ברזל וסידן לתינוק

ברזל וסידן לתינוק

אילו מאכלים עשירים בסידן וברזל שאפשר לתת לתינוק בגיל כעמט שנה
 

TheFinalCut

New member
תשובה

המזון הטוב ביותר לתינוק בגיל עד שנה הוא חלב אם, שמכיל את הרכיבים התזונתיים הדרושים לו כולל סידן וברזל. כאשר מתחילים להוסיף מזונות מוצקים, רצוי שיהיו אלי דגנים מועשרים (שמתוספים בסידן וברזל ממילא), יחד עם פירות, ירקות ואז בהמשך מזונות יותר עשירים בחלבון (כגון אגוזים וקטניות). אלו צריכים להיות רכים וקלים לאכילה, כך שטחינה בבלנדר היא תהליך עיבוד מומלץ לפני שמגישים לאכילה. מומלץ שכל פריט מזון חדש יוכנס לתזונת העולל בזהירות ובהדרגה (כיוון שעלולה להתגלות אלרגיה, למשל לבוטנים, אגוזים מסוימים, או סויה, ולמי שמגדל את עולליו על תזונה צמחונית, למוצרי חלב). לתינוקות בני 1-5 שנים יש כבר המלצות שונות: הם באופן כללי צריכים יותר מ-3 ארוחות ביום, ורצוי לתת להם חטיפים מזינים מספר פעמים ביום (למשל חטיפי דגניים וזרעים, פירות וירקות) בנוסף לארוחות המסודרות (שיכולות להיות דומות יותר לארוחות של אנשים מבוגרים יותר, עם המלצה למגוון של דגניים מלאים (ודגני בוקר מועשרים), קטניות, אגוזים וזרעים אחרים, פירות (גם יבשים) וירקות - וכל מה שאפשר להכין מאלו (שזה כמעט כל דבר, בייחוד אם כוללות צורות קצת יותר מעובדות של חלק מהמזונות הללו, כגון פסטות, לחמים, טופו וכו'). כמובן שאם הם ממשיכים לינוק חלב אם, זה מוסיף מאוד מבחינה תזונתית (אני לא יודע איזה גיל מומלץ להפסיק וזה לא מוזכר במאמר המקור שעליו מבוסס מידע זה). תזונה מגוונת שכזו מספקת גם את הצריכים התזונתיים של ילדים גדלים. למידע מפורט יותר: Vegetarian Diets for Children: Right from the Start Vegan Children A new food guide for North American vegetarians
 

d a p h n a

New member
סתם לשם הידיעה

יצאו השבוע המלצות חדשות של משרד הבריאות בנוגע לתזונת תינוקות. הן לא שונות מהותית ממה שכתבת, אבל הם ממליצים להניק בצורה מלאה (או במידה ואי אפשר להניק, לתת פורמולה) עד גיל 4 חודשים, ולאחר מכן להתחיל בהדרגה להוסיף גם מזונות אחרים אם כי כפי שאמרת עדיין להסתמך על חלב אם בתור המזון העיקרי עד גיל שנה. באופן מעניין, הם ממליצים לתת דייסות שמכילות דגנים עם גלוטן כבר מגיל 4 חודשים, לאור מחקרים חדשים שמצביעים על כך שזה עשוי למנוע התפתחות של צליאק. לעומת זאת, הם ממליצים לדחות את גיל החשיפה למוצרי סויה. היתה כתבה בנושא ב-ynet השבוע. אני יודעת שמשרד הבריאות מונע מכל מיני שיקולים, ואולי לא כדאי לקחת את זה כאורים ותומים, אבל סתם רציתי להעלות את זה.
 

TheFinalCut

New member
שאלה מעניינת

לצערי אני לא חושב שמתפרסמים דוחותיהם של הוועדות המנסחות את ההמלצות הללו. אם היתה לי גישה לאלו, והם היו מבוססים על הספרות, היה ניתן לבדוק בדיוק כיצד מנמקים במשרד הבריאת את המלצותיהם ומה הבסיס לאלו. בנוסף להמלצה לדחות את גיל החשיפה למוצרי סויה, הייתי מאוד רוצה לדעת מה הבסיס להמלצות הנלהבות כל כך לגבי צריכה של מוצרי חלב (בכל גיל שהוא), למשל....
 
