סוף סוף...
מישהי מגיבה על זה. אני קוראת את הפורומים, ואין. אף מילה על הפיגוע/ים כאילו אנחנו באיזו פלנטה אחרת. "רק אני והטיפולים שלי" אנשים, זה העולם, הארץ שאתם הולכים להביא את הילדים שלכם אליו. זה אי שוויון ההזדמנויות שיהיה לילדים שלנו לעומת ילדים בקנדה, באוסטרליה. אולי לא צריך להביא ילדים לארץ כה נוראה? פעם אמרנו "מי יודע מה יהיה בעוד חמש שנים"? היום אני אומרת "מי יודע מה יהיה בעוד דקה"? והמנהיגים שלנו? הם זורקים אותנו לכלבים. את כולנו, אזרחים וחיילים כאחד. אני מצטערת על הייאוש, אבל בזמן האחרון אני חושבת לא פעם ולא פעמיים, אם מדינה כזו מתאימה לילדים לחיות בה.