בריונות בבתי-ספר

בריונות בבתי-ספר

לפני כמה ימים הפתרסם בעיתונות דיווח על אירוע מחריד לפי נער בן 14 לערך נרצח בדקירות סכין בצווארו על-ידי ילדים בני גילו בשטח בית-הספר כשהוא חוצה את החניון לרכבה של אימו שחיכתה לו וראתה איך רוצחים את בנה לנגד עיניה.
המקרה התרחש בהמילטון באונטריו. התברר מאוחר יותר שזה זמן רב הנער היה קורבן לאלימות מצד בני כיתתו שהתנכלו לו. הוא התריע שהוא לא מרגיש בטוח בבית-הספר אבל אף אחד מאנשי הצוות החינוכי לא ממש התערב
לפני 10 ימים בעיר לונדון היה מקרה בו נער מהפזורה האינדיאנית (אם כי אני מודה שבתור מי שלא גדלה בקנדה, בחיים לא הייתי חושבת שהם אינדיאנים הם לא שונים במראה או בהתנהגות או בשפה או בשמות) הלך מכות עם ילד ממוצא ערבי בקניון שליד בית-הספר התיכון בו למדו. הריב החל בדחיפות ועבר מהר למכות של ממש כשאחד התלמידים מטיח את יריבו למדרכה והולם בראשו. אף אחד מהצוות לא עשה כלום על מנת למנוע את ההתלקחות. הם סתם עמדו בצד ובהו בהם

מאימהות אחרות אני שומעת שתופעת הבריונות לא רק שקיימת בבתי ספר באונטריו אלא שהצוות החינוכי לא תמיד לוקח את המקרים ברצינות ולא עושים מספיק או לא עושים בכלל משהו כדי למנוע - בעיקר לא בתיכונים
אולי יש שחושבים שהתופעה המטרידה היא רק נחלתם של אלו משכבות נמוכות אבל יש המון מקרים שקוראים עליהם רק בקבוצות פייסבוק מקומיות שמראים עד כמה התופעה נרחבת וכוללת את כל שכבות האוכלוסייה. זה קצת עצוב לי כי באמת ובתמים חשבתי שההנהלה וצוות המורים מפגין אפס סובלנות לאלימות אבל בינתיים המסקנה שלי זה שזה לא תמיד ובכלל מאד תלוי בבית-הספר עצמו


אני רק רוצה להוסיף שיש כאן משהו שמוזר לי: מצד אחד עומדים להם על הראש בגן ובכיתה א' שלהיות בריון זה דבר רע ואפילו הבן שלי בכה יום אחד כשהוא הרביץ לאחותו ואמרתי לו שהוא מתנהג כמו בריון. בגן הוא סיפר לי שמלמדים אותם להיות ישרים ולהיות חברים טובים ולהיות מנומסים וגם ילד אחר העיר לבן שלי שלא אמר לו excuse me אלא פשוט העיף את אחותו מהכיסא (כמו שאתם מבינים לבן שלי בן ה-6 יש עניינים לא פתורים עם אחותו בת ה-3).
ואז פתאום שומעים וקוראים ל סיפורים כאלה ומשהו לא מסתדר
 
הרצח בהמילטון אכן מזעזע

לא שמעתי על המקרה השני. אני חושב שההתייחסות לבריונות מאד תלויה בביה"ס ובהנהלה.
כשהבן שלי היה בכתה ז' (או משהו כזה) היתה בעיה בכתה שלו (הוא דווקא לא היה הקורבן העיקרי), אם כי בדרגה הרבה יותר נמוכה מהמקרים שהבאת. הבאנו את העניין לידיעת המנהלת שגם קיבלה מידע דומה ממקור אחר. היא פעלה מיד וניהלה זאת באופן יוצא מן הכלל- ולא רק במישור של ענישה (שהיתה יחסית סמלית, השעייה ליום או יומיים מבית הספר) אלא בעיקר בהתערבות חינוכית עם השכבה כולה. בהתחלה בנפרד עם הקורבנות, המקרבנים, ושאר הילדים שהיו bystanders, אח"כ עם כולם ביחד, ובסוף גם בפעילות משותפת עם ההורים. הפעילות לוותה ונוהלה בחלקה ע"י יועצת מומחית לנושא שהובאה על-ידי ביה"ס. בקיצור מאד התרשמתי מהאופן שבו המנהלת טיפלה בעניין. אבל לא בכל בתי הספר זה כך. בקיצור: מאד תלוי בבי"ס הספציפי ובהנהלה.
 
למעלה