ברוגז אתו
- פותח הנושא avigael2
- פורסם בתאריך
קודם כל ברוכה הבאה../images/Emo140.gif
בא לך לספר לנו למה "רבת איתו"
כאילו, לעניות דעתי, עם אלוהים לא ממש רבים משום שבעצם את רבה עם עצמך
כאשר איננו יודעים או "מצליחים" לסלוח לעצמנו הרי שלעולם לא נצליח לסלוח באמת לאחרים, בעיקר כאלה שלא ממש יכולים להגיב
איפה את בכל זה
אולי נוכל לומר עןד כמה דברים באם תיאותי לשתף
בא לך לספר לנו למה "רבת איתו"
לכעוס עליו
איך אפשר לסלוח לפני שכועסים? קרה לי כבר כמה פעמים בחיים שכעסתי על אלוהים. אבל רק ברגע שהודיתי בזה, ובזה שמותר לי, הכעס עבר, הסליחה באה, והתחושה שהוא אוהב אותי ומדריך אותי לייעוד שלי חזרה. התחושה שלהכל יש סיבה. סיבה אוהבת. מותר לכעוס על אלוהים. כעס זאת תחושה אנושית שבאה כאשר לא הכל מסתדר כמו שהיינו רוצים. זה בא בלי לשאול אותנו. מה יעזור אם ננסה להכחיש את מה שאנחנו מרגישים? צריך לכעוס על אלוהים. רק הכעס משחרר את הכעס, ורק כשהכעס משתחרר באה הסליחה. אי אפשר להביא סליחה באופן פעיל. כדאי לכעוס על אלוהים. כדאי לספר לו כל מה שמרגישים אליו, כי הוא במילא יודע. עדיף שגם אנחנו נדע. קל לנו להשלות את עצמנו שהרגשות "הקשים" לא נמצאים. רק להודות בהם משחרר אותם. אלוהים, לפעמים אני כועסת עליך - כועסת שהדברים לא מסתדרים כמו שרציתי חשבתי שאני אחזור לארץ והדברים יהיו קלים שתדריך אותי ותעזור לי להבין מה אני באמת רוצה אלוהים, מה אני באמת רוצה? רוצה לאהוב. מורן
איך אפשר לסלוח לפני שכועסים? קרה לי כבר כמה פעמים בחיים שכעסתי על אלוהים. אבל רק ברגע שהודיתי בזה, ובזה שמותר לי, הכעס עבר, הסליחה באה, והתחושה שהוא אוהב אותי ומדריך אותי לייעוד שלי חזרה. התחושה שלהכל יש סיבה. סיבה אוהבת. מותר לכעוס על אלוהים. כעס זאת תחושה אנושית שבאה כאשר לא הכל מסתדר כמו שהיינו רוצים. זה בא בלי לשאול אותנו. מה יעזור אם ננסה להכחיש את מה שאנחנו מרגישים? צריך לכעוס על אלוהים. רק הכעס משחרר את הכעס, ורק כשהכעס משתחרר באה הסליחה. אי אפשר להביא סליחה באופן פעיל. כדאי לכעוס על אלוהים. כדאי לספר לו כל מה שמרגישים אליו, כי הוא במילא יודע. עדיף שגם אנחנו נדע. קל לנו להשלות את עצמנו שהרגשות "הקשים" לא נמצאים. רק להודות בהם משחרר אותם. אלוהים, לפעמים אני כועסת עליך - כועסת שהדברים לא מסתדרים כמו שרציתי חשבתי שאני אחזור לארץ והדברים יהיו קלים שתדריך אותי ותעזור לי להבין מה אני באמת רוצה אלוהים, מה אני באמת רוצה? רוצה לאהוב. מורן
