בריאה

בריאה

אני כאן אישה יקרה מנמקת את הגוף מנקדת האדמה בוכה בשנת שמיטה מבקשת להפריח בשממה לחתוך ולחדור בבשר האדמה לרכב במרכבת הרעם להביא זעם ותוכחה בשממה אני כאן אישה יקרה שולחת סימנים בנשמה מניחה זרעים באדמה צורחת כאב האפלה נלחמת בשממה אבוקות, לפידים על אבקנים ממלאת באדמה מה טעמה של הבריאה ? להאיר באפלה ענבל
 

the writer

New member
שאלה

האישה היקרה היא מישהי אחרת? את מדברת אליה או אל עצמך, אל חלק אחר שלך? כי גם בשיר יש דו שיח בין חלקים שונים של בריאה והרס
 
תשובה

האישה היקרה בשירי היא בעצם האדמה - אמא אדמה וכן אני מזדהה עמה - לכן ניתן לטעון שאני זאת היא בעיניין הדו-שיח - אני מדברת ממני אלי :) ובאיזשהו מקום גם עלי אינני חושבת כי יש כאן דו-שיח בין חלקים שונים של בריאה והרס אלא מעין מלחמה בהרס בכדי ליצור עולם חדש להביא אור ולמחות החשיכה... בהשלכה לחיינו... (נו טוב את זה אשאיר למעגל הקונוטאציות והאסוציאציות שלך) אינני שוללת את נק` מבטך אני אחשוב עליה לעומק... תודה לך על תשומת לבך ענבל
 

Just Me

New member
מלאכית שלי....

מלאך יקר שלי... השיר מאד יפה יש בו עומק והמון רגש..... יפה מאד כרגיל.... אוהבת מאד ומתגעגעת.... אני
 

מנו

New member
אהבתי....לילית

סגנונותיך מגוונים ושונים אהבתי....זה מצביע על מורכבות הנפש שעומדת מאחורי המילים. השיר הזה יותר מליצי ו``קלאסי`` משהו הרבה סימבולים ודימויים... מעורר בי מחשבות על פוריות והפרחת השממה והחושך והקשר בינהם לילית
 

saharur

New member
שיר ישן באותו השם

השמיים נבקעו ממעל, מסמלים את סוף ימייך, צבעים של תשוקה, התערבלו בפנייך, נותנים תחושה של אחדות, נותנים תחושה של בדידות. גופך התערטל, אל תוך הבזקי הברקים, מתמזג עם האור, מתמזג עם החושך. התקרבתי אלייך, ללא שום בושה, גופי מתאחד עם שלך, ולאחר הפורקן, נותרתי לבד, שרידי נשמתך בידי. (דרך אגב ענבל ,השיר נכתב בהשרעת שיר מאד מסוים של פינק פלויד, עם את מבינה על מה אני מדבר)
 
שיר מדהים :)

אצלך בריאת אדם (עם כל ההשלכות שלפני מעשה הבריאה ;)) אצלי בריאת עולם אהבתי ! ענבל
 
למעלה