בקשת עזרה-הפעם מרוכז כפי שנתבקשתי

streetball

New member
בקשת עזרה-הפעם מרוכז כפי שנתבקשתי

כפי שנתבקשתי ריכזתי שאלותי. לפני שאשאלן אבקש סליחתכם על שרשורי השאלות המטורפים שהצגתי בימים האחרונים. סיבת הדבר היא שבעוד יומיים(יום למידה אחד) יתקיים מבחן, שלא אוכל להגיד שלא מלחיץ אותי, אשמח אם תוכלו לענות לי במהרה שכן הזמן קצר. אני לא יכול לתאר עד כמה עזרתם לי ועד כמה מודה אני לכם. והשאלות הן: 1.לפי מה שלמדתם, אימות קריאה אינן יכולות להפיע בתחילת מילה. אך היום הסבו תשומת לבי לעובדה שבו החיבור שנהגית כu, היא משמשת אם קריאה, כך נכתב בספר הלימוד, האם זה נכון? מתי תבוא ו' החיבור בהגייה הזו? לפני האותיות שבסיס החיתוך שלהם הוא בשפתיים(ב,מ,ו,פ)? 2.איך אוכל לזהות שווא מרחף במילה שאינה מנוקדת. אני יודע ששוא מרחף ייחשב לשווא נעת אך שבחלוקה להברות הוא סוגר הברה. כך שבמילה שאני צריך לנקד, ואני יודע לנקדה לפי החלוקה להברות, אצטרך לזהות שוואים מרחפים. אני יודע למצוא צורת יסוד ועל כן אמצא ששוא כלשהו הוא נע, אך איך אדע אם מרחף? בעבר הייתי מזהה לפי צורת יסוד שווא נע, ובעזרה הניקוד רואה שהשווא לאחרי תנועה קטנה ולכן יש התנגשות בכללים והשווא הוא שווא מרחף הנוצר מביקוע שוואים, אך מה אוכל לעשות במילה שאינה מנוקדת? 3.המילה "בין",יוצרת סמיכות ולכן אין מתייחסים אלייה כמוטעמת.לדוג': בין הקירות. ה"בין" אינה מוטעמת, ולכן היא תנוקד בסגול. האם אני צודק? היא הרי תנועה סגורה שאינה מוטעמת ולכן אמורה להיות מנוקדת בתנועה קטנה-סגול. האם במקרה הזה הי' משמשת אם קריאה?(הי' שלאחרי הב') 4. האם במילה "קירות" יש דגש תבניתי על הר'? 5.מהי מילת קישור? 6. שאלה אחרונה, אני מודע לעובדה שדיברנו על הנושא אך אני נוטה להתבלבל בבו. המילה: "הדמות" היא שורש ד.מ.מ? האם יש דגש משלים על הד'? האם זה בניין התפעל? לדוג': המילה: "תדמי" (עם פתח על הד'), על הדק יש דגש? איזה? ועל המ' איזה דגש? תודה רבה לכולכן, סליחה על השאלות הארוכות והנוטות לעצבן. בתודה מראש, דניאל
 

or99

New member
1. לפני בומ"פ וגם לפני שווא.

(בקשר להגדרתה כאם קריאה - אין לי שמץ). 2. אאל"ט המקרים בהם בא שווא מרחף אינם רבים כ"כ: לאחר אותיות השימוש בכל"ו כאשר האות הראשונה שוואית כמו - בִּשְׁבוּעָה. בשייכות רבים של מילה מלעילית בעלת שתי הברות: מֶלֶך - מַלְכֵי, פֶּרַח - פִּרְחֵי. ואולי יש עוד מקרים שאני לא זוכר. בכל מקרה נראה לי שהדרך היחידה בשבילך היא לזהות את המקרים הלללו. 3. הי' מנוקדת בצירה והי' היא אם קריאה. היא לא נחשבת בסמיכות. 4.
אין דבר כזה דגש בר'. רק כמה פעמים בתנ"ך. 6. המילה הידמות היא מן השורש ד-מ-ה. (כמו המילה דומה). בד"כ המילה היא באמת בבניין התפעל, ואז הניקוד הוא הִדַּמּוּת. הדגש בד' נובע מההידמות שקורית שם. (התדמות --> הדמות. נראה לי שזה דגש משלים, אבל אני לא בטוח בהגדרות האלה). (אגב, למרות שזה לא מופיע במילון ישנה גם הִדָּמוּת שהיא שם פעולה של נדמה בנפעל). למילה תִּדַּמִּי יכולה להיות שתי משמעויות: אם ההטעמה היא בד' - השורש הוא ד-מ-מ, הבניין נפעל וכבר דיברנו על זה. במקרה זה הדגש הראשון הוא מהנ' הרגילה של נפעל, והדגש במ' הוא בגלל המ' הכפולה בשורש. אאל"ט ההגדרה של שניהם היא דגש משלים. אם ההטעמה היא במ', מדובר בבניין התפעל והשורש ד-מ-ה. במקרה זה הדגש בד' הוא בגלל ההידמות שהזכרתי קודם, והדגש במ' הוא דגש תבניתי של התפעל.
 