אפשר להבין את גודל הכאב שלך
אפשר גם להבין שכאב בעוצמה כזו חייב להיות מנותב למקום כלשהו, ו"מקום" אפשרי שכזה הוא אלוהים, בהחלט! אני זוכרת את התקופה בה אני, שדווקא לא האמנתי באלוהים, ובכל זאת משהו מתוך הסטריאוטיפים על מה זה אלוהים חילחל אלי, כך שאם מישהו בקרבתי דיבר על "אלוהים" אני "ראיתי" בעיני רוחי את אותו זקן שיושב שם למעלה עם רשימות ארוכות, ומחשבן לנו את ה"עוולות" שעשינו, ומתכנן את העונשים המגיעים לנו... ואז - מתוך הראייה הזו - כשקרה משהו נורא (פיגוע או אסון כלשהו) זו היתה בשבילי ה"הוכחה" ש- אין אלוהים, כי אם יש אלוהים, איך ייתכן שהוא מאפשר דברים כאלה... היום אני קצת יותר "בשולם" עם המושג ששמו אלוהים, ולא רואה בו את הדמות הפרסונאלית-האנושית ש"הדביקו" לו (בעיקר הדתות הממוסדות, לצערי). אלוהים בעיני הוא כל היש - הוא סך כל האנרגיות שקיימות ביקום. ומרגע שאני מתייחסת אל אלוהים כאל "אנרגיה" - הרי שכל ההגדרות שצמודות לאלוהים-פרסונאלי - נופלות. אז "הוא" בשבילי כיום לא עורך רשימות, לא מצפה ממני לכלום, גם לא דואג לי לכלום.... הוא לא נותן ולא לוקח... הוא פשוט... קיים! במסגרת תפיסת עולמי הנוכחית - אסונות שקורים לנו, ייתכן שיש להם הסבר כלשהו ברמת נשמה. זה אולי יכאיב לך, או ירגיז אותך - ואני מצטערת על זה מראש - אבל אני מנסה להציע לך כאן דרך חשיבה קצת שונה, שאולי בסופו של דבר תקל עליך את המשך החיים שלך עם עצמך. ספרים שקראתי, כמו: שורשים ושיעורים בזמן/ד"ר בריאן וויס, או: "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות"/מייקל ניוטון - נותנים פרספקטיבה קצת שונה על החיים שלנו. מדברים שם, למשל, על גלגולי חיים רבים, על מסעות משותפים שאנחנו עושים עם "קבוצות של נשמות", על "שיעורי חיים" או התנסויות כאלה ואחרות שאנחנו מזמנים לעצמנו - לפני הירידה לכאן לגלגול - בשיתוף פעולה עם נשמות מסויימות. עפ"י הגישה הזו, אובדן של קרובים לנו הינו התנסות קשה ביותר, שמסיבה כלשהי - הסכמנו עליה עוד לפני שבאנו לכאן. הסכמנו עליה מתוך הבנה שתקופת החיים הנוכחית הינה פסיק לעומת הנצח, לעומת עשרות ואולי מאות גלגולים שאולי עברנו עם אותם יקירים... האם את מוכנה לפתוח את עצמך לאפשרות הזו? האם את יכולה לנסות ולדמיין שהדברים אומנם כך - ומתוך המקום הזה אולי להבין לעומק מהי ההתנסות אותה את עוברת?
