בראשית ג' כב'

[yuvalif]

בראשית ג' כב'

בשעה טובה החלה בתי הבכורה לילמוד תורה (כיתה ב'). לאחר שלמדו את סיפור הבריאה קראתי אותו איתה שוב, כאשר הגענו לפסוק לעיל, הסברתי לה כי "...פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" משמעו שה' חשש שאדם יחיה חיי נצח, התשובה מאוד לא מצאה חן בעיניה (ובצדק!), והיא לא הבינה מדוע צריך אלוהים לחשוש ממעשי אדם. חיפשתי מה רש"י אומר בעניין (קצה גבול ידיעותי בתנ"ך), והוא טוען כי אין פשט, אלא דיברי אגדה. אשמח לקבל ציטוטים או קישורים. תודה, יובל.

 

[sinderella4]

ועוד לגבי דעת וחיי נצח:

1. האין הדבר, קבלת חיי נצח ודעת, בידיו של אלוהים, בין אם אכלו מפרותיו של עץ מסוים ובין אם לאו? הלא אלוהים יכל לעשות מעין UNDO ולבטל את השפעת הפרי.. 2. לשם מה נבראו עצים אלו מלכתחילה?

 

[usa2003]

האם האדם אכל מעץ החיים ?

והתשובה המפתיעה היא כמובן חיובית . השאלה היא מתי ? כמובן שלפני שאכל מעץ הדעת טוב ורע הוא אכל מעץ החיים . איך יודעים זאת ? לא היה אז האיסור הזה , ככתוב: "ויצו ה' על האדם לאמור מכל מכל עץ הגן אכל תאכל .ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תומת". ז.א לפני שאכל מעץ הדעת האדם חי לעולם. חשוב לזכור האדם הראשון של גן העדן חי 930 שנה שזה כמעט נצח לפי תוחלת החיים של היום. כלומר הידע והרצון לייצר ולהמציא ולבנות דברים חדשים דווקא מקצר את ימי האדם והפך אותו לבן תמותה. הכיצד ? האדם עם הידע שלו מתערב ביצירה של הטבע ורק מקלקל בסופו של החשבון גלובאלי וכלל עולמי . עיין ערך התחממות כדור הארץ והאקולוגיה הירודה של כדור הארץ בעקבות התעשייה. הבעיה העקרית של האנושות במאה ה 21 היא האקולוגיה של כדור הארץ.

 

[pembencipolisi]

התשובה שלילית. הוא לא אכל מעץ החיים

כי גם לאחר שהמפגר הנ"ל "קנה דעת" לא הספיק לעשות זאת כי אלהים חשש שאדם יאכל מעץ החיים ויחיה לעולם. מכיון שאלהים לא אוהב מתחרים, גרש את אדם ואת חוה מגן עדן, לחפש צרות במקום אחר. אלהים לא רוצה שיתחרו בו וכדי שהגולם לא יקום על יוצרו ולא יחיה לעולם, האדם ואשתו גורשו. אלהים שמר על עליונותו. צרות הן חלק האדם לא חלק האל. הוא "רק" המציא אותן, ככתוב: "אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא" וכתוב: "עושה שלום ובורא רע , אני ה' עושה כל אלה." זאת מהות הסכיזופרניה האלהית.

 

[yuvalif]

לפי רמב"ן ניראה ש usa צודק

בפרק ב' הוא אומר שעץ החיים נתן חיים ארוכים (לאו דוקא אינסופיים), ושהשפעה זו נסתרה ע"י העונש הנובע מאכילה מעץ הדעת - חיים קצרים (לאו דוקא כאלה שנקטעים

ברגע האכילה). בכל מיקרה, אני חוזר לתהייתי הראשונית, מהם אותם דיברי מידרש ואגדה שרש"י מפנה אליהם, ואשר אמורים להסביר את "פחדו" של ה' מאדם.

 

[אא171]

ל-usa2003 ול-pembencipolisi....

ל-usa2003 אני חולק עליך.אני לא חושב שאדם אכל מעץ החיים,ושאדם הראשון היה אמור לחיות חיי נצח,כי 930 למרות שלנו זה נראה כמו נצח זה חלק אפסי מהנצח,ומכיוון ש930 שנה זה אפילו לא מתקרב להגדרה של "כמעט נצח",הטיעון הזה לוקה בחסר... אני חולק עליך גם בכך שהידע מקצר את תוחלת החיים.ממאה למאה האנשים חיים יותר שנים,בעקבות המודעות למחלות והשפעות הסביבה עלינו,והידע הרפואי העצום שנרכש כל הזמן.אני מאמין שהאדם גם ירכוש את הידע(ואני לא חושב שזה יקרה עוד כל כך הרבה זמן,יש כבר מכוניות על חשמל או על קרינה סולארית...),איך לחיות לייצר דברים בלי לזהם ולהרוס את העולם הזה. ל-pembencipolisi חחחחח אתה באמת מאמין שהישות שבראה את העולם ואת אדם וחווה,ואת כל מה שמסביבם תפחד מכך שהם יצברו כוח?...

