בקשת עזרה דחופה לדילמת האשפוז!!

נלי9

New member
בקשת עזרה דחופה לדילמת האשפוז!!

שלום לכולם, אבא שלי בן 83 ופיזית מצבו סביר (הולך ושולט בצרכים) אך לוקה בדמנציה שנובעת כנראה מ FRONTO TEMPORAL DEMENTSIA. התקפי כעס חזקים, בלבול, הזיות וכו'. אמא בת 80 ומצבה הפיזי לא טוב. יש עזרה של 3 שעות ביום , אך זה אינו מספיק. ניסיתי להביא עובד זר אבל באחד מהתקפי הכעס אבא הרביץ לו עם המקל וצרח עליו והעובד ברח. הוא סיפר לי שהעובד נתן לו מכות רצח. שניהם מתנגדים לעובד זר. השבוע אבא הלך מהבית ולא חזר. המשטרה אתרה אותו ברחוב וניסתה להחזיר אותו אך הוא סירב לעלות הביתה. הזעיקו את אחותי וזו הלכה איתו לבית חולים ובזמן האחרון כל יומיים יש אזעקה . שם נתנו לו כדור ושלחו ולא הסכימו להחזיק אותו שם. בלית ברירה הכנסנו אותו לבית אבות עם מחלקה לתשושי נפש. הוא לא הסכים בשום אופן ללכת , רק כשמנהל המחלקה אמר לו שצריך מעקב לתרופות, מה שגם נכון, הסכים ללכת ל- 3 ימים. רופאה פסיכו-גריאטרית אמרה לי בזמנו שלא כדאי לתת לו תרופות כמו ריספרדאל כי הוא עלול ליפול... עכשו התחלנו לתת , אבל אומרים לי שיכול לקחת שבועיים עד שתהיה השפעה.. מה עושים??? איך אפשר לאשפז בכפיה? הוא די צלול ומבין איפה הוא נמצא ורוצה כל הזמן לחזור הביתה.גם אמא אומללה ומצטערת על שהכנסנו אותו לשם. היא אומרת "אני אטפל בו רק תתנו לו סמי הרגעה ". כולנו יודעים שהיא לא יכולה. הם כל הזמן רבים ואז הוא נכנס להתקפי האגרסיה ומכה אותה.(אבא - שהיה תמיד עדין , אינטליגנטי, חובב מוזיקה קלאסית ובעל חוש הומור מפותח ושולט ב-5 שפות...). בבית החולים אמרו לי שחייבים לתת זמן ושלא כדאי להוציא אותו... מה עושים? ברור שבבית נעים יותר, אבל אולי זה לא טוב לשניהם? אבל איך אפשר לזרוק מישהוא מהבית שלו נגד רצונו? אבל מי יטפל בו שם?והמקום נראה כל כך עצוב ומלא באנשים דמנטים שבכלל לא נמצאים בהכרה ועם מי הוא ידבר ויצחק?ואיך בכלל אפשר "להתאזן" במקום כזה עם כל מה שרואים מסביב?
 
דילמה לא פשוטה.

כל עוד האדם בהכרה וצודע למצבו ויודע שהוא בבית או לא, אין מצב שתוכל לרמות אותו. היה לנו עם אבא סיפור די דומה. אבל, למזלנו, העובד הזר האחרון הוא איש רגוע, שממש לא שם לב כשאבא שלי קילל אותו, ירק עליו או נקט כלפיו באמצעי אלימות זה או אחר, הוא פשוט התרחק והמשיך אח"כ בעבודתו. מאז אבא שלי מאד נרגע, נקשר למטפל שלו והכל יחסית בסדר. בגלל שאמא שלי גם לא רצתה עובד זר, ואבא שלי עשה בעיות, סידרנו את זה שהוא לא ישן בביתם אלה הוא הולך לאחר שהוא משכיב את אבא לישון. כך הם מרגישים שהעובד לא ממש גר איתם בבית וזה מקל עליהם את המצב. תרופות יכולים לעזור, אבל לא ממש. הכי חשוב זה לתת לו אוירה רגועה בבית. לא פשוט, הא? קבלי חיבוק מחזק.
 

נלי9

New member
אבל הוא מרביץ עם המקל ויש לו כח!

כל עובד יברח. ומה אם הוא שוב ילך לטייל? העובד הזר ירדוף אחריו? יקרא למשטרה? בפעם האחרונה הוא סירב לחזור וכנראה העובד ניסה לשכנע אותו ואז הוא החטיף לו.
 

אסתרס

New member
הסוג המיוחד הזה של הדמנציה

הוא קשה מאוד למשפחה בגלל התקפי הזעם הנוראיים שמופיעים פתאום. בביח חולים אברבנאל יש רופאה שמטפלת ומעונינת דוקא בחולים אלו. אני מבטיחה שאחר הצהריים אכתוב לך מסר אישי את שמה. זה המקום היחידי שמטפל בחולים אלו באופן מקצועי, ואבא גם יהיה במעקב אצלה, ובכל פעם כשיתחולל התקף כזה תיהיה לכם כתובת לאישפוז קצר. אין טיפול מרפא , אלא סוג של טיפול שאפשר ליחיות איתו. ובמשך הזמן אפשר יהיה להכניס גם עובד זר.
 

