בקשר ל-mri- האם יהיה אפשר לעשות mri בלי מגנט?

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
בקשר ל-mri- האם יהיה אפשר לעשות mri בלי מגנט?

תהודה מגנטית גרעינית (NMR) משתמשת במגנטים על-מוליכים אשר מקוררים לטמפ' נמוכות במיוחד. היא משומשת, בין השאר, לביצוע בדיקות בתהודה מגנטית (מה שנקרא MRI) ולכלי מרכזי בתחום הכימיה האנליטית (בדיקת הרכב חומרים). כיום, על מנת לקבל סיגנל יש צורך במגנטים חזקים. היפטרות מהמגנטים הגדולים של ה-MRI תוכל לאפשר בדיקות כימיות בכל שטח שהוא (מתחת למים, באטמוספירה, ובמקומות קשים אחרים) ולבצע אבחונים רפואיים בכל מקום בקלות. לאחרונה, המחקר מגלה שאין צורך במגנט חיצוני לצורך תהודה מגנטית גרעינית, וכיום כבר הצליחו מדענים מאוניברסיטת ברקלי לבצע אנליזה כימית ללא עזרתו. עיקרון ה-NMR וה-MRI מתבסס, בין השאר, על שתי תכונות של גרעיני יסודות האטומים: 1. תכונת הספין. 2. דו-קוטביות הגרעינים (קוטב צפוני ודרומי-בדומה לקטבי כדור הארץ). בתהודה מגנטית רגילה הגרעינים מסתדרים בכיוון השדה המגנטי החיצוני ואז משנים את כיוונם בחשיפה לגלי רדיו. זיהוי קצב ההתנדנדות של הספין בסיטואציה זו שונה מיסוד ליסוד (לדוגמא- גרעין של מימן בעל פרוטון יחיד מתנודד פי 4 יותר מהר מגרעין פחמן 13 המכיל 6 פרוטונים ו-7 נויטרונים) והמכשיר מתמקד בזיהוי הספין. אם קיים מספר זהה של גרעינים בעלי ספין-מעלה ומספר זהה של גרעינים בעלי ספין-מטה, הקיטוב הכולל יהיה מאופס ולא יהיה סיגנל אבל מכיוון שהכיווניות של ספין-מעלה דורשת מעט פחות אנרגיה, אוכלוסיית גרעיני האטומים היא בעלת עודף מועט של ספין-מעלה וזה מה שנמדד. בגלל ההבדל המועט יש צורך בשדות מגנטיים חזקים ליצור שוני מספיק גדול, לכן ללא מגנט חיצוני ייווצרו שלושה בעיות: 1. קיטוב קטן 2. יכולת זיהוי נמוכה 3. היעדר חתימה של היסט כימי טיפול בבעיית הקיטוב הנמוך כיום כבר קיימים שיטות המתגברות על קיטוב קטן ויכולת זיהוי נמוכה כאשר לא קיים מגנט חיצוני וזאת בעזרת מה שנקרא "על-קיטוב". המימן, כמו רוב הגזים, בטמפרטורה ולחץ רגילים, מכיל שני אטומים הקשורים יחדיו. אם הספינים של גרעיני האטום מכוונים לאותו כיוון, החלקיק נקרא אורתו-מימן ואם הספינים מכוונים לכיוונים מנוגדים החלקיק נקרא