ברגעים של ייאוש......
ובכן, תוכן ההודעה שלי מיועד לגברים שמביניכם, ובכן, אני בחורה בת 27 שנראית טוב בעלת השכלה ווואלה, הכל כמעט הולך לי בחיים מלבד אהבה. היו לי שתי מערכות יחסים רציניות בחיים הלא כאלו ארוכים שלי ושתיהן נמשכו תקופות של מאסרי עולם.... הספקתי לקבל הצעת נישואין פעמיים וסירבתי. עכשיו הבעיה שלי מתחלקת לשניים ואני עושה סקר ואנאליזות קצרות לאנשים שמסביבי לדבר שנקרא 'יחסים'. ובכן, אני רווקה נחשקת קרוב ל-3 שנים, תקופה לא קצרה שביליתי נהניתי ועשיתי ים של בלאגן בכל התקופה הזו, בתקופת ההוללות שלי יצאתי וביליתי במועדונים לשם הבילוי, לא הייתה לי בעיה להשתכר באיזה בר ואח"כ גם אולי להתנשק ולהתלטף אבל בזה זה נגמר כי אני יודעת לעצור על פני תהום, כמובן שאם התאים לי בכיף גם הייתי 'זורמת' למיטה, אבל סטוצים ממני והלאה כי אני גם טיפוס שחושב על ה'מחר'... ובכן, בתקופה האחרונה די נשבר לי מכם, גברים יקרים ויפים שלי.... אני עובדת קשה וקורעת ת'תחת בעבודה כל השבוע ורק בסופי שבוע אני מפנה קצת זמן לעצמי בנושא בילויים, העניין הוא שבילוי היום הפך לסיוט!! אני מוצאת את עצמי בשיחות עמוקות עם חברות לגבי מה יהיה הבילוי של היום ואם אפגוש את הבחור שיהיה לי סבבה להתקשר אליו ביום למחרת כי הוא באמת 'עשה' לי את זה וזה לא האלכוהול.. וכמובן, מבלי להתנשא, אני מקבלת מס' טל' שאין בהם שימוש והם מונחים להם אי שם במגירה... לעומק העניין, אני מתה למערכת יחסים ואני חושבת שהפחד ממיסוד ולחץ מפחיד אותי להיכנס לאחת כזו, בדר"כ אתם הגברים פוחדים מקשר ופתאום אני מוצאת את עצמי דומה לכם בטירוף, הכרתי מישהו מדהים לא מזמן והיינו יחד ובערב הלא יודעת כמה אחרי סקס מטורף כששנינו עייפים הוא נשאר לישון ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פחדתי לראות פנים נוספות מלבד שלי במראה, וזה הפחיד אותי, הלחיץ אותי כל הקטע של הדיווחים של 'איפה את' וכאלה, אבל כשזה נגמר וזה נגמר בגללי הרגשתי שוב בדידות איומה שנמאס לי ללכת לבזבז כל כך הרבה משאבים נפשיים וכסף במין מרתון להכיר את האחד וכשהוא בא אני מנפנפת בפילוסופיה פלצנית על היותי רווקה מדהימה שפוחדת והכל נובע מחוסר ביטחון ממיליון ואחת דברים.... כבת בכורה להורים שטיפה מתבגרים להם ורוצים לקבל נחת מילדיהם אני שומעת מפעם לפעם את ה'יציאה', נו, מתי תתחתני? ואז אני עונה להם: חכו שיגיע המישהו הזה. לא סתם מתחתנים נכון? אני חושבת שלעשות את בחירת בן הזוג ללייף טיים זה קטע סופי כזה, הלו? איתך אני הולכת לישון כל החיים? מי קבע והמציא כללים? למה כל הלחץ ההיסטרי הזה סביב זוגיות? למה היום כשאני בת 27 ונושקת בעוד 3 שנים ל-30 אני נתקפת לחצים חברתיים? ועוד דובר עלי שאני האינדיוודואליסטית בעולם קונפורמיסטי.......חה חה חה צוחקת על עצמי ועל השטויות שאני פולטת.... בעוד כמה דקות אני נכנסת להתקלח מתייפה לי ככה בכיף והולכת למועדון לעוד ערב של צייד. מה שיקרה יקרה.. אני מרגישה מועקה, אבל אני מאמינה ששיטחיות של 3 כוסות ג'ין וטוניק+כמה שוטים של משהו יסדרו את ההרגשה ושוב מחר אתעורר בהרגשה שאני מתמתחת במיטה ויש לי ים של מקום לרגליים... ואז אסתכל בפלאפון בשיחות שלא נענו ואאנח ואומר, אוף, נמאס לי לראות את כל החברים הקיימים, אפשר להוסיף משהו חדש? אז אני לוקחת שאיפה, גם מהסיגריה וחושבת, הנה הגיע האביב, הוא יביא איתו אהבה חדשה? אנאבל
