בריתות

[e k]

בריתות

יש לי שפע של הזמנות ברית בריתה משהו רוצה להתחלק אתי לא יכולה לא רוצה נמאס לי ללכת לבריתות של אחרים נמאס לי לאהוב את הילדים של החברות שלי נמאס לי שאומרים לי "אל תדאגי גם לך יהיה" נמאס לי שפתאום כולם רואים אותי בארוע זה או אחר ובאים ובטון מרחם מה שלומך איך את מרגישה אותה שאלה במליון ניסוחים אני מרגישה שרוח הלחימה נטשה אותי מזמן ומחר שוב פעם אולטראסאונד די נמאס לי פשוט די

 

[sivanori]

אל תלכי אם את לא רוצה

אני לא הלכתי, וכרגיל שאצלך זה לא הולך כולם יולדים וחוגגים. אז לא הלכתי. ואם משהו נעלב, שיתפצצו. לא רציתי את הסבל, את הפרצופים המרחמים, את הצורך להעמיד פנים שאת חזקה, את ההתפרקות אח"כ. אז לא הלכתי. וגם בעלי לא. אני הייתי התירוץ, אבל נראה לי שגם הוא לא היה להוט על הענין. בקושי הלכתי לראות את הילדים המשפחיים החדשים, ואפילו כשהייתי בהריון התרחקתי מהם כמו מאש. פשוט לא.

 

[יעל של עדי]

בריתות, ארועים ובכלל

אם את רוצה להיות "בסדר" את יכולה לשלוח מתנה או מברק וזהו. את לא חייבת ללכת. אני חושבת שזה אפילו מובן. איפה כתוב שצריך ללכת לכל הארועים? אם לא נעים לך לא ללכת ולומר את הסיבה האמתית, תמצאי תרוץ אחר. לי היה לחץ בעבודה, הייתי חולה, לא הרגשתי טוב, הארוע היה רחוק, ביום לא מתאים וכו´ ועוד מגוון תרוצים. אני ממליצה לך לעשות מה שמתאים לך. לא מתאים לך ללכת? אל תלכי!!!! וזה כמובן תקף גם לבן הזוג. תשמרו על עצמכם

 

[תמיד איתנו]

ל- ek ...../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

שלום, מבין מאד את הודעתך...כן, מאד קשה לנו לשמוח בשמחתם של הסובבים אותנו, בעוד שאנו חווים אבדן גדול. פשוט בתקופה הנוכחית אנו חיים עם הסביבה בסיטואציות מסוימות כמו שני קווים מקבילים... הם פה............ ואנחנו פה........ וקשה מאד לתקשר.לנו איתם ולהם איתנו... כתבת כי: אני מרגישה שרוח הלחימה נטשה אותי מזמן... מה שכן, אני מקווה שאת מבינה שבראיה של זמן, הקשרים יחודשו, השמחה תחזור אלינו (אמנם לא כמו שהיינו לפני האבדן), וכן, נ-ח-י-ה רגעים, שעות, ימים ושנים טובות ומאושרות. לכן, אסור לך לוותר! אם את מעונינת להיכנס להריון חשוב שתהיי רגועה ואופטימית עד כמה שאפשר. הנפש והגוף כרוכים האחד בשני. נכון, מודה...גם לי יש רגעי משבר, אבל כמו שאומרים, לנגד עיני תמיד האופטימיות. כשצריך, זה יקרה! תמיד שלך, תמיד איתנו