streetball

New member
ועוד שאלות מעטות

1. במילה: מרחקים, מופיע דגש על הק', איזה דגש הוא? 2. במילה: "שליח" מופיעה פתח גנובה האם יש דגש תבניתי על הל'? זהו לבנתיים, קראתי את מה שכתבת לי בתשובה לשאלתי, אך ברפרוף מכיוון שאחותי במחשב, אקרא זאת מאוחר יותר, תודה רבה. הספקתי לקרוא שכתבתי שבמילה בין, היוצאת לסמיכות הב' תנוקד בצירה. אך זוהי הברה אחת שאינה מוטעמת(מכיוון שבסמיכות רק הסומך מוטעם) אז למה היא מנוקדת בתנועה גדולה? בתודה מראש, דניאל
 

streetball

New member
בבקשה

בבקשה ענו לי על השאלות מעל, אני יודע שהן רבות, אך אני מבקש מכם, הלחץ גובר עלי... ועוד שאלה, המילה: |"אביב" מתאימה לתבנית שאמור להיות בה דגש תבניתי על ע' הפועל, לדוג': כביר, אלים, חבית. מדוע ב"אביב" אין דגש תבניתי על הב' השנייה?
 

Yuvalenko

New member
שוב אתה מבלבל - תשובה:

כַּבִּיר, אַלִּים, ועוד, אלה מילים השייכות למשקל קַטִּיל, עם דגש חזק תבניתי בעה"פ. אלה לרוב מילים המתארות תכונות חזקות. המילה חָבִית אינה שייכת, היא למעשה שייכת למשקל הנפוץ יותר - קָטִיל, כמו שציינתי בהודעה קודמת בשרשור זה. כנ"ל לגבי המילה אָבִיב. אם אחרי קריאת שורות אלה עדיין לא תבין מדוע בא או לא בא דגש חזק תבניתי, אני ממליץ לך לעבור שוב על החומר בנוגע למשקלים וצורות שם העצם.
 

Yuvalenko

New member
תשובות מעטות ../images/Emo26.gif

1. לזהות דגש קל אין לך בעיה, נכון? אחרי שווא נח, באותיות בג"ד כפ"ת. אם כן, הדגש סותר את התנאים האלה, ולכן אין ספק כי הוא דגש חזק. מרחק היא אחת מקבוצה של מילים שמופיע באות האחרונה שלהן דגש חזק ברבים. קבוצה זו מתחלקת לתתי קבוצות, לפי הסיבה לאותם דגשים. ישנם דגשים משלימים כתוצאה מנפילת אות שורש כלשהי, למשל - מָסָך - ללא דגש באות האחרונה כמובן, אך בריבוי - מָסַכִּים. כיוון שהשורש המקורי הוא ס.כ.כ., והמ' היא מוספית של שם העצם. תת קבוצה נוספת מכילה את אותן המילים שלכאורה אין סיבה לדגש החזק באות האחרונה ברבים, כמו המילה מרחק. בתת קבוצה זו אני פחות מתמצא, ואשמח אם חכמי הפורום יואילו לתת תשובה מקיפה יותר לשאלה המעניינת הזו, וכן לענות מדוע באמת בא דגש בק', או בשאר המילים של הקבוצה. 2. לא ממש הבנתי את הקשר בין השאלה על הדגש לבין ההערה על הפתח הגנובה. לשאלתך - אין דגש תבניתי בל'. משקל השם נוצר מבניין קל, והוא די נפוץ. אולם ישנו גם משקל קַטִּיל - עם דגש חזק תבניתי בעה"פ. 3. שוב, כמו שציין כבר אור, המילה בין אינה נחשבת בסמיכות. זו מילה בפני עצמה, ולכן התנועה היא סגורה ומוטעמת. וכך - תנועה גדולה.
 

streetball

New member
תגובה

אם כך, מהן מילות קישור? לפי מה שמורתי אמרה לי מילות קישור ויחס, תחשבנה פותחות סמיכות(כך הדבר גם בשפה הערבית-"בינ "אלביתיני"(תרגום-בין שני הבית{זוגי})-הדבר נחשב סמיכות, ולכן הנסמךך "שני הבתים" מנוקד ביחסה שלישית, שהיא יחסת הנסמכים(בין השאר). שאלה נוספת, במילה"אל", בהטייתה: "אליכם" האם היו' תחשב אם קריאה? הרי אי אפשר להורידה, היא חלק מהתבנית לפי מה שמורתי הסבירה לי. כמו כן, היא אמרה שגם היא, לא מבינה מדוע ו' לפני אותיות בומפ ושוואים תחשב אם קריאה שהרי היא במקור ו' שוואית. דיברנו לפי מעט זמן על הפתח הגנובה. המורה כתבה, שה' המנוקדת בפתח גנובה ומתאימה לאחת מקטגוריות המפיק תכתב מפיקית, משמע- הפתח הגנובה תוכל להופיע גם בה' לא מפיקית... אבל אני מניח שאתם צודקים וכנראה שלא הבנתי אותה נכון בכל אופן, המבחן עוד פחות מ24 שעות...אוף.... אשמח אם תענו בהקדם, בתודה מראש, דניאל
 

