ברכת הכוהנים

[*קסנדרה]

ברכת הכוהנים

ברכת הכוהנים ישובה אני ליד האבן ולא ראיתי אלא את פניך ועלה בי הריח ההוא,,, המוכר מבית הכנסת עת, כנפת אותנו, ילדיך בטליתך המפוספסת וברכת הכוהנים הדהדה בהיכל, בקול בוכים עיניך המצועפות ביקשו רחמי שמיים ואני,, רציתי לברוח האם תשוב אבי לכנוף אותי בטליתך ? געגוע עז נתקפתי ובאתי אל היכלך ואתה אינך ברכת הכוהנים שוב הדהדה ואני לא שמעתיה קסנדרה

 

[מלאך בודד]

כה עמוק וכואב...

מזכיר לי את סבי, זכרונו לברכה, אשר בחגים שהייתי ילדה קטנה היה מתעטף בטלית הגדולה ומניח ידו האיתנה על ראשי וממלמל תפילות לעתידי ואושרי. תודה לך קסנדרה על אשר נתת לי חוויה לחזור לזכרונות ההן ענבל

 

[*קסנדרה]

דמעות וגעגוע, תודה מלאך

 

[הקשתית*]

געגוע עז

קסנדרה, ככל ,שעובר הזמן, הגעגוע יותר עז וחזק, לשמע,מילותיהם,צחוקם ותפילותיהם המסולסלות ולהעטף,תחת כנפותיהם , המגוננות, של,אבינו,סבינו היקרים. תודה, על שהחזרת אותנו לזכרון החמים .

 

[*קסנדרה]

זכרון שלא יימחה, קשתית

 

[רוזבד]

מעורר מחשבה

השיר על ברכת הכוהנים מעורר מחשבות בכל הקשור לדת וכל העניין הזה של הכהונה או בקיצור ממש אהבתי אותו