ובכן, תוכן ההודעה שלי מיועד לגברים שמביניכם, ובכן, אני בחורה בת 27 שנראית טוב בעלת השכלה ווואלה, הכל כמעט הולך לי בחיים מלבד אהבה. היו לי שתי מערכות יחסים רציניות בחיים הלא כאלו ארוכים שלי ושתיהן נמשכו תקופות של מאסרי עולם.... הספקתי לקבל הצעת נישואין פעמיים וסירבתי. עכשיו הבעיה שלי מתחלקת לשניים ואני עושה סקר ואנאליזות קצרות לאנשים שמסביבי לדבר שנקרא 'יחסים'. ובכן, אני רווקה נחשקת קרוב ל-3 שנים, תקופה לא קצרה שביליתי נהניתי ועשיתי ים של בלאגן בכל התקופה הזו, בתקופת ההוללות שלי יצאתי וביליתי במועדונים לשם הבילוי, לא הייתה לי בעיה להשתכר באיזה בר ואח"כ גם אולי להתנשק ולהתלטף אבל בזה זה נגמר כי אני יודעת לעצור על פני תהום, כמובן שאם התאים לי בכיף גם הייתי 'זורמת' למיטה, אבל סטוצים ממני והלאה כי אני גם טיפוס שחושב על ה'מחר'... ובכן, בתקופה האחרונה די נשבר לי מכם, גברים יקרים ויפים שלי.... אני עובדת קשה וקורעת ת'תחת בעבודה כל השבוע ורק בסופי שבוע אני מפנה קצת זמן לעצמי בנושא בילויים, העניין הוא שבילוי היום הפך לסיוט!! אני מוצאת את עצמי בשיחות עמוקות עם חברות לגבי מה יהיה הבילוי של היום ואם אפגוש את הבחור שיהיה לי סבבה להתקשר אליו ביום למחרת כי הוא באמת 'עשה' לי את זה וזה לא האלכוהול.. וכמובן, מבלי להתנשא, אני מקבלת מס' טל' שאין בהם שימוש והם מונחים להם אי שם במגירה... לעומק העניין, אני מתה למערכת יחסים ואני חושבת שהפחד ממיסוד ולחץ מפחיד אותי להיכנס לאחת כזו, בדר"כ אתם הגברים פוחדים מקשר ופתאום אני מוצאת את עצמי דומה לכם בטירוף, הכרתי מישהו מדהים לא מזמן והיינו יחד ובערב הלא יודעת כמה אחרי סקס מטורף כששנינו עייפים הוא נשאר לישון ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, פחדתי לראות פנים נוספות מלבד שלי במראה, וזה הפחיד אותי, הלחיץ אותי כל הקטע של הדיווחים של 'איפה את' וכאלה, אבל כשזה נגמר וזה נגמר בגללי הרגשתי שוב בדידות איומה שנמאס לי ללכת לבזבז כל כך הרבה משאבים נפשיים וכסף במין מרתון להכיר את האחד וכשהוא בא אני מנפנפת בפילוסופיה פלצנית על היותי רווקה מדהימה שפוחדת והכל נובע מחוסר ביטחון ממיליון ואחת דברים.... כבת בכורה להורים שטיפה מתבגרים להם ורוצים לקבל נחת מילדיהם אני שומעת מפעם לפעם את ה'יציאה', נו, מתי תתחתני? ואז אני עונה להם: חכו שיגיע המישהו הזה. לא סתם מתחתנים נכון? אני חושבת שלעשות את בחירת בן הזוג ללייף טיים זה קטע סופי כזה, הלו? איתך אני הולכת לישון כל החיים? מי קבע והמציא כללים? למה כל הלחץ ההיסטרי הזה סביב זוגיות? למה היום כשאני בת 27 ונושקת בעוד 3 שנים ל-30 אני נתקפת לחצים חברתיים? ועוד דובר עלי שאני האינדיוודואליסטית בעולם קונפורמיסטי.......חה חה חה צוחקת על עצמי ועל השטויות שאני פולטת.... בעוד כמה דקות אני נכנסת להתקלח מתייפה לי ככה בכיף והולכת למועדון לעוד ערב של צייד. מה שיקרה יקרה.. אני מרגישה מועקה, אבל אני מאמינה ששיטחיות של 3 כוסות ג'ין וטוניק+כמה שוטים של משהו יסדרו את ההרגשה ושוב מחר אתעורר בהרגשה שאני מתמתחת במיטה ויש לי ים של מקום לרגליים... ואז אסתכל בפלאפון בשיחות שלא נענו ואאנח ואומר, אוף, נמאס לי לראות את כל החברים הקיימים, אפשר להוסיף משהו חדש? אז אני לוקחת שאיפה, גם מהסיגריה וחושבת, הנה הגיע האביב, הוא יביא איתו אהבה חדשה? אנאבל