ברייט אייז

[no surprises]

ברייט אייז

הי היי, אני בתנופת קניות וזקוקה לעיצה מיודעי דבר. מלבד איים וויד אווייק איטס מורנינג, אני רוצה לרכוש אלבום נוסף. ליפטד, לצערי, איננו בנמצא - אז ההתלבטויות שלי הן בין דיגיטל אש לבין לטינג אוף דה הפינס. את לטינס אוף דה הפינס שמעתי פעמים בודדות, ואין ספק שזה אלבום שארצה בשלב מסויים. לא בטוחה אם עכשיו. את דיגיטל אש לא שמעתי, וכאן אני קלולס לגמרי. נעשה את זה ככה: אני יודעת שהוא יצא בסמוך מאד (אותה שנה, אפילו?) ל'איים וויד אווייק', אז אם הוא מן שכפול-פחות-טוב כמו מה שקרה עם אוקרביל ריבר האחרון ואחיו, אני לא רוצה. אבל, אם מדובר בחומר בוגר ושונה בתכלית (קראתי איפשהו שיש נגיעות אלקטרוניות טובות - ?) זה יכול להיות טוב, כי ברייט אייז הבוגר והמלוטש יותר (עדיין, באופן יחסי) חביב עליי. אז מה אתם אומרים: דיגיטל אש, לטינג אוף דה הפינס או בכלל מושן סיקנס? O: לקחת בחשבון, שוב: את איים ווייד אוויק אני מכירה היטב ולא רוצה שכפול פחות טוב. אם יש משהו דומה בבגרותו אך שונה, אשמח. באשר למושן סיקנס מול לטינג אוף דה הפינס, כאן כבר יש שאלה של 'מה יותר טוב' בה אני לא יכולה להכריע כי לא שמעתי את הבחילה התנועתית המדוברת. דיברתי המון. אשמח לתגובות מבורברות ומבולגנות כמו ההודעה הזו.

 

[lestatgirl]

ע"פ האפשרויות שלך דיגיטל אש

למרות שאני בכלל הייתי הולכת על פיברס אנד מירורס מושן סיקנס נהדר, למרות שאם כבר אז עדיף את נויז פלור דיגיטלאש הוא מתואר כאחד שפונה יותר לכיוון האלקטרוני. והוא כולל את אחד השירים האהובים עליי של ברייט אייז הבעיה ששוב מדובר פה על ברייט אייז ואני לא האדם הכי אובייקטיבי כשזה נוגע אליהם. אני אומרת לכי על פיברס אנד מירורס לפני לטינג אוף דה הפינס, הבעיה היא ששניהם לא תמיד נמצאים בחנות הדיסקים הקרובה לביתך שכן דיגיטל אש הוא הרבה יותר מציא ואם את מזמינה מהאינטרנט אז זה בכלל עיניין אחר. הקיצר אם את מעדיפה את קונור הבוגר לכי על דיגיטל אש קודם. כי בברייט אייז צריך ללכת לחומרים שיותר קל להתחבר אליהם בהתחלה, להתאהב בהם ואז ללכת לאלה השונים יותר ואז מקבלים אותם יותר. אם יש אפילו מעט הגיון במה שנכתב פה אני איהיה המומה. ניסיתי לעזור אני רק מקווה שהצלחתי.

 

[no surprises]

יש לי את פיברס אנד מירורס

וכן מצאתי התחברות חזקה גם לחומר הישן. מה שכן סייע לי בהודעה שלך זה שאלת הנדירוּת - שמתי לב שקשה למצוא בד"כ את לטינג אוף דה הפינס יחסית לדיגיטל אש, ומכיוון ש'לטינג אוף' כן נמצא הפעם, אולי אקנה אותו בידיעה שדיגיטל ימצא בכמעט-כל-חנות-שהיא-בכל-עת-שהיא. כן?

 

[lestatgirl]

פעם הוא היה יותר נפוץ

בזמן הוא יצא מן הסתם.. הכל קשור לאזור מגורייך אבל לא משנה מה, הוא הרבה יותר נפוץ מלטינג אוף.

 

[no surprises]

ובכן,

לטינג אוף דה הפינס איט איז. בקנייה הבאה, שתעשה דרך האינטרנט, ליפטד (אותו ניסיתי להשיג בכל סניפי התו השמיני, דיסקסנטר בת"א והטאוור רקורדס) בארץ ומכולם התשובה הייתה זהה - אזל, ולא ידוע מתי יגיע שוב (מה שלא מנע ממני להזמין מ'התו') ודיגיטל. כנראה.

 

[illusionist catfish]

נורא קשה להשיג את letting off the happiness

אם התמזל מזלך והצלחת לשים את ידך על אחד - תקני. אבל רק שתדעי שהוא לא אלבום טוב. כמעט אלבום לא-טוב. ולעומתו ליפטד עומד על גבול העוצרנשימה.

 

[no surprises]

קניתי באמת את לטינג אוף דה הפינס,

אבל אחלץ לעזרתו ואגיד שהוא דווקא די טוב. נכון, ליפטד הוא לא, אבל הבוסריות שלו נעימה ונסיונית. נחמד להשתתף גם בשלב הזה של קונור.

 

[Cassadaga]

בכלל מתעלמים כאן מהעובדה הכי פשוטה

שקסאדגה (איזה קטע שזה גם הכינוי שלי) זה האלבום הכי טוב של ברייט אייז, ולפי מה שאני קורא - בכלל לא יצא לכם להכיר! ואגב, באופן משובב נפש של ממש גם האלבום החדש של קונור משובב נפש כמו קודמו וכאילו ממשיך את דרכו. את דיגיטל אש ואת לטינס אוף דה הפינס אני לא מכיר, אבל לפחות לעומת איים וייד אוייק ופיברז אנד מיררז, אפשר לקבוע כי שני האחרונים הם עולם אחר לגמרי, וטוב יותר.

 

[Cassadaga]

וזה ממש משובב נפש שפעמים כתבתי משובב נפש

כפיצוי, אמליץ לכם לחפש את השיר Moab מתוך האלבום האחרון של Conor Oberst או את Get-Well-Cards.