ברבורה , הגעתי אמנם באיחור ,

ברבארה

New member
ברבורה , הגעתי אמנם באיחור ,

וניתן לאמר כמעט לבר -מצווה כיוון שלא הספקתי לברך אותך בהיוולד החדר , הרי שעכשיו המלאכה וגם האחריות רבה יותר , אני תקוה שחדר זה יהייה מעניין , ויתפתחו בו דיונים רציניים,תוך ביטוי של תחושות במלוא חדותן,וכמובן נושאים שחייבים להיות מדוברים ,מטופלים אחד לאחד . כמעט שרציתי לסיים את הברכה לפתיחת החדר ב"יחד בגאווה יחד בתקווה " אך אני רואה בזה ציניות גמורה .כי מצבו של הנסעד , אינו מביע תקווה גדולה , או גאווה גדולה , ומצב הסועדים (על אחת כמה וכמה )(אגב , משהוא עדיין זוכר את הזקנה בקצה המסדרון ?) מצבה החברתי של מדינתו כה חולה, עד כי הזילות בחיי אדם , תוך שמירת ערכיו בכל תחום דורשת רפואה דחופה . אז איך אסיים ? אולי יחד בחשבון נוקב?
 
../images/Emo4.gif הידעת/ם? או: תפוסת מיטות לאן ?

היום מיטה במסדרונות במחלקות הפנימיות היא בגדר מותרות. והחורף עדיין בפתח. תפוסת המיטות במחלקות הגריאטריות בעיקר עולה על 150% ואני מזמינה את כל העובדים במחלקות אלה לבוא ולספר.
 
פורפור....

שמעת פעם אח/ות זועקת? על תנאי עבודה ? "אנחנו" בחרנו את "נציגנו" "בבחירות דמוקרטיות" (היו בחירות???? מתי?) (מעניין כמה דמוקרטיה יש "וועד" שאין לו נציגים מכל הסקטורים....)
 

חן (*_*)

New member
ואם נזעק, היש שומע?

הבחירות לוועד בשיטת "שמור לי ואשמור לך", ויותר מזה,אין בכוחו של הוועד לפעול בשיפור תנאי העבודה, הוספת תקנים, והטבת תנאים. אבל האמת העירומה, היא שאנחנו עצמינו, מתוך תחושת ייעוד, אחריות, ואהבת המקצוע, אמנם מקטרות, אך ממשיכות לשאת בנטל, גם כשהתנאים מבישים, וכשיש כבר שביתה, אנחנו לא מתגנבות בבגדים אזרחיים למחלקות להגיש עזרה?
 

ברבארה

New member
למי נגיש את החשבון .!?

החשבון חייב להיות ערוך ומוכן ראשית לכל ,וזאת חובתו של כל אזרח , בפרוש כך ,חובתו של כל אזרח להתריע בפני עוולות למינהם , חובתו של כל אזרח לדעת את אשר יפקוד אותו בעת צרה,(ולדוגמה)עת בה יהייה זקוק לשרותי הבריאות למינהם . כל אחות מכירה היטב את המשפט השגור בפי הזקוקים לה ,"אתם עושים מלאכת קודש" ..."אתם\ן מלאכים\יות בלבן " ושאר מנטרות ... אנו שומעים ללא הרף עד כמה עזרנו , הועלנו וכו.. וכל זאת בתנאים קשים למדי ,הן מהצד שנותן שרות , שעליו להתמודד עם החולה , קרובי משפחתו , הכעס הממלא אותם , ולא בהכרח שאותו כעס עצום בגללנו , לעיתים קרובות הכעס הינו פקטור על עצם קיומה של התערעות בבריאות של פרט זה או אחר, תיסכול שלא יודעים לאן לשאת אותו , וכיצד לפרוק אותו , לא פעם כאחיות\ם אנו מוצאים את עצמנו כשק איגרוף של החולה עצמו , אבל לא בכך העניין שאני מתכוונת אליו ,, כוונתי -שכל המערך הזה , כפי שהוא כיום ,מספר החולים לא הלך והצטמצם , האנשים המתבגרים בחברה לא הפכו לצעירים ונטולי בעיות בריאות, הרפואה המונעת לא גדלה בצעדייה , אך הצימצומים נעשים על גבו של החולה , על גבה של האחות ,הלחץ מצד המערכת הולך וגובר על החייל בשטח , וכבר לא תופס המשפט הצבאי הקדמון , " לא מפקירים פצוע" המערכת האמונה על כך , מפקירה פצועים , מתנערת מכולם בציניות מכוערת , משום שנח מאוד לזלזל במי שנזקק, מי שחלש , עני ...וכו...(זוכרים ...נשים חד הוריות , נכים ,ילדים בסיכון , מורות ..והשורה ארוכה)אתם מכירים את הצרופים האפשריים כאן . , המצב בלתי נסבל כבר שנים רבות , ותמיד אני משתוממת איפה הציבור ? כן אותו ציבור שזקוק לטיפול האחות , ליחס הולם , למה דעתו אינו נשמעת , למה אינו מוחה ,למה אינו משתמש בזכות האזרח שלו? בפני אותם עוולות אשר רואה הוא במו עינייו ,ולציבור האחיות\ם אתם האזרחים של המדינה הזאת , חובתכם למחות ככל האזרח , ניתן להפסיק לשחק בשיטה הישנה והמוכרת , השיטה שטומנים את הראש בחול , וחושבים שאיזה וועד יעשה את העבודה , מהסיבה הפשוטה , חוק מרפי ... מכירים ??? אז במקום לקטר,,לקטר לקטר ...הגיע העת להפשיל שרוולים , ולעשות לשעות לעשות ...זאת אחריותו של כל אזרח !!!!
 

