ברוט בר יין נחלת בנימין 36 תא
הבקורת הטריה של שגיא כהן שהועלתה ברשת - משבחת מאד ודיווח על פאי לימון לקינוח- הביאה אותי להתקשר ביום חמישי אחהצ למסעדה ולהפתעתי היה מקום לששי בערב- על הבר - העדפתי את הבר המרכזי ולא את הפונה לרחוב
מסעדה קטנטונת , 3-4 שולחנות על המדרכה (מה יקרה בחרף) , כ12 כסאות סביב בר שהוא גם המטבח . בעלי התעייף לראות את צמד הטבחים עובדים ללא הרף (אחד מהם לגם מדי פעם מכוס עם וודקה סודה וקרח והשני בירה צוננת )
ועוד מספר כסאות על דלפק פונה לרחוב
השרות היה ידידותי , מאיר פנים . הסבירו לנו שהמנות הן לחלוקה. מסעיף זה התעלם שגיא כהן שמתקומם על מדיניות החלוקה וגם אנחנו עשינו דין לעצמנו
קבלנו צלחת עם שתי פרוסות לחם טרי חם טעים (מאפה ערן שרויטמן אומר כהן) וחמאה . מים חצי קרים בבקבוק . כשהתרוקן שאלנו אם נרצה שוב אבל לא הביאו
מנה ראשונה שלי- נתחי אינטיאס על בורגול ירוק וסביב סלטון של קוביות מלפפון , מעט ענבים מוחמצים שאני פחות התלהבתי מהם. מנה טעימה , כמות מכובדת של נתחי דג השתלבו טוב עם הסלטון. מבט בשעון הראה שבדיוק שבוע קדם באתה שעה אכלתי במומופוקו קו וזו מנה שהיתה משתלבת שם מצוין
ראשונה שלו- עלי גרגיר מחברון - בקיצור סלט עלים עם פרוסות פרי מוחמצות , במיה . מנה מרירה מעט לטעמו
עיקריות- לו המבורגר קוריאני- פרוסת לחם קלויה עליה מיונז מתובל , קציצת בשר שמנמנה (וביצת עין מעל , הוא ויתר ) ולצידה- קימצ'י חריף למדי
ואני - בהמלצת שגיא כהן לקחתי ספגטי ברוטב עגבניות של מרצ'לה חזן (שאת ספרה ,שני חלקים כריכה רכה קבלתי לפני 20 שנה מחבר, בשלן )- מנה חביבה , עשויה טוב ללא כל יחוד . לוויתי אותה ואת הקינוח ביין הקרוי ויניה איזמרלדה טורוס-בלנד של מוסקט וגוורצ'- קליל לא מתוק -אהבתי
ו..הגענו לקינוח- פאי לימון- קבלתי צלחת לבנה גבוהת שולים עם שכבה מכובדת של קרם לימון טיפה שמנתי מדי עליו גבעות מרנג רך שנצרבו מול עיני בברנר ועל זה פוזרו פרורי בצק מלוחים טיפה. בהחלט טעים אבל לא WOW
החשבון- לא זול- 370 שח כולל אספרסו כפול שענה על דרישת חובב הקפה שלי
לסכום- אוירה נעימה , אוכל טוב אבל יקר . מקום טרנדי- בהכנסנו יצא הבעלים של "על השולחן" בצאתנו ראינו את רפי רשף ונורית גלרון צוחקים עם מלצר היין.
נחזור ? אני אולי אחזור למנת האינטיאס (שתוך ישיבתנו שם-שעה בסך הכל -נגמר והוחלף לטונה אדומה) ולנסות קינוח שאכל זוג לידנו- דיסה כלשהיא עם דובדבנים -נראה מיוחד .
הבקורת הטריה של שגיא כהן שהועלתה ברשת - משבחת מאד ודיווח על פאי לימון לקינוח- הביאה אותי להתקשר ביום חמישי אחהצ למסעדה ולהפתעתי היה מקום לששי בערב- על הבר - העדפתי את הבר המרכזי ולא את הפונה לרחוב
מסעדה קטנטונת , 3-4 שולחנות על המדרכה (מה יקרה בחרף) , כ12 כסאות סביב בר שהוא גם המטבח . בעלי התעייף לראות את צמד הטבחים עובדים ללא הרף (אחד מהם לגם מדי פעם מכוס עם וודקה סודה וקרח והשני בירה צוננת )
ועוד מספר כסאות על דלפק פונה לרחוב
השרות היה ידידותי , מאיר פנים . הסבירו לנו שהמנות הן לחלוקה. מסעיף זה התעלם שגיא כהן שמתקומם על מדיניות החלוקה וגם אנחנו עשינו דין לעצמנו
קבלנו צלחת עם שתי פרוסות לחם טרי חם טעים (מאפה ערן שרויטמן אומר כהן) וחמאה . מים חצי קרים בבקבוק . כשהתרוקן שאלנו אם נרצה שוב אבל לא הביאו
מנה ראשונה שלי- נתחי אינטיאס על בורגול ירוק וסביב סלטון של קוביות מלפפון , מעט ענבים מוחמצים שאני פחות התלהבתי מהם. מנה טעימה , כמות מכובדת של נתחי דג השתלבו טוב עם הסלטון. מבט בשעון הראה שבדיוק שבוע קדם באתה שעה אכלתי במומופוקו קו וזו מנה שהיתה משתלבת שם מצוין
ראשונה שלו- עלי גרגיר מחברון - בקיצור סלט עלים עם פרוסות פרי מוחמצות , במיה . מנה מרירה מעט לטעמו
עיקריות- לו המבורגר קוריאני- פרוסת לחם קלויה עליה מיונז מתובל , קציצת בשר שמנמנה (וביצת עין מעל , הוא ויתר ) ולצידה- קימצ'י חריף למדי
ואני - בהמלצת שגיא כהן לקחתי ספגטי ברוטב עגבניות של מרצ'לה חזן (שאת ספרה ,שני חלקים כריכה רכה קבלתי לפני 20 שנה מחבר, בשלן )- מנה חביבה , עשויה טוב ללא כל יחוד . לוויתי אותה ואת הקינוח ביין הקרוי ויניה איזמרלדה טורוס-בלנד של מוסקט וגוורצ'- קליל לא מתוק -אהבתי
ו..הגענו לקינוח- פאי לימון- קבלתי צלחת לבנה גבוהת שולים עם שכבה מכובדת של קרם לימון טיפה שמנתי מדי עליו גבעות מרנג רך שנצרבו מול עיני בברנר ועל זה פוזרו פרורי בצק מלוחים טיפה. בהחלט טעים אבל לא WOW
החשבון- לא זול- 370 שח כולל אספרסו כפול שענה על דרישת חובב הקפה שלי
לסכום- אוירה נעימה , אוכל טוב אבל יקר . מקום טרנדי- בהכנסנו יצא הבעלים של "על השולחן" בצאתנו ראינו את רפי רשף ונורית גלרון צוחקים עם מלצר היין.
נחזור ? אני אולי אחזור למנת האינטיאס (שתוך ישיבתנו שם-שעה בסך הכל -נגמר והוחלף לטונה אדומה) ולנסות קינוח שאכל זוג לידנו- דיסה כלשהיא עם דובדבנים -נראה מיוחד .
