ברכות על הפורום החדש...הוא הגיע כ"כ

[מיקה מיקה]

ברכות על הפורום החדש...הוא הגיע כ"כ

בזמן בשבילי.אני בתקופה מאוד מתלבטת. יש איזה משפט של לואיז היי שתקוע לי בראש וחשבתי לשאול מה דעתכם... מה שהכי מרגיז אתכם/מפריע לכם אצל אנשים אחרים הוא בעצם מה שהכי מפריע לכם אצל עצמכם. אני מוצאת את המשפט הזה נכון לפעמים לגבי עצמי. ברגעים שהוא נכון זה די מביך (ביני לביני). או קי אבל חוץ מזה שאני מוצאת את המשפט הזה נכון, אני לא יודעת מה לעשות איתו, איך אפשר להתפתח מתוך ההבנה למשל...שמפריע לי שאנשים עצלנים ומפגינים חוסר אכפתיות כלפי העבודה כי בעצם גם אני כזאת לפעמים ברמה כזו או אחרת. מיקה

 

[אמירדרור]

לגלות את הדרך האישית

את אומרת שלפעמים את מוצאת אותו ( את המשפט ) נכון לגבי עצמך. אני חושב שהתכוונת לומר שלפעמים את מבינה מה לעשות איתו ולפעמים פחות. קיומו של המשפט הזה אצלך אומר שאת מחפשת עזרה בהסתכלות עצמית. את ערה לכך שכמו אצל כל אחד גם את עלולה להיות מוגבלת במה וכמה את רואה את עצמך, אבל מכיוון שמשהו עמוק אומר לך "שפרי, תקני . . " את שואלת איך אדע מה וכשאני יודעת אז מה אעשה עם זה. אם הבנתי אותך נכון עד כאן, למעשה את חשה צורך לצמוח, להשתנות, לתקן דרכים ואת שואלת איך. לראות קושי של עצמך אצל אחר זו רק ההתחלה. האם עשית איזו שהיא סדנת מודעות בשנה האחרונה ? האם את מקיימת שיחות כנות על רגשות וחוויות ביחסים, עם מישהו שיודע לעזור לך להבין מתוך הדברים את עצמך ? מה זה נקרא "תקופה מתלבטת" ? העמסתי ? עזרתי ? זאת לא עבודה קלה ויכול להיות שזוהי רק ההתחלה. בהצלחה, אמיר

 

[מיקה מיקה]

תקופה מתלבטת

אני אתחיל מתשובות לשאלות ששאלת: אני בהחלט מחפשת איך לשפר ולתקן...לא עשיתי סדנת מודעות בשנה האחרונה (או בכלל) ויש אנשים קרובים אתם אני מדברת וזה מאוד עוזר לי. למה אני מתכוונת כשאני אומרת תקופה מתלבטת - אני גרה בחו"ל (עם בעלי) ועובדת כאן בעבודה טיפולית בהתנדבות (כחלק מצוות של עוד 2 אנשים שעובדים בשכר). העבודה דורשת השקעה רבה. פן אחד של הדברים הוא בעצם הזרות שאני מרגישה מבחינה תרבותית וגם מבחינה חברתית, על אף שמקבלים אותי ושנותנים לי תחושה שאני משמעותית לצוות. פן אחר של הדברים היא התחושה (ולצערי גם העובדות בשטח) שאני משקיעה בעבודה יותר אנרגיה ואכפתיות בהשוואה לשניים האחרים. או במילים פשוטות יש עבודה לעשות והם מתחמקים ממנה בתירוצים שונים, ואני מרגישה מאוד בודדה במערכה, ומרגישה שאני היחידה שלוקחת אחריות על העשייה או חוסר עשייה של עצמי. ההתלבטות אם היא לעזוב או לא לעזוב את העבודה גם בגלל תחושת הבדידות שזה יוצר וגם בגלל שאני מתחילה להרגיש מנוצלת. בסוף השבוע האחרון הגעתי למסקנה שאני מודיעה על עזיבה ומתחילה דף חדש במקום אחר. אבל היום כשהלכתי לעבודה הרגשתי שצריכים אותי (המטופלים) שדברים ספציפיים לא יעשו אם אני לא אהיה שם. שזה המקום בשבילי למצוא סיפוק אישי והתפתחות מקצועית, אם אני אצליח להתמודד עם הבעייה הנ"ל. הסיפור יותר ארוך ממה שנכתב פה. וכמובן שניסיתי כבר לשים את הקלפים על השולחן. אבל כמו שאמרתי אני לא בישראל...אסרטיביות כאן לפעמים נחשבת לבוטות ופוגעת...והבטחות של אנשים לא בהכרח מתקיימות. תודה על תשומת הלב

 

[מיקה מיקה]

בעצם מה שאני מחפשת

זה זוויות אחרות להסתכל על הבעייה שלי. אני מחפשת משהו להאחז בו שיחזק אותי וייתן לי כוח להתמקד בעשייה ובתוצאותיה ולקחת פחות קשה את התחושה של "רק אני עושה". כי קצת התייאשתי מלנסות לשנות את העולם מסביבי. ואולי אני מחפשת גם דרכים לעודד א האחרים ליותר עשייה.

 

[אמירדרור]

כלים ותהליכי צמיחה

אין לי מושג באיזה סביבה את נמצאת ומהן האפשרויות להעשרה באמצעות סדנאות עבורך, נסי לחפש סדנאות הנוגעות במנהיגות, העצמה -empowerment אולי פסיכודרמה, או תהליכים קבוצתיים אחרים שמאפשרים בו זמנית היכרות של היבטים פנימיים - אישיים, פידבק מאחרים, אפשרויות לחלוק ולתמוך וגם כלים. נסי לגלות דרך חנויות ספרים, חנויות עידן חדש, מרכזי יוגה - עוד ועוד נושאים שידברו אליך. לחפש מה מרגיש לך נכון ולנסות, מכל התנסות שכזאת רק לומדים, אל תחפשי המלצות, תלמדי לסמוך על עצמך. מה שנכון לאחד לא בהכרח נכון לאחר. בהצלחה, אמיר דרור