ברחתי היום מהעבודה
הגעתי למקום העבודה הרגיל, המשעמם והאפרורי שלי שאני עדיין מפחדת לעזוב אותו בגלל "המצב". הוטלה עליי משימה שממש ממש לא רציתי לעשות ומאותו הרגע שהיא הוטלה עליי, הראש שלי היה עסוק במחשבות על איך להתחמק מזה. בסוף ברחתי, בתירוץ הידוע של "אני לא מרגישה טוב". יצאתי מהעבודה, וברחתי למקום שאני אוהבת במיוחד להיות בו: המרכז ליוגה. זה מצחיק, כי ברחתי מעבודה אחת לעבודה אחרת, בהבדל אחד, שבמרכז ליוגה העבודה היא לגמרי התנדבותית ויש שיגידו פחות נעימה, אם כי אני לא חושבת כך. פשוט נעים לי להיות שם ולכן נעים לי גם לשרת ולתת את עזרתי בכל עבודה שדרושה שם. אז הייתי היום במרכז כמעט כל היום, מהבוקר עד שעות הערב. בשיחות שניהלתי שם עם אנשים על חיי היוגה, על האשראם וכו', התבשלו לי בראש מחשבות ותכנונים, לעשות שינוי מהותי בחיים וללכת בדרך היוגה. זאת הפעם הראשונה שאני בורחת מהעבודה. (אני עובדת שם יותר משנתיים). בדרך כלל גם אם רע לי שם אני סובלת בשקט. אני לא אחת שתיצור בעיות משמעת או אחרות במקום העבודה. ובכל זאת היום ברחתי כי ממש לא רציתי להיות שם. במרכז ליוגה אני לומדת בין השאר, קורס של חשיבה חיובית. באותו קורס למדתי שרוב הפעולות שלנו, הן לא מודעות. אז אוליבעצם הבריחה של היום, התת מודע שלי אמר לי שהגיע הזמן להפרד ממקום העבודה הזה. אני לא בטוחה. בעצם איך אפשר לדעת בוודאות? איך אני יכולה לדעת שזאת לא טעות? כשיש כל כך הרבה קולות מסביב, איך אפשר לזהות את הקול הפנימי?
הגעתי למקום העבודה הרגיל, המשעמם והאפרורי שלי שאני עדיין מפחדת לעזוב אותו בגלל "המצב". הוטלה עליי משימה שממש ממש לא רציתי לעשות ומאותו הרגע שהיא הוטלה עליי, הראש שלי היה עסוק במחשבות על איך להתחמק מזה. בסוף ברחתי, בתירוץ הידוע של "אני לא מרגישה טוב". יצאתי מהעבודה, וברחתי למקום שאני אוהבת במיוחד להיות בו: המרכז ליוגה. זה מצחיק, כי ברחתי מעבודה אחת לעבודה אחרת, בהבדל אחד, שבמרכז ליוגה העבודה היא לגמרי התנדבותית ויש שיגידו פחות נעימה, אם כי אני לא חושבת כך. פשוט נעים לי להיות שם ולכן נעים לי גם לשרת ולתת את עזרתי בכל עבודה שדרושה שם. אז הייתי היום במרכז כמעט כל היום, מהבוקר עד שעות הערב. בשיחות שניהלתי שם עם אנשים על חיי היוגה, על האשראם וכו', התבשלו לי בראש מחשבות ותכנונים, לעשות שינוי מהותי בחיים וללכת בדרך היוגה. זאת הפעם הראשונה שאני בורחת מהעבודה. (אני עובדת שם יותר משנתיים). בדרך כלל גם אם רע לי שם אני סובלת בשקט. אני לא אחת שתיצור בעיות משמעת או אחרות במקום העבודה. ובכל זאת היום ברחתי כי ממש לא רציתי להיות שם. במרכז ליוגה אני לומדת בין השאר, קורס של חשיבה חיובית. באותו קורס למדתי שרוב הפעולות שלנו, הן לא מודעות. אז אוליבעצם הבריחה של היום, התת מודע שלי אמר לי שהגיע הזמן להפרד ממקום העבודה הזה. אני לא בטוחה. בעצם איך אפשר לדעת בוודאות? איך אני יכולה לדעת שזאת לא טעות? כשיש כל כך הרבה קולות מסביב, איך אפשר לזהות את הקול הפנימי?
