בראשית פרק ג' פסוקים כ"ב עד כ"ד

pembencipolisi

New member
בראשית פרק ג' פסוקים כ"ב עד כ"ד

כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן-יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם. כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם. כד וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. האם על פי התנ"ך פחד אם-יש-אלהים פן יקנה לו אדם חיי נצח , ולכן , על פי הכתוב , גורשו אדם וחוה מגן עדן ?
 

pembencipolisi

New member
ועוד שני דברים : כתוב "כאחד ממנו", אחד מכמה?

האם יחס הסופר התנ"כי לאמונתו יותר מאל אחד ? ועוד דבר : נזכר שאדם גורש , היכן נזכר שחוה גורשה ? האם רק נתן להסיק זאת מהכתובים המתארים את חייהם יחד לאחר מכן ?
 

אופירA

New member
מנהל
יש ללמוד את התורה באמצעות מפרשים

מפרשי המסורת כמובן, משום שהם מפרשים את התורה עפ"י התורה שבע"פ. אי אפשר לנתק את התורה שבכתב מהתורה שבע"פ, משום שהן מקשה אחת של האמת האלוקית. לתורה יש 4 רבדים - פשט, דרש, רמז וסוד, וכולם חלקים של האמת האחת. אי אפשר לנתק את 4 הרבדים זה מזה, בבואנו להבין את משמעות דברי התורה. הרעיון בפסוקים שהבאת, שהקב"ה מסביר בתורתו את הסיבה לגירוש האדם מגן העדן בעקבות הטעות שעשה בהבנת רצון האלוקים. כיוון שהאדם חשב שהוא יכול להוסיף על הציווי האלוקי ולעבוד את האלוקים כאשר הרע בתוכו - וזו שגיאה בהבנת רצון האלוקים - הוא אינו יכול להמשיך להישאר במצב הקדושה של גן העדן (שזה המצב של "וחי לעולם"), ויש לעשות הפרדה בין המקום הרוחני של עולם המעשה למקום הרוחני של עולם האמת. זה פירוש הגירוש מגן העדן - הפרדת מקומות. מרגע החטא - האדם יחיה בעולם המעשה התחתון, ימות ואז יחזור למקורו - גן העדן העליון. כיוון שהוא הכניס את כוח הרע לתוכו, התשובה לכך היא הפרדה בין חיי המעשה לבין חיי התכלית. הביטוי "כאחד ממנו" משמעותו "יחיד במינו". המילה ממנו אין משמעותה רק "מאיתנו" אלא גם "ממנו עצמו", וגם "ממינו". וזה הקשרה בפסוק זה. ויש עוד דרכים להסביר פסוק זה, המובאות בפירושים השונים: אונקולוס מתרגם את הביטוי הזה: האדם היה יחידי במינו בעולמו, לדעת טוב ורע. רש"י מסביר שהאדם היה יחיד בעולם התחתוון, כמו שהקב"ה יחיד בעולם העליון. ייחודו של האדם היה בכך שידע טוב ורע (להבדיל מהבהמות והחיות שאינן יודעות טוב ורע), והחשש "פן ישלח ידו" הוא החשש שהוא יטעה את הבריות אחריו בעולם (את גזע האדם, כלומר את עצמו), שיחשבו שהוא כוח אלוקות, וזו הסיבה שיש להנחיל לו את המוות, כדי לבטל אפשרות של מחשבה שיש בו כוח אלוקות. כלומר האדם עלול לטעות לחשוב שיש בו כוח אלוקות, והתשובה לכך היא המוות והחזרה בצורה הרוחנית לעולם העליון. כך נמנע מהאדם להגיע לחטא מוחלט - כפירה באמת, לאחר שחטא בחטא חלקי - טעות בהבנת האלוקות. רש"י מציין שיש מדרשים המפרשים זאת באופן נוסף, אלא שהם אינם מפרשים על דרך הפשט. ופירושו שלו הוא על דרך הפשט. כלומר הקב"ה לא פחד, אלא הנהיג את העולם בצורה שמתאימה למצבו של האדם לאחר החטא, והסביר מדוע זו הצורה המתאימה. האדם נברא גבר ואשה, ולכן הם מקשה אחת ולא שני בריות נפרדות. האשה לא נבראה באופן נפרד, אלא נפרדה מהאדם להיות יישות פיזית נפרדת. אבל מהבחינה הרוחנית - היא חלק בלתי נפרד מהאדם. כך שכשם שאין מספרים שגם רגליו, ידיו וצווארו של האדם גורשו יחד איתו, כך אין מציינים שגם האשה גורשה יחד איתו. זה מובן מאליו מדרך יצירתה.
 
