ברוכים הבאים לפורום החדש H-)

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
ברוכים הבאים לפורום החדש H-)

פורום זה יהיה מקום לאנשים שרוצים לדון בבעיות שמאפיינות אוכלוסייה מבוגרת יותר ולקבל תמיכה מכל מי שירצה לבוא לכאן, מבוגרים וצעירים כאחד. ולמה הכוונה ``אוכלוסייה יותר מבוגרת``? לא פשוט להגדיר, אבל אנסה. אפשר להגיד בהכללה שמדובר בהתמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו. איך זה להיות הורה כשאתה עצמך נמצא במצוקה עמוקה וספקות קשים לגבי מי שאתה וערכך בעיני עצמך ובעיני אחרים. נעלה קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. אנו מקווים שכאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל. מותר לדבר בחופשיות על דברים שעולים במהלך ההתמודדות הקשה עם החיים, אך בכל אופן כמה סייגים - * כאן לא מקום לשפוט ולדבר בשפה אלימה ופוגעת. כותבים והודעות בנוסח הזה ימחקו. המקום הזה יצליח רק אם תהיה כאן אוירה של תמיכה וקבלה עד כמה שניתן. * לא יותרו כאן פרסומים. * הפורום הזה הוא לא ספר עצות. נזהר במתן עצות ופתרונות מן המוכן, כי לכל אדם הדרך שלו בעולם הזה ואיש אינו יודע באמת מה טוב לאחר. ומעבר לזה, דברו בחופשיות ובפתיחות. כאן נוצרת קבוצת תמיכה. אז... שיהיה בשעה טובה!
 
המון המון בהצלחה לסהר-תמיכה :cool:

קראתי את מטרות הפורום: ``התמודדות עם בעיות שכרוכות בלהיות אדם עצמאי, לבד, בודד אולי, בעולם שלנו. אדם שכבר לא נמצא תחת הגדרה של מי שהוא בחסות הוריו, שקובעים בשבילו איך יראה עולמו ומה יעשה בחייו, אלא הבחירות האלה הן כבר שלו בעיקר (גם אם הוא עדיין חי עם הוריו). כאן המקום להעלות סוגיות של החיים בצל ההתמודדות עם העבר, ההורים, מה שצילק את הנפש ועדיין כואב ורודף. כאן אפשר להעלות סוגיות של שחיקה ואובדן משמעות ממה ששנים ארוכות היה חלק מהחיים ונתפס כמובן מאליו.`` ``קשיים ששייכים לבדידות של הקיום בעולם הזה, הניכור שבו - ממקום של מי שהציפיות של העולם והחברה ממנו הן קשות ולא עוזרות בהכרח. נדבר על קשיים ביצירה וקיום של מערכות יחסים, על הצורך בקרבה והפחד להיפגע שפועלים בכפיפה אחת. `` אם אלה מטרות הפורום, אידאלי , חלומי , מצויין, מה שאני מחפשת בחיים, אבל.... ``כאן תרגישו חופשיים להעלות תכנים קשים בלי הצורך לחוס על הקוראים האחרים, בשל גילם והשלב בו הם עומדים בחייהם ושתקבלו משוב ענייני, תומך ומקבל`` זה לצערי לא ישתנה , בזה שמשנים את שם הפורום, או הגדרתו, כי הצעירים שעליהם חסתי עדיין קוראים וחשופים לפורום הזה, כי האוכלוסיה המבוגרת בגיל, לא אמורה להתמודד עם קשיי חיי בגילי הצעיר שמתמודד איתם אדם מבוגר, יסוריי המצפון שמייסרים אותי לחוס על ילד בגיל 16, תקפים לגבי מבוגר בגיל 45, שניהם מבחינתי חסרי אונים לכאב שלי, כי ככה זה בחיי, המימד הוירטואלי לא יכול לשנות את המציאות. מה שכן אומר כמו בחיים, שיש נערים/ות בני 16-18 שמתמודדים עם מצבי, בדרכם המיוחדת, ויש מבוגרים בני 60 שמתמודדים בדרכם המיוחדת, זה משהו באישיות שלהם, ובנסיון חייהם, לקבל ולהבין, ככה גם באינטרנט, ואני אישית מצוטטת שנים עם בני 40 פלוס ודווקא הם התמודדו גרוע יותר עם הכאב שלי-כי זה מה שמבחינתם מה שאולי מחכה להם, וכבר היום משאיר אותם חסרי אונים ומתרחקים, ואילו הצעירים יותר עוד אוהבי סיכונים, אז הם נשארים. בקיצור מה אני מקשקשת כאן, הבית שלי נשאר הבית שלי, משפחת סהר שהכרתי, והרגשתי, פעם אחת בחיי עזבתי משפחה, לא רוצה לעזוב משפחה נוספת. תצליחו אתם כאן , תתמכו אחד בשני, אולי פעם ארגיש אחרת, כרגע אני מרגישה שלעזוב את אחיי בפורום לטובת עזרה לעצמי זה אגואיזים, ומנגד אני מבינה ומפרגנת לסהר-תמיכה על פתיחת הפורום. רחל-נשמה
 
מזל טוב, תתחדשו ובהצלחה

להיות אדם עצמאי... זה באמת קשה. מי יתן והפורום יפרח ונצליח להקים קבוצה באמת תומכת. זה לא אומר שאני נוטשת את ``הצעירים``. ולא חשבתי על זה לפני, אבל כן, ברגע שהכרזתם על הקמתו ראיתי את הצורך. לא כי הצעירים לא מבינים... נו אתם מבינים, אני אשתק. עננה
 
למעלה