסמכת בעלת תפקיד. ביניהן, 1המון וועדות רפואיות במל"ל כי "אולי" אני שחקנית, מצלמות, ביקורי פתע בביתי ומה לא??? חוות דעת של מספר רופאים כולל בית לווינשטיין כולל בדיקות לא תקינות אינם מספיקים לביטוח הלאומי???? מעניין מאוד נכון? ברור שתמיד יהיה אחוז מסויים של מתחזים. כאלו קיימים בכל העולם ולא ניתן להתחמק. אבל הורים מבוגרים גם אני גדלתי במשך יותר מעשור שנים. כאשר הובילו את אבא שלי שזכרונו בגד בו לשרותים ובקשו ממנו להוריד את המכנסים, הוא ידע לעשות מה שמבקשים אבל אני בכיתי בגלל ההשפלה שאחות אומרת לו מה לעשות. למזלי הייתה בידי חוות דעת של מומחה לגיל הזיקנה שהצביע על אובן זכרון. אחרת גם בגיל 90 לא היה מקבל סיוע. אינני מדברת שנעלם מהבית ולא נמצא יותר מ 20 שעות את יודעת מה ההרגשה במצב כזה? עכשיו האדם אתך, אבל בעוד דקה, יגש לגז,ידליק אותו ולא יזכור שהדליק את הגז.מה יקרה לו אז??? לקשישים יש תכונה אחת טובה. הם אינם רוצים להיות תלויים בזולת. יש להם כבוד עצמי שהוא יקר מפז, הם רוצים להוכיח שעדין יכולים לבצע מה שמבקשים מהם. כך שכל מה שאת מבקשת מהם הם יאמצו ויעשו אם הם יכולים או לא. כאן המכשלה. וכך מנצחים את הקשישים ולמרות שאינם יכולים להתקלח בעצמם, או לערוך קניות בעצמם, שוכחים לקחת תרופות או לאכול או שמרוקנים את המקרר כי שכחו שאכלו לפני מחצית השעה. הם נפסלים על הסף. מאחר ואני עובדת עם אנשים במצבים כאלו, אני רואה אותם במצב האמיתי. אני רואה איך מצבם מתדרדר מביקור לביקור, הילדים חסרי אונים מול הממסד. לא לכולם יש ילדים שיכולים לסייע להם. כי אם יחסירו במקום העבודה, יפטרו אותם. מה עושים??? זורקים את ההורים? היום בשורה התחתונה רק מי שרתוק למיטה, מקבל עזרה חלקית. לרופא המשפחה או אחות המרפאה שבאמת מכירם את המטופל/ת במשך שנים לא יום ולא יומים אין זכות דיבור? ברור שהקופה קטנה. אבל לא מאחלת לאף אחד להזדקק לשירותי סעד. לעומת זה בניגוד גמור למה שנרשם, ישנפ עובדים זרים מצויינים שלא מורידים עין מהמטופל שלהם וידאגו לרווחתם של המטופלים שלהם גם 24 שעות ביממה. מה שישראלים לא יעשו לעולם. אני מכירה עובד זר שעובד עם אדם שאיננו ישן בלילות אלא צורח כל הזמן ואיננו מודע לכך מסיבה לא ברורה עדין. המטפל איננו ישן, מרגיע את המטופל, דואג לו לשתיה ואחרים עד שנרגע. מעניין אם ישראלי כל שהוא היה עושה כן. ישם טובים כאן ושם ואסור לעשות הכללות. מהכרותי את השטח הנ"ל מזה 24 שנים דעתי שנעשה עוול משווע לגיל הזהב למי שבנו את המדינה וזקוקים לסיוע לצרכי היומיום. אני מציעה שמי שיקבע אם זכאי או לא לקבלת עזרה ביתית יהיה רופא המשפחה ו - אח אחות המרפאה בתנאי שמכירים את האדם בו מדובר לפחות שנה. אלו אובייקטיבים הרבה יותר מחוות דעת של מי שבא לבדוק את גיל הזהב פעם אחת לפרק זמן קצר ביותר ואיננו מכיר/ה את המצוקה האמיתית. אני תקווה שימצא לך מר לוי חומר רב לכתבה בנושא כי הנושא צורח לשמיים. שלא לדבר על כך שמטרטרים אותם בקופת חולים, לא מנפיקים להם תרופות או שאין ביכולתם לרכוש תרופות כי המציאות אומרת: או אוכל או תרופות. מה עושים במקרה כזה? אתי מנהלת פורום זכויות ומוגבלות (נכים) בתפוז 286

