ברכות ועידכונים...
אז לרגל הבית החדש אני מרשה לעצמי לא רק לברך אלא גם לפתוח הודעה חדשה. לכל הותיקות שקופצות לבקר ולכל אלה שעוד זוכרות-אז גל שלנו כבר בת כמעט שנה, בדיוק עוד חודש ליתר דיוק. בין השגיה אפשר למנות:אופי נוח ועליז להפליא, אכלנית לא רעה, יודעת לעשות בי בי, למחוא לעצמה כפים בהתלהבות, לנסות לעמוד בלי להישען על השולחן וליפול אחרי 30 שניות בדיוק וזהו בערך... צר לי להודות שאנחנו לא משקיעים בילדה מספיק ולכן אין לה חוכמות רבות במאגר, אבל יש לה בהחלט פוטנציאל. בינתים היא בבית עם מטפלת (חזרתי למישרה חלקית-שהיא 4 ימים מלאים, כלומר עד 1600) אם לסכם את השנה שחלפה (להזכירכן יש לי תאומים בני 5.5), אז היא הייתה שנה לא קלה מבחינה פיזית אך נהדרת מבחינה נפשית, ואין ספק שהייתה טובה בהרבה מזאת הקודמת (סוף הטיפולים, ההיריון המותח, שמירת ההיריון הארוכה והזמן שנמתח כמו מסטיק). השנה נדרשנו ואנו עדיין נדרשים להשקיע דווקא יותר בבן הגדול (מתוך התאומים) שלפתע צצו אצלו כל מיני בעיות מוטוריות שהן ככל הנראה ספיחים של הפגות שלו. פתאם נזכרתי שכשהתאומים היו בפגייה כל הזמן התפללתי שיהיו בסדר וכל פעם כשאמרו לי שיכול להיות שיהיו בעיות מוטוריות ואולי הם יצטרכו בעתיד פיזיותרפיה וכד´, אז אמרתי לרופאים ולאחיות-שרק הילדים יהיו בריאים, כל השאר ´קטן´ עלינו, והנה הגענו לשלב הפיזיותרפיה ונכון שזה לא סוף העולם, ויכולנו לשלם מחיר גבוה יותר על ה´פגות´ אבל זה בהחלט לא קל לנסות לשלב את העניין עם שאר מטלות החיים ותשומת הלב לשאר הילדים ולא קל לראות שהילד שלך לא מושלם וכנראה שגם אם תשקיע את הנשמה ואת מיטב כספך, מושלם הוא לא יהיה... אבל בנימה אופטימית יותר, באמת שהכל יחסי והילד הוא מקסים ונהדר ובסוף יהיה בסדר. הקטע המוזר אצלי, הוא שעברה כבר שנה מהלידה וכמעט שנתיים מהטיפולים, אני יכולה להגיד די בוודאות שכנראה לא יהיו לי עוד ילדים, ולמרות כל זאת נושא הטיפולים והפוריות טרי אצלי כאילו שהיה רק אתמול וכאילו אני עוד צריכה לעבור בחיי טיפולים. כל כתבה בעיתון מושכת לי את העין, כל חידוש בתחום מעניין אותי ואפילו למרבה הגיחוך-כל חברה שמספרת איך נכנסה להיריון בדיוק בחודש שתיכננה, עושה לי צביטה קטנה בלב. מתי זה יעבור? כנראה אף פעם, כנראה שנגזר עלי עד גיל 70 לקרוא ברטט בפורום פוריות ולדלג מפורום היריון אחרי טיפולים לפורום הורים... אז לסיכום-ברכות לבית החדש, ומבטיחה לבקר לעיתים קרובות יותר.
אז לרגל הבית החדש אני מרשה לעצמי לא רק לברך אלא גם לפתוח הודעה חדשה. לכל הותיקות שקופצות לבקר ולכל אלה שעוד זוכרות-אז גל שלנו כבר בת כמעט שנה, בדיוק עוד חודש ליתר דיוק. בין השגיה אפשר למנות:אופי נוח ועליז להפליא, אכלנית לא רעה, יודעת לעשות בי בי, למחוא לעצמה כפים בהתלהבות, לנסות לעמוד בלי להישען על השולחן וליפול אחרי 30 שניות בדיוק וזהו בערך... צר לי להודות שאנחנו לא משקיעים בילדה מספיק ולכן אין לה חוכמות רבות במאגר, אבל יש לה בהחלט פוטנציאל. בינתים היא בבית עם מטפלת (חזרתי למישרה חלקית-שהיא 4 ימים מלאים, כלומר עד 1600) אם לסכם את השנה שחלפה (להזכירכן יש לי תאומים בני 5.5), אז היא הייתה שנה לא קלה מבחינה פיזית אך נהדרת מבחינה נפשית, ואין ספק שהייתה טובה בהרבה מזאת הקודמת (סוף הטיפולים, ההיריון המותח, שמירת ההיריון הארוכה והזמן שנמתח כמו מסטיק). השנה נדרשנו ואנו עדיין נדרשים להשקיע דווקא יותר בבן הגדול (מתוך התאומים) שלפתע צצו אצלו כל מיני בעיות מוטוריות שהן ככל הנראה ספיחים של הפגות שלו. פתאם נזכרתי שכשהתאומים היו בפגייה כל הזמן התפללתי שיהיו בסדר וכל פעם כשאמרו לי שיכול להיות שיהיו בעיות מוטוריות ואולי הם יצטרכו בעתיד פיזיותרפיה וכד´, אז אמרתי לרופאים ולאחיות-שרק הילדים יהיו בריאים, כל השאר ´קטן´ עלינו, והנה הגענו לשלב הפיזיותרפיה ונכון שזה לא סוף העולם, ויכולנו לשלם מחיר גבוה יותר על ה´פגות´ אבל זה בהחלט לא קל לנסות לשלב את העניין עם שאר מטלות החיים ותשומת הלב לשאר הילדים ולא קל לראות שהילד שלך לא מושלם וכנראה שגם אם תשקיע את הנשמה ואת מיטב כספך, מושלם הוא לא יהיה... אבל בנימה אופטימית יותר, באמת שהכל יחסי והילד הוא מקסים ונהדר ובסוף יהיה בסדר. הקטע המוזר אצלי, הוא שעברה כבר שנה מהלידה וכמעט שנתיים מהטיפולים, אני יכולה להגיד די בוודאות שכנראה לא יהיו לי עוד ילדים, ולמרות כל זאת נושא הטיפולים והפוריות טרי אצלי כאילו שהיה רק אתמול וכאילו אני עוד צריכה לעבור בחיי טיפולים. כל כתבה בעיתון מושכת לי את העין, כל חידוש בתחום מעניין אותי ואפילו למרבה הגיחוך-כל חברה שמספרת איך נכנסה להיריון בדיוק בחודש שתיכננה, עושה לי צביטה קטנה בלב. מתי זה יעבור? כנראה אף פעם, כנראה שנגזר עלי עד גיל 70 לקרוא ברטט בפורום פוריות ולדלג מפורום היריון אחרי טיפולים לפורום הורים... אז לסיכום-ברכות לבית החדש, ומבטיחה לבקר לעיתים קרובות יותר.
