בריתה של חברה הכי טובה
הייתי השבוע בבריתה של החברה הכי טובה שלי, היינו אמורות ללדת באותו החודש. היה לי קשה למרות שממש לא ציפיתי לזה. חשבתי שהתגברתי כבר על העניין, אבל כנראה שהסיטואציה הרשמית והברכות לתינוקת העלו כל מיני רגשות ובמקום לחשוב על התינוקת שתיוולד לי יכולתי לחשוב רק על העובר שלא זכה להוולד. בקטע של הברכות היה לי קשה לעצור את הדמעות - כל הזמן חשבתי מה אני אעשה בבריתה שלי בעוד כמה חודשים ואיך אזכיר את העובר שלי ואבקש ממנו סליחה. כנראה שזה הצורך בכל זאת באיזשהו טקס שלא עשיתי (גם לא ראיתי את העובר כי המיילדת ייעצה לי לא לראות) - וגם צורך להגיד לכולם מה קרה ועל ההחלטה שלנו לעשות הפלה - שכולם ידעו, לא רוצה להסתיר יותר. אני לא יודעת אם באמת אהיה מסוגלת לומר עליו משהו בבריתה שתהיה - אבל ההתוודעות לצורך הזה הייתה מאוד חזקה וגם עכשיו קשה לי עם זה. ליבי.
הייתי השבוע בבריתה של החברה הכי טובה שלי, היינו אמורות ללדת באותו החודש. היה לי קשה למרות שממש לא ציפיתי לזה. חשבתי שהתגברתי כבר על העניין, אבל כנראה שהסיטואציה הרשמית והברכות לתינוקת העלו כל מיני רגשות ובמקום לחשוב על התינוקת שתיוולד לי יכולתי לחשוב רק על העובר שלא זכה להוולד. בקטע של הברכות היה לי קשה לעצור את הדמעות - כל הזמן חשבתי מה אני אעשה בבריתה שלי בעוד כמה חודשים ואיך אזכיר את העובר שלי ואבקש ממנו סליחה. כנראה שזה הצורך בכל זאת באיזשהו טקס שלא עשיתי (גם לא ראיתי את העובר כי המיילדת ייעצה לי לא לראות) - וגם צורך להגיד לכולם מה קרה ועל ההחלטה שלנו לעשות הפלה - שכולם ידעו, לא רוצה להסתיר יותר. אני לא יודעת אם באמת אהיה מסוגלת לומר עליו משהו בבריתה שתהיה - אבל ההתוודעות לצורך הזה הייתה מאוד חזקה וגם עכשיו קשה לי עם זה. ליבי.