ברונכיוליטיס
ברונכיוליטיס הינה מחלה של דרכי הנשימה . הגורם המחולל השכיח ביותר למחלה הינו וירוס ה- RSV ( Respiratory Syncytial Virus) אך ישנם עוד מזהמים שיכולים לגרום למחלה, המופיעים בשכיחות נמוכה יותר. ( וירוס השפעת מסוג B כלמידיה פנאומוניה אדנו-וירוס מסוג 1,2,5 מיקפלסמה (לרוב בילדים גדולים יותר ) ההדבקה מאדם לאדם נעשית ע"י חשיפה להפרשות מזוהמות . ההדבקה יכולה להיות ע"י מגע בריריות כגון עינים, אף ופה והעברת הוירוס לריריות של האדם הנדבק . ברוב המקרים לא מדובר בזיהום טיפתי (כזה המסתובב בחלל האויר ) ויש צורך במגע על-מנת להדבק או להעביר את הוירוס . התפרצויות של מחלת הברונכיוליטיס נמשכת 2-5 חודשים. בדרך כלל בחודשי החורף ועד האביב. כל קבוצות הגיל יכולות להדבק בוירוס . מתחת לגיל שנה סובלים 11% מהילדים מברונכיוליטיס בעוד שבגיל 1-2 שנים סובלים רק 6% מהילדים מהמחלה. בגיל שנתיים 95% מהילדים כבר נדבקו במחלה כפי שניתן לזהות מבדיקות נוגדנים בדמם. אשפוז נדרש רק בכ-3% מהילדים הבריאים (כלומר שאינם פגים וללא מחלות רקע ) שנדבקו במחלה אך בחודשי המגיפה יכולים הילדים הללו להוות כ-15% מכלל האישפוזים במחלקות הילדים. בתחילה גורמת המחלה לחום המלווה בנזלת ושיעול ונראית כמחלה וירלית קלה וללא מאפיינים חריגים. בכ-60% מהמקרים מוגבלת ההדבקות בוירוס ה-RSV לדרכי הנשימה העליונות (מה שמכונה בעיברית "נזלת" או "הצטננות"). 2-5 ימים מרגע תחילת המחלה יכולה לחול הסטה של התחלואה מדרכי האויר העליונות לכיוון דרכי האויר התחתונות (ריאות) ואז יתפתח שיעול קשה יותר המלווה לעיתים בצפצוף הנשמע על פני הריאות, קוצר נשימה וקושי באכילה . החום בזמן ההחמרה לרוב אינו גבוה ובתינוקות בגיל חודש ומטה ניתן למצוא לעיתים תת-חום (היפותרמיה). מקרים קשים עלולים להתקדם למצוקה נשימתית המתבטאת בהאצת נשימה (טכיפניאה), נשימת כנפי אף (החלק סביב הנחיריים מכונה כנפי האף ובקוצר נשימה יש נטיה להרחיב את הנחיריים על-מנת להקל על הנשימה), רתיעות בין צלעיות (רטרקציות- משיכה של העור והשרירים שבין הצלעות פנימה בזמן נשימה), אנחות בזמן הנשימה ,חוסר שקט ואף כחלון. חומרת המחלה נמצאת בתאחיזה לגיל כשתינוקות מתחת לגיל 6 חודשים נפגעים בשכיחות גדולה יותר כיוון שדרכי האויר שלהם קטנות יותר ויכולתם לפנות הפרשות ממערכת הנשימה קטנה יותר. אוכלוסיות ילדים שלהן בעיות בסיסיות כגון ילדים עם מומי לב מולדים או מחלות ראתיות שונות או פגים, נמצאות בסיכון גבוה יותר להגיע לכשל נשימתי בזמן זיהום עם הוירוס והן מהוות אוכלוסיות יעד לטיפול מגן כפי שיוסבר בהמשך. האבחנה מתבססת על מהלך המחלה , ממצאים בבדיקתו הגופנית של הילד ועונתיות מתאימה. בהאזנה לריאות ניתן לשמוע כאמור לפרקים צפצוף נשימתי, כמו כן ניתן לשמוע חרחורים גסים ועדינים (קרפיטציות) וכן הסימנים שפורטו המצביעים על בעיה בתפקוד הריאות (נשימה מהירה, רתיעות בין-צלעיות, נשימה בעזרת כנפי אף,כחלון של העור או השפתיים ). בכ-20% מהתינוקות המאושפזים עקב ברונכיוליטיס על רקע RSV ניתן לזהות הפסקות נשימה. פגים נוטים לשכיחות גבוהה יותר של תופעה זו . לעיתים נדירות הפסקת הנשימה היא האירוע המייצד של המחלה . מדובר בהפסקת נשימה שאינה עקב חסימה בדרכי האויר אלא שמקורה במערכת העצבים המרכזית. הטיפול בבי"ח מתמקד בהקלה נשימתית בעזרת הוספת חמצן מועשר , שמירה על מאזן קלורי ומאזן נוזלים במקרה והילד אינו מסוגל לאכול היטב עקב מצבו. במקרים קשים בהם יש כשל נשימתי יש צורך בהנשמה מלאכותית ותמיכה נשימתית לתקופה קצרה לרוב עד לשיפור במצב הילד. כך שכיום הטיפול במחלה זו בדומה למחלות וירליות אחרות הוא תומך בעיקרו.
