ברכת שלום -

[lightingsong]

ברכת שלום -

שלום לכולם, וברוכים הנמצאים. הנני חבר חדש בפורום. זהו פרסום ראשון אצלכם לתיזת נקודת המוצא ביחס לתיאוריה תיאולוגית. התיזה תוצג בצורה מטאפורית. זהו פרק אחד מאוסף קונטרסים אשר נכתבו בארבע שנים האחרונות של חיי, ומתארים ניתוח מעמיק של היבטי חי, הניתוח מובסס רובו ככולו על הנחת היסוד המטאפיסית אשר מעצם טבעה כמטאפיסית היא לא אומתה ולא הופרכה. זוהי הנחת היסוד שלי,זוהי נקודת המוצא שלי ואליה מתחברים כל היבטי החיים, כל עוד לא קם ספק אשר מכריע את עצם אמיתותה לגבי. מוצא אני דמיון רב בין רוח הדברים בפורום הזה ובין רוח הדברים במאמרי ולכן הייתי לנסות ולהוציאם לאור לראשונה בפניכם. אני תמיד שמח לעצב עוד אפיק כך תמיד אני שמח להעלות היבטים ולנסות להשליך לגבהם הגיונות הנובעים מתוך הנחת היסוד. הנכם יותר ממוזמנים להגיב בכל דרך שתבחרו.. בבכרכת ברוכים הנמצאים. lighting song נ.ב. זהו איננו הפרק הראשון בסדר הכרונולוגי, אולם הוא הראשון שיראה כאן אור. אפשר גם למצוא אותי בבלוג blog.tapuz.co.il/allandnothing

 

[lightingsong]

נקודת המוצא המטאפיסית-אלוהים/חיים

יולי - 2003 ננסה לקחת את כל היש והאין, כל היקום, כל האנשים, כל המחשבות והחוויות, כל החי למינהו והדומם לסוגו פשוט הכל, ולדמות את כולם לאוקיינוס אחד ענק שנקרא לו – חיים. הדבר היחיד הקיים הוא האוקיינוס, הוא מכיל בתוכו את הכל, ואין שום עצם מחוצה לו, בשל כך שום טעות אינה יכולה להתקיים, כי מה כבר יכול לקרות שהאוקיינוס לא יוכל להתגבר עליו מעצם היותו הכל? אוקיינוס החיים הזה עשוי כולו מחומר אחד ויחיד – מים. מכיוון שכולו עשוי חומר אחד שום ניגוד לא יכול להתקיים בו, אין בו טוב או רע , יפה או מכוער, יום ולילה, כל הניגודים שאנו כבנ"א מכירים נעלמים והופכים כממלאים תפקיד אחד בשירות השני על מנת לשמור על ההמשכיות של החיים. האוקיינוס הנצחי הזה משתנה מרגע לרגע ויוצר את עצמו מחדש בתחלופה זורמת ובלתי פוסקת של אותן טיפות המים המהוות אותו. חוץ מאוקיינוס החיים לא קיים כלום, עצם הרוצה להתקיים חייב לעשות זאת תוך שהוא מצטרף לאוקיינוס והופך עצמו לטיפות מיים כשאר היצורים, מתוך עצם היותו אחד ויחיד שום טעות לא יכולה להיווצר, שום דבר לא יחסר, ואוקיינוס החיים עצמו איננו נזקק לדבר (שכן למה יכול להזדקק שאין לו?) . מתוך אותו אוקיינוס וכחלק בלתי נפרד ממנו עולים גלים גלים , כל גל בצורה המיוחדת לו, כל גל בעל תפקיד משלו שעליו לממש באוקיינוס החיים, לכל גל אופי שונה ותודעה שונה, אבל כל הגלים עשויים מאותן טיפות המים המהוות כולן ביחד את אוקיינוס החיים. כל גל שעולה מעל פני האוקיינוס סופו לחזור לתחת פני השטח על מנת לנוח, להחליף את טיפות המים באחרות ולאגור אנרגיה לצורך העלייה הבאה. לעולם לא יעלה גל הזהה לקדמו או לעתיד לבוא. מתוך מעגל החיים הזה של הגלים ניתן ללמוד על אופי האיחוד שמאחד האוקיינוס בין החיים למוות,בין היש והאין, בין הסופי לאין סופי, בין הידוע והנסתר ובין המודע לתת מודע. מתוך מעגל החיים הזה ניתן להשוות את תחתית האוקיינוס למוות האין סופי והנסתר, מה גם שתחתית האוקיינוס מצטיירת לנו כאין מכיוון שאין אנו מסוגלים לחקור אותה. ואת פני השטח של האוקיינוס שם מתרחשת כל פעילות הגלים לחיים בעלי הסוף אשר אנו מתוודעים אליהם, כל היש לסוגו. רצוי לחזור ולשים לב לכך שכל הניגודים לכאורה האלו אינם אלא אותו אחד, האלוהים. אני מרגיש שכמעט ואין צורך לכתוב למה הדבר נמשל, שכן אני חושב שהמטאפורה מדברת בעד עצמה וברור לכל כי מדובר בעצם בחיים שלנו וביקום שלנו. אנו וכל הסובב אותנו גלים שונים ומגוונים העשויים מאותו חומר ושייכים לאותו אוקיינוס החיים הענק – האלוהים. לאוקיינוס כיחידה גלובלית אחת (כאלוקות) אין זה משנה מה חושב או מרגיש גל מסוים, הכוח האנרגטי המיסטי (שאינני יודע אפילו לכנותו בשם) שלח את הגל הזה, אותי, על מנת שאמלא תפקיד מסוים, בין אם מילאתי את תפקידי או לא אין זה משנה, הגל לא יקבל "עונש" שכן כיצד יוכל האלוהים להעניש את עצמו? מה שכן ייעשה זה שיישלח גל נוסף בעל צורה אחרת ואופי שונה למלא את אותה פונקציה שהגל הקודם לא מילא. זוהי האמת שלי, אולי זהו האלוהים המדובר כה רבות, לא רק הכוח המיסטי המוליד ומכוון, אלא כל האוקיינוס כולו כל החיים כולם. זהו האחד היחיד השלם והמוחלט, שכן הוא זה אשר קיים.