אופירושלמי
New member
ברצינות מלאה, כמה הבלים על הבלים.
"האגו שלך? למה אתה מתכוון?" "האגו שלי אוהב את עצמו יותר מדיי. ועשיתי הרבה שטויות בגלל האגו שלי. ובכלל אני לא רוצה את האגו הזה. הוא חרא." "אתה יוצר זהות עצמית דמיונית שכוללת את האגו שלך בפנים? וואוו איזה חידוש מהפכני? יש שם גם טפיל שחוגג עם האגו?" "מה? האגו שלי זה הטפיל שלי. אני לא מפריד. שניהם דפוקים. ובכלל אני רואה אגו בכל מקום. אצל כולם." "מי אתה עכשיו? אתה יכול להגדיר את עצמך?" "אה זה פשוט. אני מסתורין." "אהלן מסתורין. תגיד, מסתורין, מה אתה חושב על האגו שלך?" "הוא נפלא. למדתי לאהוב אותו. אגו חמודי-מודי. אקוצ'ופו. מי חמוד של מיסתורין? מי?" "זה אתה! תפסיק לעשות הפרדות. אתה עושה הפרדות. האגו עושה הפרדות יא דפוק!" "תראה מי שמדבר! אתה והאגו שלך התעצבנתם עליי. כוסעאמק. אגו בכל מקום. אי אפשר ככה!!!" ===================================================== "משה, אתה כל הזמן מניח הנחות. אי אפשר ככה." "מאיפה אתה יודע? כלומר, אתה כמובן צודק, אך איך אתה יודע?" "אני מניח. אני לא יודע. זה הכל הנחות. אני יכול להיות מודע לעוד ועוד הנחות שלקחתי כמובן מאליהן ולראות שאלו רק הנחות." "ולמה אתה אומר לי את זה?" "כדיי שתהיה מודע להנחות שאתה מניח." "למה שאני אהיה מודע להנחות שאני מניח?" "אה, ממ. הנחתי שאתה גם עם הלוחמים האלה בדרך אל החופש, כי אתה הולך איתם ברחוב וזה." "חחח. מה פתאום. אני התייאשתי כבר מזמן מהחיים. אני אוהב להניח הנחות ואז להתעצבן כי לא הייתי מודע לזה שהנחתי אותן וחשבתי שזה באמת ואז בניתי על זה מלא דברים וזה לא קרה." "אה. טוב. אז תהנה מהכלא שלך. ביי ביי." "תודה. אבל תתקשר אליי מחר, כדיי שאני לא אתעצבן או אדאג לך." =========================================== "שמוליק האידיוט הזה כל הזמן מפר את טוהר המילה. כל מילה שנייה שיוצאת לו מהפה זה ההפך מהאמת. זה מדרדר אותו." "ביי ביי." "למה אתה הולך? רציתי לספר לך ששמוליק הדפוק הזה חושב שהוא כזה מתקדם בארבע ההסכמות, אבל הוא בכלל לא יודע כלום. הוא כל הזמן מקלל, ומרכל, וזורע רעל רגשי בכל מה שמקיף אותו. ויש כאלה שמאמינים לו והוא הורס אותם. אני רציתי שתדע כדיי שתזהר מהמלוכלך הזה כי אני שומר על טוהר המילה ורוצה בטובתך."
"האגו שלך? למה אתה מתכוון?" "האגו שלי אוהב את עצמו יותר מדיי. ועשיתי הרבה שטויות בגלל האגו שלי. ובכלל אני לא רוצה את האגו הזה. הוא חרא." "אתה יוצר זהות עצמית דמיונית שכוללת את האגו שלך בפנים? וואוו איזה חידוש מהפכני? יש שם גם טפיל שחוגג עם האגו?" "מה? האגו שלי זה הטפיל שלי. אני לא מפריד. שניהם דפוקים. ובכלל אני רואה אגו בכל מקום. אצל כולם." "מי אתה עכשיו? אתה יכול להגדיר את עצמך?" "אה זה פשוט. אני מסתורין." "אהלן מסתורין. תגיד, מסתורין, מה אתה חושב על האגו שלך?" "הוא נפלא. למדתי לאהוב אותו. אגו חמודי-מודי. אקוצ'ופו. מי חמוד של מיסתורין? מי?" "זה אתה! תפסיק לעשות הפרדות. אתה עושה הפרדות. האגו עושה הפרדות יא דפוק!" "תראה מי שמדבר! אתה והאגו שלך התעצבנתם עליי. כוסעאמק. אגו בכל מקום. אי אפשר ככה!!!" ===================================================== "משה, אתה כל הזמן מניח הנחות. אי אפשר ככה." "מאיפה אתה יודע? כלומר, אתה כמובן צודק, אך איך אתה יודע?" "אני מניח. אני לא יודע. זה הכל הנחות. אני יכול להיות מודע לעוד ועוד הנחות שלקחתי כמובן מאליהן ולראות שאלו רק הנחות." "ולמה אתה אומר לי את זה?" "כדיי שתהיה מודע להנחות שאתה מניח." "למה שאני אהיה מודע להנחות שאני מניח?" "אה, ממ. הנחתי שאתה גם עם הלוחמים האלה בדרך אל החופש, כי אתה הולך איתם ברחוב וזה." "חחח. מה פתאום. אני התייאשתי כבר מזמן מהחיים. אני אוהב להניח הנחות ואז להתעצבן כי לא הייתי מודע לזה שהנחתי אותן וחשבתי שזה באמת ואז בניתי על זה מלא דברים וזה לא קרה." "אה. טוב. אז תהנה מהכלא שלך. ביי ביי." "תודה. אבל תתקשר אליי מחר, כדיי שאני לא אתעצבן או אדאג לך." =========================================== "שמוליק האידיוט הזה כל הזמן מפר את טוהר המילה. כל מילה שנייה שיוצאת לו מהפה זה ההפך מהאמת. זה מדרדר אותו." "ביי ביי." "למה אתה הולך? רציתי לספר לך ששמוליק הדפוק הזה חושב שהוא כזה מתקדם בארבע ההסכמות, אבל הוא בכלל לא יודע כלום. הוא כל הזמן מקלל, ומרכל, וזורע רעל רגשי בכל מה שמקיף אותו. ויש כאלה שמאמינים לו והוא הורס אותם. אני רציתי שתדע כדיי שתזהר מהמלוכלך הזה כי אני שומר על טוהר המילה ורוצה בטובתך."