ברגליים ובגלגלים שוכחים את הכאבים
אורי קואל עדכון אחרון: 18:48 , 13/04/2009 צעדת נכי צה"ל המסורתית יצאה היום לדרך בהר הכרמל. בצעדה, שאורכה לא פחות משמונה קילומטרים, מרחק לא פשוט עבורם, לקחו חלק יותר מ-7,000 נכי צה"ל ובני-משפחותיהם שמונה קילומטרים הם אמנם מרחק שלוחם באחת מיחידות צה"ל הקרביות יכול בקלות לעבור, אך עבור נכי צה"ל, שצעדו היום (ב') בדיוק את המרחק הזה, מדובר בהישג בלתי-מבוטל. כבר בשעות הבוקר המוקדמות התאספו על הר הכרמל אלפי נכי צה"ל ובני-משפחותיהם והחלו את הצעדה שברבות השנים נהפכה כבר למסורת. ביניהם ניתן היה למנות את שאול ארבלי, שנפצע קשה במלחמת ששת הימים. לטענתו, האירוע הזה מסמל עבורו את האחדות ותחושת האחווה והתמיכה שמעניק צה"ל ללוחמיו: "זה היה אחד הקרבות הקשים במלחמה, חדר לגופי רסיס והייתי מחוסר הכרה, תהליך השיקום היה ארוך ומייגע ואני מאחל שכל אחד ישוב לביתו בשלום ושלא יתווספו נכים לארגון". "אני לא מרגיש טוב, אך מחייך וזה מה שחשוב" משתתף נוסף הוא מנהל סניף קריית-אונו של ארגון נכי צה"ל, מוטי גיטלין: הוא נראה מותש ומתנשף בסיום המסלול, אולם למרות הכל ועל אף שהוא סובל מנכות קשה, הוא לא מצליח להסתיר את התרגשותו. "אני כלוחם לשעבר הייתי שמונה חודשים בבית החולים 'ברזילי' באשקלון בשיקום ואני חש גאווה כאשר אני רואה את כל נכי צה"ל", סיפר, "אני אמנם לא מרגיש טוב, אך מחייך וזה מה שחשוב". עבור רבים מהמשתתפים היום הזה היה יום של הפוגה מהכאב ומהסבל התמידי אותם הם חווים כתוצאה מפציעתם. מחר הם כבר ישובו לטיפולי הפיסיותרפיה והשיקום, אולם דבר אחד כבר בטוח - הם יבואו לצעוד ביחד, גם בשנה הבאה. מקומון://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=38475
אורי קואל עדכון אחרון: 18:48 , 13/04/2009 צעדת נכי צה"ל המסורתית יצאה היום לדרך בהר הכרמל. בצעדה, שאורכה לא פחות משמונה קילומטרים, מרחק לא פשוט עבורם, לקחו חלק יותר מ-7,000 נכי צה"ל ובני-משפחותיהם שמונה קילומטרים הם אמנם מרחק שלוחם באחת מיחידות צה"ל הקרביות יכול בקלות לעבור, אך עבור נכי צה"ל, שצעדו היום (ב') בדיוק את המרחק הזה, מדובר בהישג בלתי-מבוטל. כבר בשעות הבוקר המוקדמות התאספו על הר הכרמל אלפי נכי צה"ל ובני-משפחותיהם והחלו את הצעדה שברבות השנים נהפכה כבר למסורת. ביניהם ניתן היה למנות את שאול ארבלי, שנפצע קשה במלחמת ששת הימים. לטענתו, האירוע הזה מסמל עבורו את האחדות ותחושת האחווה והתמיכה שמעניק צה"ל ללוחמיו: "זה היה אחד הקרבות הקשים במלחמה, חדר לגופי רסיס והייתי מחוסר הכרה, תהליך השיקום היה ארוך ומייגע ואני מאחל שכל אחד ישוב לביתו בשלום ושלא יתווספו נכים לארגון". "אני לא מרגיש טוב, אך מחייך וזה מה שחשוב" משתתף נוסף הוא מנהל סניף קריית-אונו של ארגון נכי צה"ל, מוטי גיטלין: הוא נראה מותש ומתנשף בסיום המסלול, אולם למרות הכל ועל אף שהוא סובל מנכות קשה, הוא לא מצליח להסתיר את התרגשותו. "אני כלוחם לשעבר הייתי שמונה חודשים בבית החולים 'ברזילי' באשקלון בשיקום ואני חש גאווה כאשר אני רואה את כל נכי צה"ל", סיפר, "אני אמנם לא מרגיש טוב, אך מחייך וזה מה שחשוב". עבור רבים מהמשתתפים היום הזה היה יום של הפוגה מהכאב ומהסבל התמידי אותם הם חווים כתוצאה מפציעתם. מחר הם כבר ישובו לטיפולי הפיסיותרפיה והשיקום, אולם דבר אחד כבר בטוח - הם יבואו לצעוד ביחד, גם בשנה הבאה. מקומון://glz.msn.co.il/newsArticle.aspx?newsid=38475