חן (*_*)

New member
נניח שנפשיל שרוולים ונישא קולינו...

בקול מחאה... הן אותם אנשים ומשפחותיהם שהחמיאו לעבודתינו "הקדושה" כשנזקקו לנו, יהיו הראשונים שיבואו בטענות וימחו על סנקציות או שביתה בה ננקוט. בשביתה האחרונה של מערכת הבריאות(לאו דווקא האחיות כפרט), התגנבתי למקום עבודתי, כדי ליטול דגימות דם (הורמונים) לנשים בטיפולי פריון. האם יש צורך לתאר את ההסתערות של נשים אחרות שדרשו בדיקות דם כלליות ושאר שירותי סיעוד ונענו בשלילה? או את "המחמאות" שנזרקו לעברי לגבי סקטור האחיות "החצופות" שמעיזות להשתתף בשביתה? אין לנו לסמוך, אלא על עצמינו, ולא על ציבור המטופלים או בני משפחותיהם, גם לא על "עמיתינו" הרופאים. אלה כמו גם אלה, לא ירימו קול ולא ינקפו אצבע למענינו. רק אנחנו, אם נשכיל לאמץ את העובדה שעלינו להילחם על הסטטוס המקצועי שלנו, על חשיבותו, הגדרתו, וגם על כבודו, נצליח אולי לשפר את תדמית המקצוע, ואולי גם את תנאי העבודה. עורך דין בעל תואר ראשון, נחשב לסופר מקצוע אחות מוסמכת בעלת תואר שני, עדיין נחשבת ל- "זו שעושה זריקות ועוזרת לרופא". למהההההההה????????
 

dani 123

New member
חן, חשיבות המקצוע נקבעת על ידי

האחיות. נציגת האחיות באם אי טועה היא חברת כנסת. היא הגיעה ליעדה. כנראה שכחה אתכן בדרך.
 
../images/Emo12.gif מה חוזר??? מי חוזר????

אני לא חוזרת לשום מקום.. את דמי ההבראה דחו למועד בלתי ידוע, את המשכורת קיצצו, הלבשה - הלכה לכיסוי הוצאות (רכב לסגני שרים אולי?) וגם השי לחג????? את צוחקת עלי פורפור, נכון? תגיד שאת צוחקת עלי....
 
אני לא צוחקת ברבורתי../images/Emo4.gif

בחוזר כתוב שלא יחלקו לנו את השי המופחת כסימן מחאה ויחזירו אותו.
 

חן (*_*)

New member
לא הוועד יחזיר את השי, או לא יחלק..

אלא אנחנו אמורים להחזירו במחאה בשל קיצוצו בצורה מבישה. עד כמה שידוע לי אותו דין חל לגבי בתי החולים והקהילה.
 
חן, פורפור... להודיעכן !!!!

אני מעדיפה לקחת את השי (נמוך ככל שיהיה ) ולחלקו בבתי תמחוי ובתי אבות. וכך לדעתי צריכים לעשות כ ו ל ם. להשארתו במערכת יש טעם של.... (טוב ...הצבע הכחול מונע ממני לומר את שעל קצה לשוני עתה...) א ל ת ו ו ת ר ו ע ל ה ש י
 
הפשלתי שרוולים בראברה...

ועכשיו לאן? לזעוק בראש חוצות? הרי את יודעת כמוני - שאנחנו נמשיך, נקטר ונמשיך. אחיות בתי החולים קורסות תחת הנטל - בעיקר עתה בשנתיים האחרונות, בעקבות הטרור והפיגועים. הראי לי אחת שלא תתיצב לפני שהטלפון יתחיל לצלצל .... אנחנו עם של: נעשה ונשמע.... אבל ..מי שומע?
 
למעלה