בקשת עזרה, הצעות

[הייתיאביבקיץ]

לדעתי בכלל אין כאן שאלה

מוזר לי שבכלל יש דיון על האם לחולה יש או אין זכות להחליט למי הוא מספר מה.

לעניות דעתי, זה לא קשור לגיל של האם. זה מנטליות, סגנון הורי. גם עם ילדים בגיל ההתבגרות אנחנו רואים הורים (בעיר אמהות...) שנעלבים ומוטרדים כשהם מבינים שלילדים שלהם יש סודות מפניהם.

 

[חייבתלהגיב]

הפעם יש בינינו חוסר הסכמה.

לדעתי הרצון לדעת מה באמת עובר על ילדך החולה, וכמה שיותר, יכול להיות מאוד חזק גם אצל מי שבאופן רגיל לא חשוב לו לדעת כל דבר שעובר על הילד שלו.

 

[הייתיאביבקיץ]

הלוגיקה שלי היתה בכיוון ההפוך -

ההורים שמתערבים ומחטטים על שטויות של גיל ההתבגרות, כנראה גם לא יצליחו להתאפק בנושאים אחרים בעתיד

לא כל ההורים שמצליחים לשמור על פרטיות הצאצאים כשמדובר בשטויות של גיל ההתבגרות, יצליחו להתאפק כשיהיה מדובר בנושאים חמורים יותרֿ
(אבל הסיכוי גבוה יותר. כי הם מסגלים טכניקות של התאפקות...)

 

[חייבתלהגיב]

לא יודעת אם הסיכוי יהיה גדול יותר.

לדעתי זה פשוט משהו אחר, וקשה להשליך מהחיים הרגילים למצב הזה.
למען האמת, אני מתקשה לדמיין הורה שלא ירצה לדעת כמה שיותר ולהיות כמה שיותר עם הילד שלו במצב הזה - אלא אם הוא מדחיק או מסיבות כלשהן מנותק מהילד מבחינה רגשית או משהו כזה.
האם הדחקה היא כמו שריר שמפתחים ולכן קל יותר להורה שרגיל להדחיק (ולכן לא לחטט יותר מדי, בין היתר) להדחיק גם במקרה הזה? שוב, אני בכלל לא בטוחה.

 

[adif11]

אני חושבת שעשית נכון

בכך שאמרת לחותנת שלך (בעדינות כפי שהתרשמתי) שעדיף שהיא לא תבכה ליד אשתך כי זה רק מקשה עליה.
לדעתי עליך להמשיך ולכוון את החותנת שלך לכוון הזה ואף להסביר לה עד כמה חשובה לכם נוכחותה בחייכם בעיקר כרגע כשהתקופה כל כך קשה ועד כמה זה נדרש שהיא תמשיך להיות מעורבת תוך כדי שהיא "מחזיקה את עצמה" ומקפידה להיות מעודדת ומחזקת.
שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לאשתך הרבה בריאות

 

[אריק בד חביב]

תודה לכל המשיבות

לצערי חלק מהתגובות קצת רחוקות מהמציאות, אבל זה נובע ככל הנראה מהטקסט שאני כתבתי, כך שהאחריות היא עליי.

 

[נומלה]

מצטערת אבל אתה צריך לבחור צד.

בין שתי הנשים האלה, אשתך היא זו שההתמודדות שלה מצריכה יותר כוחות נפש, והיא התמודדות יותר קריטית, ולצידה אתה חייב לעמוד ללא פשרות. אם אפשר להסביר את זה לחותנת, מה טוב. אם אי אפשר להסביר, חבל, אבל הצד שאתה חייב לקחת ברור כשמש בעיני. כרגע במודע או שלא במודע, מתוך רצון טוב או שלא, חמותך מנסה למשוך אליה חלק מתשומת הלב. זה לא הזמן ולא המקום. אשתך צודקת.

 

[אריק בד חביב]

מודה לך מאוד

הצד שלי ברור לי מאוד, עד לפרטי פרטים של טיפול סיעודי וגם רגשי. בתמיהה על מקום החותנת שלי אין "העברת אנרגיות" למקום מיותר.
יש אנשים שיכולים לאהוב עמוקות יותר מאדם אחד.

שנה טובה, תודה

 

[ayaht]

אישתך זקוקה עכשיו לכל התמיכה שלך

תן לה את השקט הנפשי והאפשרות להחלים.
זה הזמן שבו צריך להתחשב בה ולא באף אחד אחר.

לפי הכרטיס שלך אתם כבר לא ילדים.
איכשהו, מתישהו בחיים האלה ההורים צריכים לרדת לך מהוריד.
להבין שלא תמיד הם המרכז.
שלפעמים יש מצב שהרצונות והצרכים של מישהו אחר כרגע הם יותר חשובים מהרצונות והצרכים שלהם.
זה המצב כרגע.

עם כל הכבוד לחותנת, אתה צריך לדאוג שהיא לא תעיק על אישתך כרגע.
כי יותר חשוב שאשתך תעסוק כעת בהחלמה ולא בדאגה לאמא שלה.

 

[אריק בד חביב]

תודה

 

[הייתיאביבקיץ]

מסכימה מאד. נסה לפנות לעמותות הנותנות תמיכה למשפחות החולים

ברור שהחותנת שלך צריכה עזרה, מישהו לפרוק לידו את רגשותיה. וברור שהמישהו הזה לא צריך להיות בתה החולה.

יש עמותות שתומכות בקרובי משפחה של חולים, אפשר לטלפן לשם ולהתייעץ. יש קבוצות תמיכה של אנשים המתמודדים עם המחלה, וגם של משפחות החולים.

כנראה העובדת הסוציאלית של בית החולים תדע לאן להפנות אתכם.

ומחזיקה אצבעות עבורך ועבור רעייתך.

 

[חייבתלהגיב]

לדעתי, תעשה כל מה שבת זוגך מבקשת.

אתה יכול גם לשאול אותה אם היא מעוניינת שאתה תשוחח לפעמים עם אמה במקומה - ואם היא מסכימה, שתגיד לך בדיוק מה היא רוצה שתגיד לה.
אם אמא שלה מפריעה לה ומדכאת אותה - בהחלט להרחיק ביניהן. אתה יכול לעשות כמו שאמרו פה ולנסות למצוא קבוצת טיפול מתאימה לחותנת, ואם בת זוגך מסכימה - תציע לחותנת ללכת לקבוצה כזאת או לטיפול אחר.
זה לא משנה לצורך העניין למה החותנת בוכה - אם זה מתוך רגשות כנים או בשביל תשומת לב או מכל סיבה אחרת - מה שמשנה זה שזה מפריע לבת זוגך, ולכן צריך למנוע מבת הזוג את החוויה הזאת ככל האפשר.

 

[חייבתלהגיב]

אפשר לשאול בת כמה החותנת שלך?