לא הועילו חכמים בתקנתם

למרות הכל שכח משה שאינו אלא אלהים לפרעה. וע``כ התיימר להיות ``יהוה רופאך המסיר מחלה מקרבך`` ומה פלא אם אחר הגבלת ההר וקידושו נצטוה לירד מן ההר, למען ישמע העם מיהו אל מוציאו ממצרים? ושמשה האיש אדם הוא ולא אל!
 
ואני דווקא בוחרת מרגע זה>>>>>

להתעלם ממך חרמים שייכים לפלג החרדי ולא לאדם החילוני החושב לרוח הדעת החופשית ולאנשים שפויים! למה מי אתה שתגיד לי למי להתייחס אני למשל טוענת שאני אשת השכינה
אז מה תהרוג אותי בגלל זה?
 

pembencipolisi

New member
היש גן עדן עליון ? ולשם מה כתבה התורה שהוצב

שומר בדרך עץ החיים ? לשן מה הזכירה התורה נהרות המקיפים את הגן ואת עצי הגן וגם נחש מדבר באותו גן ? כל זאת כדי לספר לנו שנחש מדבר נמצא גם בגן העדן העליון ? בשום מקום בתנ"ך לא נזכר שאחרי המות "שב המת אל גן העדן"....
 

גלבטרון

New member
לא אין

אין שום גן עדן עליון ואין שום גיהנום תחתון. על פי התורה עצמה הגן בעדן מקדם היה גן ממשי על כדה"א ולא איזה מקום שמימי + גיהנום זה שיבוש של גיא בן הינום, גיא שנמצא ליד ירושלים (ועדיין ניתן לבקר בו היום). האמונה על גן עדן עליון וגיהנום באו ליהדות מהנצרות והנצרות לקח את האמונות הללו מדתות פאגניות קדומות (כמו הדתות של יוון והסקנדינבים הקדומים). ביהדות המקורית אין אמונה בעולמות שלאחר המוות, אחד למי שהיה "טוב" ואחר למי שהיה "רע". במקור, העבריים הקדמונים בכלל לא האמינו שיש משהו לאחר המוות ורק אחרי שהתערו בכנענים החלו הם להאמין בשאול. שאול - עולם נשמות תחתון אליו מגיעים כ-ו-ל הנשמות ללא הבדל גזע, מין, צורת ההתנהגות של האדם. כאשר החלה דת יהדות להתפתח היא שאבה את האמונה בתחיית המתים וכן הושפעה מדת הזורואסטריות ודתות ואמונות אחרות (כגון: הדת המצרית והבבלית ועוד). מאוחר יותר היא שאבה את אמונה הפאגנית בעולמות שונים לאחר המוות ומאות שנים לאחר מיכן מס' יהודים אימצו את האמונה בגלגול נשמות והכניסו אותה גם כן לתוך היהדות. דבר שהינו טיפשי לחלוטין כי האמונה בגלגול נשמות סותרת ומנוגדת לאמונה של תחיית המתים ושתיהן לא יכולות להתקיים יחדיו. לסיום, הדבר היחיד שמצויין בתורה למה קורה לאדם לאחר מותו הוא - מעפר באת ואל עפר תשוב. רק ביחזקאל מופיע חזון העצמות היבשות (תחיית המתים) וזה נכתב הרבה הרבה אחרי שנכתבו חמשת חומשי תורה. אם במקום להיות פטאים אנשים היו מפעילים את ראשם ולומדים על איך נוצרה דת היהדות והיו לומדים על ההיסטוריה האמיתית של אבותינו שאז לא רק היה טוב יותר לכולנו אלא שהאמונה בשטויות מעין אלה היתה מונחת במקומה הראוי - כסיפורי בדיה מיתולוגים.
 
