אני אשתו של
מנהל הפורום! נעים מאוד! נפלה בחלקי הזכות לחיות במחיצתו, אבל זה לא אומר שאנחנו מדברים פילוסופיה כל היום, כי אתם יודעים איך זה, ארבעה ילדים ועבודה, אז הזמן לשיחות אמיתיות וארוכות הוא רק בין תשע וחצי לעשר ורבע בלילה, בשיא העייפות וגם אז יש הרבה אריינג'מנטס לעשות. אז כמה אני שמחה, רלי יקר (כפי שקוראים לו במשפחה), שפתחת את הפורום הזה. נוכל לתקשר ולדבר בעוד כמה רמות בכתיבה, בהגיגים פילוסופיים, דרך קשרים עם אנשים אחרים ועוד. אני שמחה מעוד סיבה, כי אני מרגישה שהזנחתי תחום זה של דיבור פילוסופי, לטובת מעשיות פרקטית, שמאפיינת כל כך את גילאי השלושים/ארבעים. כאילו ההתפלספות שייכת רק למתבגרים או לגילאי העשרים, אלו שמחפשים את דרכם, ואנחנו כבר במסלול, ממשיכים וממשיכים באותה דרך, בלי לעצור רגע ולחשוב, כמו שאמרת, האם אנחנו באמת חיים לפי הערכים שלנו? ואם לא? ממה נובעות הסתירות? אשמח מאוד לעשות התעמלות כזו למחשבתי בעזרתך ובעזרת חברינו המצטרפים לפורום, ברוכים הבאים לכולם!!!!