צריך ביקורת...
אהה... כתבתי את זה- בקרוב המשך התמכרותו של דני, לנוטלה. פרק א´ דני היה ילד רגיל, ילד מהשורה. יום יום אמו היית שולחת לו סנדוויץ´ עם ממרח כל שהוא. יום אחד צפה דני בטלוויזיה, וראה פרסומת של ממרח השוקולד "נוטלה" דני שהיה ילד "חלש אופי" ו"קל לשכנוע" מיד התפתה למראה מריחת הנוטלה החלקה על פרוסת הלחם הפריחה אשר חלקיקים קטנים של לחם התעופפו באוויר כאשר הסכין המבריק, בעל הלהבים החדים נגע ב"ג´נטלמניות" בפרוסת הלחם הטרייה. דני ישר רץ אץ הוא אל אמו, וביקש ממנה במראה פרצוף מסכן: "אמא! אמא! אנא! תני לי לנסות את ממרח שוקולד האגוזים אשר ראיתי על מסך הטלוויזיה!" ואמו של דני ענתה: "דני דני הרגע! בפעם הבאה שנפנה אל המרכולית, נלך שנינו ונרכוש ממרח זה, אני מבטיחה" ודני אמר: "תודה! תודה! אני הולך להתקלח." סוף פרק א´, תחילת פרק ב´ ואכן הלכו שניהם אל המרכולית, דני רץ לכל עבר וחיפש אחר אותה קופסא אשר ראה בפרסומת. דני חיפש, אך לא מצא, לכן דני הלך אל המוכר, טרם בוכה וילל: "אדוני המוכר! זהו עיניין חשוב ביותר!" והמוכר ענה לו: "מה כל כך חשוב לך?!" ודני אמר: "האין ראית את הפרסומת של אותו ממרח נוטלה? ואני מייד רציתי לקנות אותו ממרח! וכאשר היגעתי לחנותך היפה לא מצאתי את אותו ממרח !" אותו מוכר ענה: "אוי חמודי! בדיוק היום נגמר! כל המשפחות רצו לקנות! מה לעשות, במשלוח הבא אשמור לך אחד יחיד ומיוחד, אני מבטיח!" סוף פרק ב´, תחילת פרק ג´ דני הלך לישון. כל העולם הלך לישון. סוף פרק ג´ תחילת פרק ד´ דני קם בבוקר בשעה מוקדמת, וניזכר בחלום שהיה לו: דני נמצא במקום מופלא, מלא אנשים נחמדים, וכיכרות לחם, בלי קיבוצניקים משוגעים, והמון המון מכלי נוטלה מנצנצים. דני רץ פתח אחד, טעם ממנו, והטעם היה פשוט נהדר! טעם אגדי... סוף החלום. דני מהר פנה למיקלחת, חימם מים, ונזכר ששכח את המגבת, לכן רץ החוצה ערום הביא את המגבת רץ פנים התקלח התבשם, ו"התיפיף" כאשר סיים עלה אל חדר אימו, דפק על דלתה "טה טה טההה" אמו צעקה: "יא מפגר! אני ישנה! אתה יודע מה השעה?! 4 בבוקר! לך לישון!!! ושלא תעיז להעיר אותי יותר בשעות הללו! מפגר!!!!! אביל! אביל משריש! בור ועם הארץ!!!" כנראה שאמא באותה לילה הלכה אל הבר... מאז שאבא החליט שהוא ממציא מטוס, [אבא החליט שהוא בונה מטוס שעובד על העשן של הסיגריות של כל ה"ענשים" (אנשים שמעשנים) הוא ניסה את הדבר, אך טוב, יסופר על זה באחד מהסיפורים באתרי המופלא...] ולא חזר אמא הולכת כל יום שני וראשון ושני לבר. דני הלך אל מיטתו וכאשר קם אמו חיכתה ליד דלתו, ואמרה שהם הולכים למוכר במרכולית וקונים נוטלה. ישר שניהם הלכו אל המרכולית. דני ישר רץ אל המוכר וצעק: "אדוני! אדוני! הבאת לי נוטלה?!?!?!" מוכר הנוטלה חייך חיוך ענק ואמר: "ברור! מה ציפת מיוסקלוביצ´קנידניאלהוירדילחראפיפי?"