גן עדן וגיהנום הם לא מקומות פיזיים.

הם דרגות בתיקון הנשמה. תלמד על ההיסטוריה ממבט התורה ולא ממבט הגלות.
 

גלבטרון

New member
תפתחי בבקשה את ספר בראשית פרק ב'

ותקראי אותו. אז תוכחי כי הגן שנטע ה' על פי הכתוב בעדן מקדם הוא גן מוחשי לכל דבר וכי מקומו על פני כדה"א מצויין בפירוט ניכר מאוד. ורצוי מאוד שתלמדי מקור האמונה בגיהנום שכפי שציינתי כבר המילה עצמה היא שיבוש של "גיא בן הינום" בדיוק כמו שהמונח "ארמגדון" הוא שיבוש של "הר מגידו". רצוי שבמקום לחזור על דברים לא נכונים ששמעת תבדקי ותלמדי עליהם קןדם לכן ולא רק דרך נקודת ראיה אחת בודדת ומשוחדת וגם רצוי גם שתביני את מה שכתוב בתורה עצמה, הדברים, כמו תיאור מיקום הגן שבעדן, הם לא מסובכים להבנה כלל וכלל.
 

גלבטרון

New member
המשך

וגם כפי ציינתי מקודם, האמונה ש"גן עדן" ו"גיהנום" הם מקומות רוחניים/לא גשמיים היא אמונה פאגנית! שלא קיימת כלל בתורה, לא קיימת כלל ביהדות המקורית ואבותינו העבריים הקדמונים וכן היהודים הראשונים לא אחזו בה כלל וכלל.
 
אני אסביר לך משהו.

אני מתבססת על חכמי הקבלה, שכותבים על פני אלפי בשנים על השגתם וטוענים שהתורה כוללת חיצוניות כמו גם פנימיות. אתה לעומת זאת, מסתמך על כל מיני חקירות שפעם טוענות כך ופעם טוענות כך, ובעצם מוכיחות שהן לא באמת יכולות להחליף את הדעה של המסורת הקבלית. כיוון שאלו שכתבו את התורה ואת התלמוד כתבו בשפה של ענף ושורש, והחוכמה הזו הועברה מדור לדור, מפה אל פה, ולא כפי שאנשים היום חושבים, שהתורה היא איזה מסמך דוקומנטרי על ההיסטוריה של העם היהודי. זה ממש לא נכון. הייתי מציעה לך, בנוסף לחקירה בכתבי אנשים שאין להם השגה רוחנית כפי שהייתה לאבותינו - לחקור בכתבי בעל הסולם ושכמותיו. אתה תחליט.
 