אפשר גם להבין שכאב בעוצמה כזו חייב להיות מנותב למקום כלשהו, ו"מקום" אפשרי שכזה הוא אלוהים, בהחלט! אני זוכרת את התקופה בה אני, שדווקא לא האמנתי באלוהים, ובכל זאת משהו מתוך הסטריאוטיפים על מה זה אלוהים חילחל אלי, כך שאם מישהו בקרבתי דיבר על "אלוהים" אני "ראיתי" בעיני רוחי את אותו זקן שיושב שם למעלה עם רשימות ארוכות, ומחשבן לנו את ה"עוולות" שעשינו, ומתכנן את העונשים המגיעים לנו... ואז - מתוך הראייה הזו - כשקרה משהו נורא (פיגוע או אסון כלשהו) זו היתה בשבילי ה"הוכחה" ש- אין אלוהים, כי אם יש אלוהים, איך ייתכן שהוא מאפשר דברים כאלה... היום אני קצת יותר "בשולם" עם המושג ששמו אלוהים, ולא רואה בו את הדמות הפרסונאלית-האנושית ש"הדביקו" לו (בעיקר הדתות הממוסדות, לצערי). אלוהים בעיני הוא כל היש - הוא סך כל האנרגיות שקיימות ביקום. ומרגע שאני מתייחסת אל אלוהים כאל "אנרגיה" - הרי שכל ההגדרות שצמודות לאלוהים-פרסונאלי - נופלות. אז "הוא" בשבילי כיום לא עורך רשימות, לא מצפה ממני לכלום, גם לא דואג לי לכלום.... הוא לא נותן ולא לוקח... הוא פשוט... קיים! במסגרת תפיסת עולמי הנוכחית - אסונות שקורים לנו, ייתכן שיש להם הסבר כלשהו ברמת נשמה. זה אולי יכאיב לך, או ירגיז אותך - ואני מצטערת על זה מראש - אבל אני מנסה להציע לך כאן דרך חשיבה קצת שונה, שאולי בסופו של דבר תקל עליך את המשך החיים שלך עם עצמך. ספרים שקראתי, כמו: שורשים ושיעורים בזמן/ד"ר בריאן וויס, או: "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות"/מייקל ניוטון - נותנים פרספקטיבה קצת שונה על החיים שלנו. מדברים שם, למשל, על גלגולי חיים רבים, על מסעות משותפים שאנחנו עושים עם "קבוצות של נשמות", על "שיעורי חיים" או התנסויות כאלה ואחרות שאנחנו מזמנים לעצמנו - לפני הירידה לכאן לגלגול - בשיתוף פעולה עם נשמות מסויימות. עפ"י הגישה הזו, אובדן של קרובים לנו הינו התנסות קשה ביותר, שמסיבה כלשהי - הסכמנו עליה עוד לפני שבאנו לכאן. הסכמנו עליה מתוך הבנה שתקופת החיים הנוכחית הינה פסיק לעומת הנצח, לעומת עשרות ואולי מאות גלגולים שאולי עברנו עם אותם יקירים... האם את מוכנה לפתוח את עצמך לאפשרות הזו? האם את יכולה לנסות ולדמיין שהדברים אומנם כך - ומתוך המקום הזה אולי להבין לעומק מהי ההתנסות אותה את עוברת?
גריני שלום!
תודה על תגובתך אבל אם נכנס לכול מה שקורה לי בחיים היום אני מאמינה שגם את לא תביני למה ?בגיל 29 חויתי מוות של ילד ואבא צעיר יחסית שהיה כול עולמי כאשר גדלתי וחונכתי לדת מילדותי ,אני גם מודעת לכך שתמיד יש יותר גרוע ואכן הצרות לא עוזבות אותי גם היום ,אני סובלת סבל מתמשך ובכול זאת על הרגליים מנסה לשאוב כוחות מילדיי ומבעלי ,אבל אל תבואי לי עם סיפורי הגילגולים והתיקונים כי הייתי בסרט הזה שרב אמר לי שאני צריכה לעבור תיקון !!!!!!!!!! ולכול מה שאני עוברת לא נקרא תיקון ???????????אז מה עוד אני צריכה לעבור עוד מוות?עוד צרות שאני לא יכולה לפרט שלא יזהו אותי???אני לא אשמה בכעס שלי כלפיי אלוהים אני לא אשמה בכול השנאה שהצטברה לה הסיפור שלי מאוד מורכב הוא לא ניגמר פה יש עוד הרבה והלואי והיה משהו שיכול לעזור לי אפילו הפסיכולוגית שלי כבר לא משטלטת ,זה כבד כבר על כולם והלואי והייתי מוצאת את השלוות נפש שאני כול כך מחכה לה אני מודה לך מאוד על התגובה המנחמת תודה