פארא-מימן. הפארא-מימן הוא מאופס מבחינת הספינים שבו ואילו האורתו-מימן, בשל סיכום מצבי ספינים של 2 פרוטונים ו-2 אלקטרונים יכול להגיע בשלושה דרכים למצב שבו סיכום הספינים מגיע להיות שווה ל-1). על-קיטוב (הגברת הקיטוב) יכולה להיעשות בעזרת שינוי היחס בין פארא-מימן לבין האורתו-מימן המצויים בגז המימן. מולקולות אורתו-מימן, באופן רגיל, מהוות שלושה רבעים מגז המימן והרבע האחר הוא פארא-מימן. יש אפשרות להגביר את הפארא-מימן ל-50% ואפילו ל-100% בטמפרטורות נמוכות מאוד ובעזרת זרז מתאים- כך ניתן לקבל גז מימן מקוטב מאוד. טיפול בבעיית הגברת יכולת הזיהוי הגברת יכולת הזיהוי יכולה להיעשות בעזרת גלאים רגישים אשר נקראים מגנטו-מטרים אופטיים-אטומיים. גלאים אלו, בקירור לטמפ' נמוכות מאוד, יכולים למדוד את כל האטום ולא רק את הגרעין. בשיטה הזו מודדים שדה מגנטי חיצוני באמצעות מדידת הספין של האטומים השלמים בתוך תא אדים שנמצא במגנטו-מטר והמכיל ברוב המקרים גז דליל של מתכת אלקלית מסוג אשלגן או רובידיום. בעזרת קרן לייזר ראשונה, אשר מקטבת את האטומים ומשפיעה על הספין שלהם וקרן לייזר שנייה אשר מודדת את שיעור התנודות, אפשר לקבוע את עוצמת השדה החיצוני. כך מוגדל באופן משמעותי הזמן שלוקח לשדה לאבד את הקוטביות שלו- מה שנקרא "זמן התפוגה" (relaxation time). התגברות על בעיית ההיסט הכימי את ההיסט הכימי לא ניתן למדוד בשדה השווה לאפס אבל ניתן למדוד אות חלש יותר ב- NMR, לפחות לצורכי אנליזה כימית. אות זה נקרא צימוד j-j-coupling והוא מתייחס ליחסי הגומלין שבין שני פרוטונים (או כל שני גרעינים אחרים בעלי ספין) אשר מתווכים על-ידי האלקטרונים שלהם. חישוב אות זה יכול להגדיר את טיב החומר הכימי הנמדד בעזרת קביעת הזווית בין הקשרים הכימיים בחומר והמרחקים שבין הגרעינים. לשם זיהוי אות זה בנו החוקרים מגנטו-מטר ספציפי לשם זיהוי אות צימוד J בשדה מגנטי ששווה לאפס. בעזרת התגברות על בעיות אלו הצליח המחקר עד היום לקבל ספקטרום ברור וספציפי באמצעות מכשיר אשר מאפשר אנליזה כימית ניידת וזולה. בהמשך, עם התפתחותו העתידנית של המחקר, יתכן מאוד שאפשר יהיה לערוך בדיקות MRI ללא מגנט חיצוני. קישור לידיעה
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
תלוי ביישומים שאת עושה...