../images/Emo202.gifהגיע הזמן לדרוש ממשרד הבריאות

את המידע החסר הזה. בכל דרך תקשורתית. כמובן גם בפניה ישירה דרך האתר שלהם.
 

מטית

New member
קבלו קישור במקום לצטט כתבות

מטומטמות מ-YNET ובמקום לזעוק על קונספירציות
 

TheFinalCut

New member
תודה! + כמה תובנות

אני לא יודע אם זהו המסמך שאליו התייחסו בכתבה ב-YNet, כי הדברים שנכתבו שם שונים ממה שהוזכר לעיל. לדוגמא, בסעיף 6.1.3 מפורטים המזונות שאת הכנסתם כדאי לדחות לגיל מאוחר יותר, ולא נכללים שם מוצרי סויה כלל: "6.1.3. קיימים מספר מזונות שמומלץ לדחות את הכנסתם לתפריט התינוק, לפי הפירוט הבא: 6.1.3.1. חלב פרה או חלב ממקור בעל חיים אחר כמקור שתייה עקרי– מגיל שנה. 6.1.3.2. מוצרי חלב ניגר (לבן, אשל, יוגורט, מעדני חלב, ריויון ועוד) וגבינות –מתום החודש התשיעי לחיי התינוק. 6.1.3.3. דבש –מגיל שנה." אך לצערי לגבי הטענות שהעליתי לעיל, אין ממש הסבר במסמך. לדוגמא, לעיל מצויין כי מגיל שנה מומלץ להסתמך על חלב פרה כמקור שתיה עיקרי מגיל שנה. למה? על מה זה מתבסס? אין תשובה. בסעיף 3.2. מנוסחת העדפה של פורמולות על בסיס חלב פרה. אך אין כל רפרנס. אין הפניה למקור חיצוני המבסס את ההמלצה הזו, מה שיוצר רושם שמדובר בהעדפה שרירותית ולא מבוססת. יש גם התייחסות מאוד מוזרה למשקאות על בסיס חלב סויה, שקדים, אורז ושומשום. מודגש הלוך ושוב כי אלו אינם מזונות המספקים ארוחה מלאה לעוללים. וזה בסדר גמור, ונכון ונקודה חשובה. אבל הדבר נכון גם לגבי חלב פרה ומוצרי חלב, וזה אינו מצוין, בעוד ההתייחסות העוינת למשקאות הצמחיים מודגשת מספר פעמים במסמך.
 

מטית

New member
זה המסמך

וכל הכתבות האלו ב-YNET הן של כתבים מטומטמים שלא יודעים לקרוא, זה פשוט מדהים שכמעט בכל כתבה שמתבססת על מחקר או מסמך מדעי כלשהו, אין קשר בין הנאמר בעיתונות לבין המחקר. לכן, מי שמתבסס על כתבות כאלה בשביל לנגח את משרד הבריאות, או טועה בתמימות או טועה בטיפשות זה מסביר למה יש הבדלים בין המסמך לבין "מה שהוזכר לעיל" וחוצמזה, יש לי 2 שאלות: כתבת "יש גם התייחסות מאוד מוזרה למשקאות על בסיס חלב סויה, שקדים, אורז ושומשום. מודגש הלוך ושוב כי אלו אינם מזונות המספקים ארוחה מלאה לעוללים. וזה בסדר גמור, ונכון ונקודה חשובה. אבל הדבר נכון גם לגבי חלב פרה ומוצרי חלב, וזה אינו מצוין, בעוד ההתייחסות העוינת למשקאות הצמחיים מודגשת מספר פעמים במסמך." - מה משלים ארוחה מלאה אם נותנים משקאות צמחיים? - מה חסר בחלב?
 
למעלה