תודה על תגובתך אבל אם נכנס לכול מה שקורה לי בחיים היום אני מאמינה שגם את לא תביני למה ?בגיל 29 חויתי מוות של ילד ואבא צעיר יחסית שהיה כול עולמי כאשר גדלתי וחונכתי לדת מילדותי ,אני גם מודעת לכך שתמיד יש יותר גרוע ואכן הצרות לא עוזבות אותי גם היום ,אני סובלת סבל מתמשך ובכול זאת על הרגליים מנסה לשאוב כוחות מילדיי ומבעלי ,אבל אל תבואי לי עם סיפורי הגילגולים והתיקונים כי הייתי בסרט הזה שרב אמר לי שאני צריכה לעבור תיקון !!!!!!!!!! ולכול מה שאני עוברת לא נקרא תיקון ???????????אז מה עוד אני צריכה לעבור עוד מוות?עוד צרות שאני לא יכולה לפרט שלא יזהו אותי???אני לא אשמה בכעס שלי כלפיי אלוהים אני לא אשמה בכול השנאה שהצטברה לה הסיפור שלי מאוד מורכב הוא לא ניגמר פה יש עוד הרבה והלואי והיה משהו שיכול לעזור לי אפילו הפסיכולוגית שלי כבר לא משטלטת ,זה כבד כבר על כולם והלואי והייתי מוצאת את השלוות נפש שאני כול כך מחכה לה אני מודה לך מאוד על התגובה המנחמת תודה
אביגיל יקירה,
חלילה לי מלהשתמש במילה "תיקון"... המילה הזו וכיוון המחשבה שמוצע ע"י רבנים - איננו שגור על פי, זו אינה דרכי. אני האחרונה בעולם שאאשים אותך בכעס שאת מפנה כלפי אלוהים, נדמה לי שכתבתי בדיוק להיפך: שאני מבינה את הכעס הזה, כתבתי גם שהיתה תקופה שגם אני הפניתי את כעסי לאלוהים (אפילו שלא האמנתי בו...). הצעתי לך על רגל אחת כיוון חשיבה שונה. מה שהצעתי זה כמובן על קצה המזלג, משום שזו תורת חיים שלימה, שלא ניתן להעביר אותה בהודעה אחת (או אפילו בהרבה הודעות) בפורום. את כמובן תחליטי אם זה מתאים לך או לא. בדפוסי החשיבה הנוכחיים שלי יש הסברים (לדעתי) להרבה דברים שקורים בחיים, אך אינני מתיימרת להבין הכל ולהסביר הכל. כשאני מדברת על גלגולים - אין קשר בינם לבין "תיקונים". אני לא חושבת שמישהו מאיתנו "משלם" כאן על דברים שאולי עשה בגלגולים קודמים (שזו הדרך שרבנים מסבירים את הגלגולים). אני מדברים על התנסויות... על דברים שבאנו ללמוד ולהתפתח תוך כדי לימוד. צר לי באמת על הקשיים שאת חווה בחייך. אני מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שלוות הנפש שאת רוצה וראויה לה. אם תרשי לי עצה נוספת, או אם תרצי כיוון נוסף: אני מאמינה גדולה מאוד בעניין חלומות שלנו. אני מאמינה שחלומותינו באים (בחלקם, לא כולם כמובן) - ממקום מאוד עמוק, אוהב וחכם שלנו, אני קוראת לחלומות: המדריך הפנימי שלנו. עד כמה החלומות מכוונים אותנו לפעמים, תוכלי אולי ללמוד אם תבקרי בפורום חלומות (210). נסי אולי לפנות אל החלומות שלך בבקשת עזרה. בקשי שיישלח אליך חלום (או מספר חלומות) - שיראה לך את הדרך המתאימה לך, באיזו דרך מומלץ לך ללכת כדי להגיע אל השלווה שלך. אני מאמינה שאם תפתחי את עצמך לכיוון הזה - תבוא משם ישועה, עזרה שמתאימה בדיוק לך, לצרכייך, לדרך החיים הספציפית שלך. מאחלת לך שתמצאי את הדרך ושתראי רק אור וטוב