רותי57

New member
אולי התרופות

יעזרו. גם אבא שלי (כבר כתבתי מספר פעמים) נהפך פתאום לאלים אז אני על דעת עצמי מגדילה לו את המינון של התרופות הפסיכיאטריותץ הרופא נתן לו רספרדל אך התרופה עשתה לו שמות לכן החלפתי לסרקוול ץזה די עוזר לתקופה מסוימת. אך גם הוא מקלל את המטפלת ואת אמא שלי "הרי היא מביאה גברים הביתה" וחוגגת איתם בלילה! אך התרופות לפחות לתקופה מסוימת עושות את שלהן.
 

אורנה119

New member
דמנציה

המקרה שלך דומה למקרה של אבי רק שאבי הוא משותק על כסא גלגלים לפי דעתי עדיף להחזיר הביתה, יש עובדים זרים שמתמחים במקרים כאלה הם יודעים איך להתנהג עם החולה יש אביזרים כמו כפפה ליד שאפשר לקשור אותו או דברים אחרים עד יעבור זעם גם אבי לוקח רספרידל וכשזה יתחיל להשפיע הוא יותר ירגע, ואם לא יש תרופות אחרות שעושות את העבודה אבי נמצא בבית אבות סעודי ומה אני יגיד לך מקום קשה מאוד לחולה ולמשפחה אין אדם שפוי אחד בעולם שירצה להיות שם אם אביך עדין עצמאי כדאי לנסות בבית גם אם הוא לא כול כך צלול הכי חשוב שאת וכול המשפחה תירגעו ותקבלו את המצב במקרים של דמנציה מי שסובל הכי הרבה ,מי שלא יודע מה לעשות ואיזה החלטות לקבל מי שכואב את ההתנהגות ואת השינוי זה רק המשפחה ככול שתקדימו לקבל את המצב ולחשוב בצורה רגועה בלי לחץ הדברים יראו יותר בהירים איך ענתי אומרת אמא א ואמא ב בתור אחת שעברה את זה אני מודעת לכמה שזה קשה להכיר אבא אחד ופתאום מגיע איש אחר עם התנהגות אחרת והוא בעצם אבא שלי ההשלמה עם המצב של המשפחה תורמת לראות את הדברים ולקבל החלטות טובות יותר שיהיה בהצלחה בכול אשר תחליטו הרבה בריאות
 

ronnyw

New member
ומילה משלי בנושא הדילמה.

אני בעד סימום. כן, כן, לתת לו תרופות שירגיעו אותו, אפילו "מאוד". אם לא - להוציאו למוסד בכפיה, עקב היותו אלים (אגב, מתי יתחיל להכות גם את אימך? למה את הפיליפיני כן ואותך ואת אימך לא? זה רק עניין של נסיבות). מצד אחד עומדת על כף המאזניים הרגשתו של אביך. אם יסומם - יהפוך לזומבי, לא ידע מה קורה איתו, יהפוך לצל של עצמו וכו' וכו. היום, לעומת זאת, כשהוא במלוא הכרתו, חייו נוחים ונעימים לו (מובן שזה נאמר בציניות, כי גם בחייו ה"שפויים" הוא אומלל). מצד שני עומדים על כף המאזנים: איכות החיים של אימא שלך, איכות החיים של אבא שלך (כרגע - אין לו !!), איכות החיים שלך ושל משפחתך, היכולת להביא עזרה לכולם, היכולת לנהל איזה מסגרת חיים נורמאלית. אני לא יודעת למה הרופא מהסס (הרופא איננו חי עם המטופלים שלו, וקל לו לאמר למשפחה "לחכות קצת", בעוד אצלכם כל שעה היא 60 דקות מלאות של בעיה). ולגבי אימך: הרשי לי לאמר לך בבוטות ובישירות: כשהיא אומרת שהיא תטפל בו, היא פשוט לא יודעת על מה היא מדברת... אני בטוחה שהיא מתכוונת לכל מילה, ומוכנה לקחת על עצמה באהבה ובמסירות וכו' וכו', אבל זה כמו שילד שמשתעשע בבריכת שחיה בחצר יחליט שאין לו בעיה לחצות בשחיה את האוקינוס. אני יודעת שזו דילמה נוראה, והצורך הנורא הזה לכפות על הורינו דברים - שנראים אפילו לא מוסריים או אגואיסטיים מצידנו - הוא קשה, אבל זה מה שכולנו בפורום לומדים עם הזמן. המון המון אמפטיה לך !!
 

ronnyw

New member
שכחתי להוסיף

שכל זה מלווה, כמובן, במטפל צמוד 24 שעות ביממה (אם זה בבית.)
 
למעלה