SoulDancer
New member
ברגעים כאלה
לא הייתי רוצה להכניס פוליטיקה, אבל כן דיון כלשהוא. אני שמתי לב, שאיך שהיום היה חפץ חשוד מטר ממני והעיפו אותי משם בלחץ וצרחות, שמתי פתאום לב למציאות האמיתית. זה כבר לא שם, זה פה, זה אני. זה מה שאני מכירה כל החיים שלי. אנחנו [לפי המורה שלי] "ילדי האינתיפדה" אין לנו מציאות אחרת. ועכשיו כשמגייסים מילואים ויש סביבינו דיבורים על מלחמה, וחברים שלי פתאום הם החיילים ששם, זה כבר לא שמות, זה מישהו מוחשי שאני מכירה, והאבות במילואים, שגם זה מאוד מוחשי, ומה אנחנו?! אנחנו עוברים כל כך הרבה בשביל אדמה, עברנו כלכך הרבה כעם, שווה לסבול בשביל פיסת אדמה?! קשה לראות את המוות, אבל אחרים מעדיפים מוות ושיהיה להם אדמה. ארץ ישראל, היא הארץ שלי, הארץ שלנו, אבל מהעובר לכם בראש ברגעים כאלו...?
לא הייתי רוצה להכניס פוליטיקה, אבל כן דיון כלשהוא. אני שמתי לב, שאיך שהיום היה חפץ חשוד מטר ממני והעיפו אותי משם בלחץ וצרחות, שמתי פתאום לב למציאות האמיתית. זה כבר לא שם, זה פה, זה אני. זה מה שאני מכירה כל החיים שלי. אנחנו [לפי המורה שלי] "ילדי האינתיפדה" אין לנו מציאות אחרת. ועכשיו כשמגייסים מילואים ויש סביבינו דיבורים על מלחמה, וחברים שלי פתאום הם החיילים ששם, זה כבר לא שמות, זה מישהו מוחשי שאני מכירה, והאבות במילואים, שגם זה מאוד מוחשי, ומה אנחנו?! אנחנו עוברים כל כך הרבה בשביל אדמה, עברנו כלכך הרבה כעם, שווה לסבול בשביל פיסת אדמה?! קשה לראות את המוות, אבל אחרים מעדיפים מוות ושיהיה להם אדמה. ארץ ישראל, היא הארץ שלי, הארץ שלנו, אבל מהעובר לכם בראש ברגעים כאלו...?