חלילה לי מלהשתמש במילה "תיקון"... המילה הזו וכיוון המחשבה שמוצע ע"י רבנים - איננו שגור על פי, זו אינה דרכי. אני האחרונה בעולם שאאשים אותך בכעס שאת מפנה כלפי אלוהים, נדמה לי שכתבתי בדיוק להיפך: שאני מבינה את הכעס הזה, כתבתי גם שהיתה תקופה שגם אני הפניתי את כעסי לאלוהים (אפילו שלא האמנתי בו...). הצעתי לך על רגל אחת כיוון חשיבה שונה. מה שהצעתי זה כמובן על קצה המזלג, משום שזו תורת חיים שלימה, שלא ניתן להעביר אותה בהודעה אחת (או אפילו בהרבה הודעות) בפורום. את כמובן תחליטי אם זה מתאים לך או לא. בדפוסי החשיבה הנוכחיים שלי יש הסברים (לדעתי) להרבה דברים שקורים בחיים, אך אינני מתיימרת להבין הכל ולהסביר הכל. כשאני מדברת על גלגולים - אין קשר בינם לבין "תיקונים". אני לא חושבת שמישהו מאיתנו "משלם" כאן על דברים שאולי עשה בגלגולים קודמים (שזו הדרך שרבנים מסבירים את הגלגולים). אני מדברים על התנסויות... על דברים שבאנו ללמוד ולהתפתח תוך כדי לימוד. צר לי באמת על הקשיים שאת חווה בחייך. אני מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שלוות הנפש שאת רוצה וראויה לה. אם תרשי לי עצה נוספת, או אם תרצי כיוון נוסף: אני מאמינה גדולה מאוד בעניין חלומות שלנו. אני מאמינה שחלומותינו באים (בחלקם, לא כולם כמובן) - ממקום מאוד עמוק, אוהב וחכם שלנו, אני קוראת לחלומות: המדריך הפנימי שלנו. עד כמה החלומות מכוונים אותנו לפעמים, תוכלי אולי ללמוד אם תבקרי בפורום חלומות (210). נסי אולי לפנות אל החלומות שלך בבקשת עזרה. בקשי שיישלח אליך חלום (או מספר חלומות) - שיראה לך את הדרך המתאימה לך, באיזו דרך מומלץ לך ללכת כדי להגיע אל השלווה שלך. אני מאמינה שאם תפתחי את עצמך לכיוון הזה - תבוא משם ישועה, עזרה שמתאימה בדיוק לך, לצרכייך, לדרך החיים הספציפית שלך. מאחלת לך שתמצאי את הדרך ושתראי רק אור וטוב
גריני
תאמיני לי שאני ניסיתי הכול?אני לא חושבת שמשהו יכול לעזור לנשמה שלי להבין את כול התהפוכות שקורות לי בחיים ,לפני 8 חודשים שוב נקלענו למשבר גדול וכואב ושוב מצאתי את עצמי בוכה לילד שלי ומתחננת שיבוא אליי בחלום ויתן לי רמז למה שקורה לנו ,אחרי תקופה נסעתי אליו לבית העלמין והתחלתי לצעוק עליו ואמרתי לו אתה הבטחת לעזור לאבא (חלום שחלמה חברה שלי עליו) ולא עזרת לו,תביני אותי גריני יקרה אני צריכה הרבה יותר מטיפול נפשי שגם בזה אני כבר לא מאמינה ,היו לי מצבים שרציתי להעלם יחד עם הילדים שלי מחיים המאכזבים האלו ,אבל בעלי הרים אותי בכול כוחו למרות שהוא רחוק מאיתנו
תאמיני לי שאני ניסיתי הכול?אני לא חושבת שמשהו יכול לעזור לנשמה שלי להבין את כול התהפוכות שקורות לי בחיים ,לפני 8 חודשים שוב נקלענו למשבר גדול וכואב ושוב מצאתי את עצמי בוכה לילד שלי ומתחננת שיבוא אליי בחלום ויתן לי רמז למה שקורה לנו ,אחרי תקופה נסעתי אליו לבית העלמין והתחלתי לצעוק עליו ואמרתי לו אתה הבטחת לעזור לאבא (חלום שחלמה חברה שלי עליו) ולא עזרת לו,תביני אותי גריני יקרה אני צריכה הרבה יותר מטיפול נפשי שגם בזה אני כבר לא מאמינה ,היו לי מצבים שרציתי להעלם יחד עם הילדים שלי מחיים המאכזבים האלו ,אבל בעלי הרים אותי בכול כוחו למרות שהוא רחוק מאיתנו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.