"ברומא התנהג כרומאי"

[iditbs]

"ברומא התנהג כרומאי"

בעקבות השרשור על התנהגותם של ילדי ישראל, בשרשור של מיקמיק, אני רוצה לשאול אתכם: האם אתם באמת מתנהגים כרומאים ברומא שלכם או שנשאר משהו ישראלי? מה נשאר? או מה בחרתם להשאיר? האם ילדיכם "שונים" כשהם עם חברים ישראלים לעומת כשהם עם חברים מהמקום?

 

[שרונה13]

שאלה מעניינית...

בעיקר לאור העובדה שעדיין אני לא כל כך יודעת איך לנהוג ? הדבר היחידי שבנתיים שמתי לב זה שבישראל כל יום אחרי הגן היינו כל האימהות והילדים נפגשים בפארק וזה היה כיף!!!!!!! כאן ענבר נפגשת עם ילדים אחרים רק פעם ב... וגם אז זה דורש אלף תיאומים מראש ... בקיצור לפחות איכן שאני נמצאת אנחנו רוב הזמן שתינו או ליתר דיוק שלושתינו בין ארבע קירות... כמו דגים באקווריום.

 

[kloei]

גם באיטליה

האיטלקים אולי דומים לנו הישראלים מכמה בחינות, אבל גם אני מוצאת שחסר לי אווירה ישראלית של אחה"צ לרדת לגינה השכונתית כמו שהייתה לי בילדותי. פשוט באיזור שלנו אין גינה כזאת בקרוב לבית ולכן כדי להתארגן לנסיעה זה מצריך יותר התארגנות. בקשר לביקורים אצל חברים- עד כה גיליתי שהם לא נבהלים מהספונטאניות שלי (למשל אם קפצתי לביקור בהתרעה טלפונית של 10 דקות) אבל זה בהחלט לא משהו שהם יזמו בעצמם. מיכל

 

[Inuit]

שלום לכולם אני מאוסטריה

ואצלני למזלי הרב יש לילדים שלי הרבה חברים שגרים בשכונה יש לי 3 ילדים 2 גדולים בני 11 ו 9וחצי ואיתם אין בעיה בכלל הם יורדים למטה וניפגשים עם ה''חברה'' או באחד הבתים והכל ספונטני לחלוטין. אבל עם הקטן...בן 3 זה בעיה כי האמאות גם אצלנו לא ממש יורדות עם הילדים סתם כך.וגן אצלנו גם כן בעיה הגן מתחיל מגיל 4 אם הילד נולד עד סןף אוגוסט אחרת כמו במיקר של בני (שנולד בדצמבר) מגיל 5

 

[אמא של רוי]

../images/Emo95.gif../images/Emo96.gifקבוצות של טיפת חלב

כשבוע אחרי שהתינוק נולד בנורבגיה האם ותינוקה זוכים לביקור בית מאחות טיפת חלב והיא גם מארגנת קבוצת אימהות שהתינוקות שלהן נולדו פחות או יותר באותו חודש וגרים באותו איזור מגורים. הקבוצה נפגשת פעם בחודש בטיפת חלב עם האחות לחיסונים..שיחות על בעיות ..פיזיוטרפיה ובדיקות רופא. אם נוצרת כימיה בין האימהות אז הן נפגשות מעבר לפגישות בטיפת חלב. זו דרך נהדרת ליצור קשר עם חברות כאן. אני נפגשת עם בנות קבוצתי פעם בשבוע ואנו עושות טיול ברגל עם העגלות(כשזה לא יותר קר מ 10-) ואחר כך לבית קפה . זה נחמד לראות גם את ההתפתחות של כל הילדים במקביל ולהעביר חוויות. קבענו לנו יום קבוע בשבוע וכך לא צריך תיאומים מראש. קבוצות אלו אמורות להפגש עד גיל 6 ואני שמעתי שהרבה קבוצות שמרו על קשר כשהילדים גדלו וזה ממש נחמד. לכל האמהות לעתיד...כדאי שתבררו אם קיים כזה דבר אצלכן ...אני ממליצה בחום.

