ברושים ואנשים

ברושים ואנשים

אהובתי, כמה כאב עבר עליי כשנשאתי אותך על כפיי בין עצי הברושים בסופם חיכו שאר האנשים. וניסיתי להיזכר במשהו ממך לא משנה מה, רק להיזכר בקולך בצחוקך אבל בראשי רק הברושים ושאר האנשים. אנחנו כבר בקצה הדרך הדמעות את השקט מרעידות ואיתי בשקט, בלחש בוכים רק הברושים ושאר האנשים. ויד ראשונה נשלחת אלייך לקחת אותך סופית מחיי אך ידיי מסרבות, מלטפות את פנייך אוהבות עד בלי די לא אתן אותך לנצח שאורב לך בשקיקה ואת שוכבת בלי נוע עטופה בשלוותך והנה... את אינך. חבורת אנשים תחת צל ברושים מתרחקת ממני עם גופך המצטנן וכאב חד שמתווה מחדש את מהותי הנשטף עם הבכי עם כל הדברים שבגללם את אהובתי.
 

קוקי500

New member
בזמן האחרון ..

יוצא לי לקרוא הרבה שירים שלך מרגשים מאוד עצובים מאוד כתיבה יפה בהחלט
 
למעלה