streetball

New member
משהו נוסף

המילה שיר, אמורה להיות מנוקדת בחיריק מלא מכיוון שהיא הברה סגורה ומוטעמת. אם כן, מדוע בסמיכות: שיר ערש, עדיים מנקדים את הש' בחיריק מלא? הרי שבסמיכות, ההברה שאמורה להיות מנוקדת בנסמך אינה תנוקד כהברה מוטעמת, שכן ההטעמה היא רק על הסומך. אם כן, שיר, בנסמך היא הברה סגורה שאינה מוטעמת והיא אמורה להיות מנוקדת בתנועה קטנה-חיריק חסר, כך שצריך להוריד את הי'. למה לא עושים כן?
 

streetball

New member
ואחרון אחרון לפני המבחן

המילה לפני, יוצאת לסמיכות, ולכן היא תנוקד כבלתי מוטעמת, בסגול??(על הפ'), האם צריך להשמיט את הי'?מה הן מילות קשר? דבר נוסף, האם גם בפועל, ההטעמה תהא מלעלית בסיומה נקבה(קמץ ומיד לאחריו ה'), או רק בשם? בשמות הנשים:"רינה" ו:תקוה"האם יש להטעים מלעלית? שכן אנו רוצים להבדיל מן השמות האם כך מתקיים גם בשם : "יובל"? זהו, אני סיימתי, אשמח לקבל מכם תשובות על שלוש הודועתי האחרונות, עוד שעה שעתיים אני מסיים את הלימודים למבחן בתודה מראש ובכבוד רב, דניאל
 

streetball

New member
בבקשה

בבקשה בבקשה תוכלו לענות לי על שלוש השאלות שכתבתי היום? זה הזמן האחרון שלי להתכונן למבחן
 

Yuvalenko

New member
ואו... אני מנסה -

מילות קישור, עד כמה שידוע לי, אלה מילים לכל דבר. אין זה אומר שהן נחשבות לסמיכות, להפך. הן מילים בעלות חוקי ניקוד זהים לכל מילה אחרת בעלת הטעמה. השם שלי, אגב - מלרעי, כמו רוב השמות העבריים. אין מקום למלעיל, לפחות לא בעברית תקנית. לגבי סיומת נקבה בפועל. ישנם מקרים בהם ההטעמה מלרעית ומקרים בהם היא מלעילית. - בעבר נסתרת - שמרה, אכלה, בנתה - מלרעי. באה - מלעיל, מיוחד לגזרות נחות (אין לי כוח וזמן לכתוב אילו) לעומת זאת, בבינוני - באה במלרע, זה ההבדל למעשה, כיוון שהניקוד והאיות זהים. לגבי מילות יחס, שוב - אתה צריך ללכת לפי האינסטינקט שלך, הרי לא ראית בשום מקום שרושמים לפני בלי הי'. אין הגיון בזה. לפיכך הי' נשארת, ההברה מוטעמת, והמילה עומדת בפני עצמה.
 

Yuvalenko

New member
האמת שאני לא בטוח בזה במאת האחוזים,

אך לדעתי ישנו יוצא מן הכלל, כאשר הסומך הוא בעל הברה אחת, ההברה מנוקדת בתנועה גדולה ולא קטנה. אני לא זוכר בדיוק, אני איאלץ לבקש עזרה מחכמי הפורום..
 

streetball

New member
שאלות חחח

1. דגשים לא יוכלו להופיע בסוף מילה נכון? 2. בפועל" דיבר"(נסתר עבר, ניקוד:חיריק חסר על הד' צירה על הב') יש דגש תבניתי על הב' מכיוון שזהו בניין פיעל, מהבניינים הכבדים. בציווי את: דברי, יופי הדגש על הבק וזהו יהיה שווה נע?
 

Yuvalenko

New member
תשובות חחח ../images/Emo26.gif

1. לא מדויק - דגש חזק לא יבוא בסוף מילה. (מפיק אינו דגש הלכה למעשה) דגש קל לעומת זאת בא לא מעט, למשל בפעלים בגוף נוכח ונוכחת בזמן עבר, לדוגמא - אָכַלְתָּ, הִתְבּוֹנַנְתְּ, וכו'. 2. כדי לזהות אם השווא נע או לא, ניתן להשתמש בחוק היבש והפשוט - עבור לצורת המקור, אותו בניין ואותו זמן, בגוף נסתר, אם ישנה תנועה במקום, לפיכך השווא הוא נע. במקרה של דַּבְּרִי - צורת המקור היא- דַּבֵּר, ולכן זהו שווא נע כמובן. רוב השוואים בפעלים בנטיות הגופים השונים הינם שוואים נעים. אל תיקח זאת ככלל, אך אם אתה מגיע למבחן ואתה נלחץ ולא יודע מה לכתוב, זה עשוי לעזור.
*** שוואים בפעלים רבעיים (4 אותיות שורש) בצורת המקור שלהם הינם נחים!
 
למעלה