 

[עדי בשמיים]

אני עוד לא יודעת לגבי ילדים

אבל אני יודעת לגבי עצמי, שההתנהגות וההתנהלות שלי אחרת לחלוטין עם אמריקאים ועם ישראלים. אני מודעת לרגישויות של האמריקאים בהמון נושאים, מודעת לחוסר הפתיחות ולכן אני מדברת אחרת ומתנהגת אחרת. לעולם לא יעלה על דעתי להתקשר לעמית אמריקאי בערב בענייני עבודה, אבל לישראלים אין בעיה. אמריקאי לעולם לא יתקשר אליי הביתה בנושאי עבודה וישראלים בלי שום בעיה. עם האמריקאים אין לרוב socialization מחוץ לעבודה ועם הישראלים יש ועוד איך, ועוד ועוד ועוד דוגמאות. כשיוולד הצפרדע אולי יהיו לי תשובות יותר טובות

 

[iditbs]

הנה דוגמא:

האם אתם שולחים מכתבי תודה אחרי ימי הולדת או ארוחות ערב חגיגיות? כל פעם אני מחליטה שהפעם גם אנחנו נעשה את זה כי אני מוצאת את התייחסות למי שטרח ובא והביא מתנה, כדבר מאוד ראוי. אבל לרוב זה פשוט איכשהו פורח מזכרוני כי זה עדיין לא טבוע בי... בשיחה בע"פ לעומת זאת, זה תמיד עולה וזה בא באופן טבעי אבל עם רוב האורחים (של הילדות) השיחה הזאת כמעט לא מזדמנת.

 

[Angel Of Silence]

דוגמא טובה מאוד...

כמה שאני מנסה, תמיד אחרי כמה זמן אני מגלה ששכחתי, לשלוח מכתב תודה או כדומה. והברכות לחגים... בכלל תקלה - תמיד אני מרגישה מגעילה, כשברכות מתחילות להגיע ואני שוב לא שלחתי. והטיפים?!

 

[moonshaa]

../images/Emo9.gifהזכרת לי.

אני קודם הציג את עצמי לפני שאני הזדהה בקשר לתודה אחרי אירוע. אנחנו גרין באנגליה 6 חודשים ואני מצפים לננס בעוד 4 חודשים. בעלי ישראלי שנולד לאב בריטי , כבר אחרי החתונה שלחנו לכל האורחים מצד בעלי מכתבי תודה עבור המתנה. כמובן שלא עשיתי את זה לגבי הצד שלי ,דיי היה ברור שאם אני אעשה זאת אני אהיה weird בניהם. החתונה הייתה בישראל,אך חינכה אותי מצויין לחיים החדשים שיש לי כאן.

 

[עדו בן צבי]

יש ברירה?

שמי ענת (זה המשתמש של בעלי...) אנחנו חיים בשוויץ וכאן יש נטיה חזקה ללמד אותנו להתנהג. בשוויץ הרבה זרים ככה שהם ממש מתורגלים. נסיונות שלנו לקיים את אורך החיים שלנו נתקלים בקיר אחר קיר. הדוגמא החזקה ביותר זה שעת השינה של בנינו. אני עובדת עד מאוחר ומעדיפה שכולנו נלך לישון ביחד ב10. אבל כאן אין בידוד אקוסטי בדירות ויש חוק - דממה אחרי 10 בלילה (אסור להתרחץ למשל). כבר פגשתי את השמטרה בגלל שבני קרא קריאת מחאה ב10:01. אני לא מתלוצצת. אז היום אנחנו הולכים לישון ב9 וצועדים על ביצים רוב היום עם מריבה קבועה על רמת הרעש בדירה עם הילד (בעיה קשה עם ילד בן שנתיים שאוהב "מוסיקה" ולעשות דווקא). מצטערת על ההתבכינות אבל זו הפכה להיות סוגייה כואבת אצלנו. יש עוד נקודות שונות, צחוק ספונטני במקומות ציבוריים הכרות עם הורים אחרים חברות עם אנשים בעבודה לציין מספר קטן... אנחנו עוזבים עוד חצי שנה ועוברים לשיקגו (עבודה בכל בגלל העבודה). אני מקווה ששם יותר טוב...