 

[janea]

אתי, אני אחרי לילה, אני יענה מחר,טו

 

[נעמי נגב מערבי]

עם כל הכבוד לז'ניה-את לא ממש פלורנס

ניכטינגל.... הנימה העולה מדברייך גורמת לי לחשוש להגיע חס וחלילה לטיפולך כנכה, ולמצוא עצמי בחקירת אינקוויזיציונית להוכחת נכותי.... אותו כנ"ל לגבי קשישים. אינני יכולה לשכוח את המטרוניתה המכובדת שהגיע לבדוק באם סבתי (ז"ל) שהייתה כבר בת 90 ועם דימנסיה מתקדמת מתפקדת. אם זה לא היה עצוב כל כך ניתן היה לכתוב קומדיה על השאלות והפקודות שנתנה לה. כידוע לעיתים יש לקשישים במצבה "הברקות" הבנויות על שרידי אינטילגינציה+אישיות בסיסית+חוש הומור והרצון למצוא חן, ואכן סבתי "נתנה שואו" והצליחה להחזיק כוס ולשתות. אבל האחות ההחסודה לא ביקשה לראות איך היא מגיעה עם הכוס מהשיש לשולחן (לא זכרה היכן השולחן בד"כ והייתה מחפסת נואשות את פינת האוכל!!!), או שהיא ביקשה לראות כיצד הסבתא מורידה תחתונים, אך לא ביקשה לראות איך היא מגיעה לשרותים (בדרך כלל לא זכרה היכן הם והייתה פותחת כל דלת בבית עד שהיה "בורח" לה או שהיתה מגיעה בזחילה על ארבע!!!), ביקשה לראות איך היא מכפתרת חולצה, אך לא הבינה שסבתה שלי בכלל לא ידעה למה צריך ללבוש חולצה ויכלה להסתובב ערומה!!! ואחרי הכל כתבה שהיא מתפקדת היטב ואיננה זקוקה לעזרה... גברתי היקרה: קיראי טוב טוב את שכתבה לך אתי אברהמי. תאמיני לי שמגובה כסא הגלגלים הדברים נראים שונים לחלוטין. אני בכלל חושבת שהיה צריך להכניס "תרגיל" חובה בבתי הספר לסיעוד ועבודה סוציאלית ובחינת קבלה לפקידי/ות המוסד לביטוח לאומי ולשכות הבריאות: לשבת יום אחד שלם על כסא גלגלים. (לא יותר כי זה ממש אכזרי מדי...) תאמיני לי שהקונספציות היו משתנות לחלוטין!!! אני מברכת את קברניטי התוכנית שומר מסך על האומץ לגעת ב"פורנקלים" של הממסד ומקווה כי גם יצליחו "לפוצץ" אותם אחד לאחד!!! נעמי - מנהלת פורום מטה מאבק הנכים באינטרנט.

 

[janea]

שלום

מה שאני-לא, אני יודעת, ואת לא יודעת מה שאני. מר לך ואת כותבת את זה, אבל זה פשות לא הדרך אם יש לך משהו לשנות. 1) עוד כמה שנים, 5, 10, 15, אני יהיה שם. אז נגיד לך איך עבר ה"בדיקה"שלי. 2) ידוע לך שבבתי ספר לסעוד, אחות מוס. מתחילה לעבוד, ואף פעם לא נתנו לה לרחוץ חולה, משתק, או פצוע במיטה?? גם לא דגם, לניסיון. 3)ואם חא חא וחלילה(!) תגעי למחלקה שלי, תכירי אותי מהר, אני מצחיקה, שרה, סבלנית, ועדין, לפעמים בוכה יחד עם החולה שלי. לא, לא תצלחי לבייש אותי או חברות שלי לעבודה, לעסוק במקצוע. ואם היה בהרגלי להתפיס ולכתוב סיפורים, היתי נותנת לך כמה דוגמאות מרחידות של מצבים שאנחנו צריכות לסבול,(להתמודד עם) מאחוז גדול של פציאנטים, שמחשיבים אותנו כמשרתים. ביי חמודה! העולם יפה, עם אחיות שמוכנות להשתפר בכל יום, בכל פעם שיהיה צורך.