יש מכשירים עם חצי טסלה ואף פחות להדגמת איברים קטנים, רוב מכשירי ה-mri הרפואיים הגדולים נעים מ-1 וחצי טסלה ועד 3 טסלה. מכשירי MRI לצרכים מחקריים עוברים את ה-3 טסלה.
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
יש ביניהם הבדלים מסוימים

כמו של-mri אחן קרינה, ל-ct יש. כמו כן mri טוב יותר בהדמיית רקמות רכות כמו דיסקים בחוט השדרה, רקמות המוח-מאידך ה-ct טוב יותר בהדמיית עצמות.
 

uzi2

Active member
מה שכן....

ממה שאני מבין הרבה פעמים משתמשים ב- CT או ברנטגן בגלל חוסר הזמינות/העלות של MRI, ואי -לכך אם אפשר להפוך את ה- MRI למערכת זולה וזמינה יאפשר בדיקות יותר טובות ופחות מסוכנות. אני צודק? דרך אגב - כשאתה כותב של- CT יש קרינה בניגוד ל- MRI אתה כמובן מתכוון לקרינה מייננת (שהיא הקרינה היותר מסוכנת).
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
../images/Emo13.gifיש להם גם התוויות שונות...

ה-CT כרגע זול כי מדובר בטכנולוגיה יותר ישנה מה-MRI אבל ככל שעובר הזמן, מחירי בדיקות ה-MRI יורדים ואם תיכנס טכנולוגיה חדשה אחרת, המחירים יצנחו לרמות בדיקות ה-CT. גם אם ניקח מצב שבו המחירים של ה-CT וה-MRI זהים, עדיין טוב יותר לעשות CT כאשר מדובר בהדמיית עצמות או איברים פנימיים בבטן ובחזה (כי ה-MRI רגיש מאוד לתזוזות וכמובן שלא ניתן לעשות איתו כיש קוצב לב). ה-MRI מתאים יותר מה-CT לרקמות רכות כמו דיסקים בחוט שדרה, רקמות המוח, המינסקוסים בברך ועוד. נכון כשכיום הבדיקה הראשונית (לאחר צילום רנטגן רגיל) הוא CT גם בבדיקות מוח, וזה כמובן בגלל המחיר, אבל כצריך שולחים ל-MRI והבדיקה הופכת להיות עממית יותר ויותר (זה תהליך שתפס תאוצה בעקבות אישור מכשירי MRI חדשים בשנה האחרונה). ל-CT יש קרינת רנטגן, שהיא כמובן מייננת. ל-MRI יש קרינה אלקטרומגנטית וגלי רדיו- זו קרינה לא מייננת ולפי מה שאני הבנתי ה-MRI לא מסוכן בכלל או שהסכנה בו מזערית- אתה יודע אם קרינה בלתי מייננת כזו יכולה לגרום איזשהו נזק משמעותי, אפילו לאורך זמן?
 

peach20

New member
זה נושא מעניין מאוד...ומה שקרה לפני 100 שנה

לפני 100 שנה (אולי קצת יותר), האויר היה נקי מגלי רדיו, קרינה אלקטרומגנטית ואלף ואחד דברים שעוברים דרכנו ולידנו בטווח של האויר. מאז, עוברים דרכנו כל מיני דברים, כל מיני גלים (וה-mri בסה"כ נותן לנו קרינה אלטקומגנטית וגלי רדיו בעוצמה גדולה מכרגיל). השאלה אלו מחלות התגברו בעקבות כל מה שאנחנו חווים יחסית ללפני 100 שנה- מחלות שאופייניות גם לנו וגם לבעלי חיים שסביבנו (כי גם הם חווים את האלקטרומגנטיות וגלי הרדיו)...
 

uzi2

Active member
לגבי קרינה שאינה מייננת

יש שאלה פתוחה כרגע האם ועד כמה היא מזיקה. יש ראיות לכך שיש תופעות שליליות אצל אנשים שגרים ליד כבלי חשמל ראשיים של חברת החשמל (מייצרים קרינה אלקטרומגנטית בתדירות מאוד נמוכה של 50 הרץ שהיא בוודאי לא מייננת). יש דיון שאתה מכיר לעייפה האם קרינת סלולרי מזיקה (והיא לא קרינה מייננת). כנ"ל לגבי קרינה של טלפונים אלחוטיים. שניהם בתחום קרינת הרדיו, והבנתי שגם ב- MRI התדירויות הן בתחום קרינת הרדיו. לגבי קרינה מייננת ברור שיש בה נזק, שכן יוצרת תהליכים כימיים לא מבוקרים. מה שאני די מסכים הוא שאם יש נזק בקרינה מ- MRI הוא קטן בהרבה מהנזק מ- CT.
 

magal101

New member
אז איך טכנאי רנטגן לא נפגעים?

הרי הם חשופים כל הזמן וגם חשיפה קטנה מצטברת בסוף...
 

ב ן ח ו ר י ן

Member
מנהל
יש להם מעיין תג קרינה שנבדק כל פעם מחדש

ואז בורר רמת חשיפה. בכל מקרה, בכל צילום הם מסתתרים מאחורי עופרת אשר מונעת מעבר קרני רנטגן לחלוטין.
 

uzi2

Active member
קרינת הרנטגן די כיוונית

בעת הצילום, הטכנאי לא נמצא באזור שאליו משודרת קרינת הרנטגן. לכן לא מגיעה אליו קרינה. הקרינה מיוצרת רק בזמן הצילום. הבעיה היותר חמורה נראית לי קשורה לאלו שנותנים את הבקבוקונים עם המשקה הרדיואקטיבי. דווקא אז יותר חשוב שכן שם הקרינה היא כל הזמן ולכל הכיוונים.
 

עוזרים

New member
הם מתחבאים אחרי קיר בטון.

בזמו הבדיקה סוגרים דלתות (כנראה עם עופרת) ורק אז הסריקה נעשית אוטומטית שרק הפצינט סופג את הקרינה. האמת, לא מתים מזה והתועלת עולה על הנזק המזערי לאין שיעור.
 
למעלה