בקשת עזרה...
שלום, אני בדרך כלל לא כותבת בפורומים יותר מדי, אבל אני חייבת עזרה, ואתם נראים לי הפורום המתאים. אני בת 16, אחות בכורה, ומתחתי יש חמישה אחים ואחיות, אבל הבעיה שלי היא עם אחותי הקטנה ממני בשנתיים. אני ואחותי שונות מאד אחת מהשניה באופי. אני שקטה וביישנית ואחותי מאד קולנית ולפעמים אפילו באופן מוגזם. הבעיה היא שאחת התכונות היחידות שמשותפות לשתינו היא גאווה. ועכשיו לבעיה- אני ואחותי נהגנו לריב הרבה מאד, פעם בשבוע היינו רבות, לא מדברות אחת עם השניה יום ואז שוכחות מזה או שאני הייתי מתנצלת, ואני חוזרת, רק אני הייתי מתנצלת למרות שממש לא תמיד האשמה היתה בי, אבל אחותי מעולם לא חשבה לבקש סליחה. לפני כמה שבועות אני ואחותי רבנו והאשמה בהחלט היתה באחותי, לא דיברנו יומיים ואז אני ביקשתי סליחה ועזרתי לה בבעיה שהיתה לה, כדי להראות לה שאני מצטערת. שבוע לאחר מכן אחותי עשתה לי משהו שמאד פגע בי, ואני לא אפרט פה כי זה אישי אבל היתה לה התפרצות זעם עליי, בלי שום סיבה, שגרמה לה לפגוע בי מאד, ולגרום לי להסתכסך קשות עם אבא שלי, שלא דיבר איתי שבועיים, ועם אמא שלי, שלא דיברה איתי כמה ימים. ממש נפגעתי ממנה, בעיקר בגלל שלא היתה שום סיבה, ואני אומרת עכשיו באמת, שום סיבה לעשות לי את זה, בייחוד אחרי שהייתי כל כך נחמדה אליה שבוע לפני כן. עברו מאז יותר משישה שבועות, ואני ואחותי לא מחליפות מילה בינינו. אם אנחנו חייבות למסור משהו אחת לשניה אנחנו משתמשות באמא שלנו להעביר את המסר. המצב בבית ממש לא נעים בעקבות זה, ויש מתיחות כל הזמן. אני ממש רוצה להשלים איתה, בעיקר כי אני יודעת שאמא שלי ממש סובלת מהמצב. אבל כדי להשלים אחת מאיתנו צריכה לעשות את הצעד הראשון, ואני ממש לא חושבת שאחרי מה שהיא עשתה לי אני זאת שצריכה לעשות את הצעד הזה. הבעיה היא שאחותי מעולם לא ביקשה ממני סליחה ולא נראה לי שהיא תעשה את זה הפעם, כי בניגוד אליי היא הרבה פחות רגישה להורים שלנו ולפי דעתי היא בכלל לא שמה לב שאמא שלי סובלת מזה, וגם אם היא שמה לב לא אכפת לה. יצאה פה תמונה מאד מכוערת של אחותי, אבל מה לעשות, זה סוג הבן אדם שהיא. והיא יכולה להיות מקסימה כשהיא רוצה, אבל היא יכולה להיות ממש מפלצת. האם אתם חושבים שעליי לגשת ולהתנצל למרות שממש אין לי על מה לבקש סליחה ודווקא היא זאת שצריכה להתנצל? ואם לא, יש איזו דרך אחרת לפתור את הריב הזה? בבקשה תעזרו לי, כי נמאס לי לראות את המשפחה שלנו ככה, ואני מפחדת שהמצב הזה יהפוך לשגרה ולא נדבר יותר בכלל. תודה מראש.
שלום, אני בדרך כלל לא כותבת בפורומים יותר מדי, אבל אני חייבת עזרה, ואתם נראים לי הפורום המתאים. אני בת 16, אחות בכורה, ומתחתי יש חמישה אחים ואחיות, אבל הבעיה שלי היא עם אחותי הקטנה ממני בשנתיים. אני ואחותי שונות מאד אחת מהשניה באופי. אני שקטה וביישנית ואחותי מאד קולנית ולפעמים אפילו באופן מוגזם. הבעיה היא שאחת התכונות היחידות שמשותפות לשתינו היא גאווה. ועכשיו לבעיה- אני ואחותי נהגנו לריב הרבה מאד, פעם בשבוע היינו רבות, לא מדברות אחת עם השניה יום ואז שוכחות מזה או שאני הייתי מתנצלת, ואני חוזרת, רק אני הייתי מתנצלת למרות שממש לא תמיד האשמה היתה בי, אבל אחותי מעולם לא חשבה לבקש סליחה. לפני כמה שבועות אני ואחותי רבנו והאשמה בהחלט היתה באחותי, לא דיברנו יומיים ואז אני ביקשתי סליחה ועזרתי לה בבעיה שהיתה לה, כדי להראות לה שאני מצטערת. שבוע לאחר מכן אחותי עשתה לי משהו שמאד פגע בי, ואני לא אפרט פה כי זה אישי אבל היתה לה התפרצות זעם עליי, בלי שום סיבה, שגרמה לה לפגוע בי מאד, ולגרום לי להסתכסך קשות עם אבא שלי, שלא דיבר איתי שבועיים, ועם אמא שלי, שלא דיברה איתי כמה ימים. ממש נפגעתי ממנה, בעיקר בגלל שלא היתה שום סיבה, ואני אומרת עכשיו באמת, שום סיבה לעשות לי את זה, בייחוד אחרי שהייתי כל כך נחמדה אליה שבוע לפני כן. עברו מאז יותר משישה שבועות, ואני ואחותי לא מחליפות מילה בינינו. אם אנחנו חייבות למסור משהו אחת לשניה אנחנו משתמשות באמא שלנו להעביר את המסר. המצב בבית ממש לא נעים בעקבות זה, ויש מתיחות כל הזמן. אני ממש רוצה להשלים איתה, בעיקר כי אני יודעת שאמא שלי ממש סובלת מהמצב. אבל כדי להשלים אחת מאיתנו צריכה לעשות את הצעד הראשון, ואני ממש לא חושבת שאחרי מה שהיא עשתה לי אני זאת שצריכה לעשות את הצעד הזה. הבעיה היא שאחותי מעולם לא ביקשה ממני סליחה ולא נראה לי שהיא תעשה את זה הפעם, כי בניגוד אליי היא הרבה פחות רגישה להורים שלנו ולפי דעתי היא בכלל לא שמה לב שאמא שלי סובלת מזה, וגם אם היא שמה לב לא אכפת לה. יצאה פה תמונה מאד מכוערת של אחותי, אבל מה לעשות, זה סוג הבן אדם שהיא. והיא יכולה להיות מקסימה כשהיא רוצה, אבל היא יכולה להיות ממש מפלצת. האם אתם חושבים שעליי לגשת ולהתנצל למרות שממש אין לי על מה לבקש סליחה ודווקא היא זאת שצריכה להתנצל? ואם לא, יש איזו דרך אחרת לפתור את הריב הזה? בבקשה תעזרו לי, כי נמאס לי לראות את המשפחה שלנו ככה, ואני מפחדת שהמצב הזה יהפוך לשגרה ולא נדבר יותר בכלל. תודה מראש.