-" הנה קח" מוכר החנות אחז בידיו במיכל המבריק. דני לחש למוכר באוזנו. סוף פרק ד´ תחילת פרק ה´ דני ואמו המעורערת חזרו אל ביתם. כאשר הגיעו, דני רץ אל השולחן הניח בעדינות את המכל, פתח ברעידת ידיים את המכסה וגילה את המגן טריות המוזהב, דני רץ אל השיש, תפס סכין ונחתך, דני חתך את הוריד הראשי באמה, אמו אשר הייתה מעט שתויה/שוטה לא שמה לב אל המתרחש, וקיימה שיחה מעניינת עם הידית של הדלת, על הבעיות הפסיכולוגיות של דני. דני פרץ בבכי מר! צעקות נוראות נשמעו מאותו מקום. אמו המשונה של דני חשבה שזה "שיר נחמד" והתחילה לרקוד. דני נשמע כמו חתול מיוחם אשר דורכים על זנבו. דני צעק: "אווואחחחחאוווואאאאחחחמאאאאאאאאייייייייייייייייי" דני החל לפרפר על הרצפה. פיית הקסם המופלאה הגיעה משמיים, לקחה מעט נוטלה, אכלה והלכה. השכן הנדיב הגיעה בספק ריצה ספק צליעה תוך כדי יריקת טפסים של משרד הפנים. השכן תפס את דני, סתם את החתך, עם שאריות הברדלס אשר היו תליות על צוארו. דני ניצל, ולא תודות לפיית הקסמים. סוף פרק ה´ תחילת פרק ו´ על פרק זה אשמח לדלג, כי שנאתי את כיתה ו´. מקווה שסלחתם. עמכם הסליחה נו בבקשה תסלחו לי!!! סוף פרק ו´, תחילת פרק האות השביעית אז השכן הלך, ולחש משהו בסגנון: הילדים של היום... מי היה מאמין באלוהים?... דני קם, שלף אצבעו, דחף אותה אל תוך המיכל, נגע בנוטלה הסמיכה, דחף יותר חזק, הוציא את האצבע, הכניס לפה,והטעם היה נפלא. הטעם היה בדיוק כמו בחלומו. דני לקח עוג "אצבע" ועוד אחת... עד שחצי מיכל היה ריק. סוף פרק האות השביעית, תחילת פרק ח´ אמו של דני, נזכרה שזהו יום שבת, ולכן דני לא צריך ללכת לבית הספר. אמו של דני הכינה לדני סנדוויץ´ עם נוטלה. דני אכל בתאבון חסר את הסנדוויץ´, הוא אכל אותו רק בגלל הנוטלה הנפלאה שבו. דני לא הלך לישון, לדני יש פרנויה ונדודיי שינה. כל העולם לא הלך לישון, לכל העולם יש פרנויה ונדודיי שינה. לאחר כמה ימים דני הצליח להרדם. דני קיבל יום יום נוטלה לבית הספר. בעולם היתחילו להתגלגל שמועות על אנשים שהתמכרו לנוטלה. אך דני לא האמין, הוא אמר שדבר כזה לא הגיוני. סוף פרק ח´, תחילת פרק ט´ דני התחיל להרגיש רצון בלתי נפסק לנוטלה, כל פעם שאיש מהמחזרים המשונים של אמא (אנשים בשם משה בעלי שפם עבה, וכובע טמבל) לא היה נמצא באיזור. היה הוא תופס את מיכל הנוטלה, ולוקח שתיי כפות מלאות. זה מיועד לאתר שלי...
אנשים מכיל קצוות הארץ יתאחדו פה להחייאת הפורום והצלתו ממוות רואי שמקורו ביובש!!! זה שקרעו את דריה ממסכי הטלוויזיה שלנו לא אומר שעלינו לתת לזה לקרות! אל תתנו לזה לקרות לכם!!! תראו מה קרה לפורום--->
מי שאיתי שיכתוב בתגובות קבלו עוד תמונה של דריה להעלאת המורל