הלה מורז

New member
הבהרה

שלום pembencipolisi מתשובתו של אופיר לשאלתך :"האדם נברא גבר ואשה, ולכן הם מקשה אחת ולא שני בריות נפרדות. האשה לא נבראה באופן נפרד, אלא נפרדה מהאדם להיות יישות פיזית נפרדת. אבל מהבחינה הרוחנית - היא חלק בלתי נפרד מהאדם. כך שכשם שאין מספרים שגם רגליו, ידיו וצווארו של האדם גורשו יחד איתו, כך אין מציינים שגם האשה גורשה יחד איתו. זה מובן מאליו מדרך יצירתה." באם מובנת לך תשובה זאת הרי שמובן לך הדברים הבאים הכתובים במסר בשם נושא שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני -א להלן: "דבר זה יובן במישור הבא : סדום= הפרת הדיבר אנכי מצרים (_הקשר בינה) הפרה של לא יהיה ולא תעשה ובשל שבינה כלולה בחכמה הרי שהשעבוד הכבלים של מצרים כבר מצוי בסד של סדום ." אלא שיש לזכור יש "שני" אדם וחוה בגן העדן אלה שחטאו וגורשו ואלה אשר נשלחו ללוותם הביתה- שיבה באלה "האחרונים" אין גרוש מגן העדן בשל שאין הפרת הדיבר אנכי חטא סדום ומכך מובן אין חטא מצרים למשל נשמת עם ישראל בן חורין כלומר ירדו למצרים היו בשעבוד גופני אולם הנשמה בת חורין בשל מיקומו ראש לגויים ומובנו לבו של השם לב לבו =קדש הקדשים ועם ישראל הנו אכן קודש הקודשים במקדש הכלל עולמי הרי שמהמסר בנושא שמאלו....... מובן שלא יתכן מצב פשוט של הפרת הדיבר אנכי בשל המשמעות כפי שהובא שמובנו שאין החכמה נהיית האמונה אין האמנות נהיית עבודת אלילים שכן משמעותו הבנת החכמה האלוהית הראש שמעבר להשגת האדם והדרך להבין מלבו של השם ניתן בגדול לומר שזה משמעות בצלם ומהמסר שנשלח : "......לנצרך בעולם בו האדם יש לו חלק בבריאת עולמו =ראש לגויים והבדלתי אתכם כפי שמובנו בלבו של השם ומובן השם שוכן בקרבו גוי קדוש השם אומר אני אעשה את שלי ויעש ואתה תעשה את שלך את חלקך שהנו משלי סמכות ולמוד התורה אל שולחן השם מסמיך האדם להשתמש נכון בסמכותו ולא למעול בסמכות שניתנה לו מהשם דהיינו כפירה והפרת הדיבר אנכי " כפי שיש השלחן שמסובין אליו כול "הראשים " כלומר כול החלקים של גוף אדם קדמון השם מלמדם תורה בהתאם ליחודיותם את הנצרך לעשות בעולם היצירה לעבדה ולשמרה כלומר נותן כול הכלים ובאותו שולחן מלמדים זה את זה את התמחויותיהם כך ישנו שולחן שאליו מסבין עם ישראל הראש וכול הגוף בו הזקנים ובני החיל ולומדים תורה מהשם ומלמדים זה את זה הרחבת הדעת ומקומן של האמהות אינו נפקד משולחן זה שכן ישראל = י יצחק יעקב ש שרה ר רבקה רחל א אברהם ל לאה בברכה הלה
 
פחד שוא

אם סיבת פחדו מנצחיותו של אדם, שמא הגולם יקום על יוצרו, בטענת החובת הלבבות בשער היחוד שלכל דבר שיש לו תכלית, נודע בהכרח שקדם לו ראשית. אך לדבר שאין לו תכלית, אף נקודת התחלה לא היתה לו. אלא כך היה מאז ומעולם. ומכיון שלדעת הרמבם השמים והארץ בניגוד לדעת חזל, יהיו קיימים לעולם ולא ייתמוטתו, בהכרח שעל פי הנחת החובת הלבבות אף תחילה לא היתה להם. אלא כך היו מאז ומעולם! והרי זו הוספת חטא על פשע מצידו של הרמבם שלדבריו אין ראיה חותכת אף לא מצד פסוקי התורה שאלהים ברא את העולם, וכדאי ביזון וקצף! ומכיון שהרמבם הקים מתחרים לאלהים את השמים וכל צבאם. שלדבריו הינם חיים ומשכילים למעלה מהשגת האדם, מה יתן ומה יוסיף עוד מתחרה זוטר בדמותו של האדם? מה גם שרק בעבר הלא רחוק ``היה האדם כאחד ממנו לדעת טוב ורע`` ועתה אחר חטאו נותר באהבלותו! ואין לך אהבלות גדולה מאהבלותו של האדם, שנצטוה לעשות סקס עם דוגמנית דה לוקס, ורק כעבור 130 שנה נזקק לשתי תזכורות מכאיבות בדמות רצח צאצאיו בכדי לבצע את ייעודו. ואין לך סכלות גדולה מיזו שהמיר את דביקותו באישתו בדביקותו בבוראו.
 
מעניין שאני נתקלתי בפסוק בהקשר למדרש שאני

כותבת על שנת שמיטה והילה (מפה) הפנתה אותי לבלוג שהיא כתבה...באמא אדמה ואולי זה פחות קשור, הספירות לכאן אך ללא ספק שמסתתר כאן סוד ....
 
למעלה