 

[pembencipolisi]

הגרוש מגן עדן לפי התורה (למאמינים)

בראשית פרק ג' : כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם. כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. {ס} אין שאלה האם אני "מאמין" לזה או לא. מי שירצה להאמין לכתוב למעלה , אז זאת הסבה לגרוש על פי אותו כתוב.

 

[אא171]

פירוש רש"י על הפסוק...

אני פשוט אצטט לך מילה במילה... "הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים.ומה היא יחידתו? לדעת טוב ורע,מה שאין כן בבהמה והחיה". מה שאלוקים אמר זה כמו שהוא נעלה על כולם,כך יהיה האדם נעלה על שאר היצורים שה' ברא בגלל שכעת יש לו את הדעת. אלוקים לא מפחד מיציר כפיו,כמו שאתה לא היית מפחד שהעוגיה שאפית תשתווה לך...

 

[yuvalif]

זה פירושו לרישא של הפסוק

והוא אכן מובן, מה שלא מובן - ואכן לא מפורש ע"י רשׁ"י זו הסיפא. כפי שכתבת, אי אפשר להבין את "פן ישלח ידו.." כפחד מיציר כפיו. ושאלתי היא איך אפשר להבין זאת, רש"י כותב על חלק זה כי החשש הוא שאדם החי לנצח יידמה בעיני עצמו או אחרים כאל, אולם כניראה שהוא עצמו לא שלם עם הפירוש ומפנה למידרש.

 

[usa2003]

הבנת הניקרא ולוגיקה זהו כל מהות

סיפור גן עדן. במסגרת המענה שלי ל אא171 ברור הוא שהאדם הראשון זה של גן העדן לא חי חיי נצח וגם 930 שנה זה לא נצח וגם לא טענתי זאת. מאידך בהשוואה למה שקורה היום עם תוחלת החיים הממוצעת 80 שנה לערך ( הנחה ) אז 930 שנה זה יותר מפי 10 !! וזה הרבה מאוד . אבל לא בזה אנחנו עוסקים . שיהיה ברור האדם הראשון אכל מפרי עץ החיים לפני שאכל מפרי עץ הדעת וזה היה אמור להקנות לו חיי נצח . כלומר הוא ואלוהים לבד לנצח ---> משעמם פחד !! לא ? אבל בעקבות ההתרחשויות האשה הנחש (השקרן) והאכילה מעץ הדעת התבטלו חיי הנצח של האדם הראשון ו'המסכן' חי 930 שנה בלבד ! סיפור גן העדן הוא מייצג את מהות חיי היומיום שלנו ובעצם כל התרחשות בין בני אדם יכולה להיות מנותחת תחת המודל של סיפור גן העדן. לא יודע למה אבל כל פעם כשאני פוגש איזה שקרן (נחש) שאני מנסה להעמיד אותו מול האמת ומוכיח לו כי הוא כזה ,אני תמיד יודע כי תחזור אלי 'להט החרב המתהפכת' (ההיא של גן העדן) בה הוא הנוכל יטען כי אני הוא הבעייתי והנוכל וינסה להכפיש את שמי. (אני במקצועי איש ביקורת ואבטחת איכות).

 

[אא171]

ל-usa2003

על פי מה אתה קובע שאדם אכל מעץ החיים? ואם אדם היה אמור לחיות חיי נצח,באיזה גיל אמורה להגמר ההתפתחות הגופנית שלו? האם הוא יישמר כבן 20 או כבן 100 עם פרקינסון? רק אדם היה מיועד לחיי נצח או גם צאצאיו? אם רק אדם היה מיועד,הוא היה משתגע מגודל האובדן שלראות את בניו ואת בני בניו וכך הלאה מתים,לא? האם אתה חושב שאדם הפתיע את הקב"ה בכך שאכל מעץ הדעת? מה משעמם בלחיות חיי נצח עם ישות שאין לה גבולות(+אישה,חיות,ואחלה של מקום...)?

 

[ע מ י ש]

כבר תנו רבנן

אל תהיה צודק, תהיה חכם