ברקע שירה של סאלין דיון../images/Emo178.gif
אני האישה שלך, ברקע שירה של סאלין דיון מצטלצל מהסולולרי, שיחת גובאיינה, לחצתי 1 לאשר את קבלת השיחה הלו, אמא אני לא יודע איפה אני, בואי קחי אותי הביתה, זה היה קולו של ליעד בן ה16 וחצי מעברו השני של הטלפון כן מותק התגעגעת אליי? אמא אני תקוע רחוק מהבית, בואי קחי אותי. אני לא מבינה, איפה אתה? ליעדי איפה אתה? אני לא יודע בדיוק, בשומרון, נסענו לי ניר ואני עם דתיים שהציעו לנו להצטרף לחגיגה יהודית מרהיבה מבלי לומר לנו שזו נסיעה מעבר לקו הירוק. אמא אני רוצה לחזור הביתה האיש הדתי הביא אותנו נעלם מהמקום.. הבטן החלה להתכווץ, הרגשתי כמו סחרחרה, שמעתי אותי צועקת בין מדפי הסופרמרקט, ליעד מי לקח אותך? תשאל מהר לפני שהסוללה בסולולרי ניגמרת, תן לי לדבר עם מישהו שם. ברקע נשמע קול צהלה וזמירות, השיחה נותקה. עזבתי את עגלת הקניות ורצתי לחפש בין המחלקות בסופרמרקט את חברתי נורית, איתה יצאתי לקניות, מצאתי אותה במחלקת הירקות, נורית תני לי מהר את הסולולרי שלך, מה קרה? איפה עגלת הקניות שלך? היא שואלת, נורית מהר מהר ליעד בבעיה, תני לי לנסות להתקשר אליו, אני לוחצת על מקשי החיוג בידיים רועדות, שיט קוסאמק הטלפון של ליעד נשאר בבית, והלב הלב מאיץ נמלא חרדה. התקשרתי מהר לטלפון של לי, לי ענה, אני ממהרת לשאול אותו, לי איפה אתם? תשאל איפה אתם נמצאים? הוא עונה, יפה, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים, הנסיעה לכאן היתה ארוכה, עברנו מחסום צבאי. תשאל את הדתיים האלה, איפה אתם? אני ממשיכה לבקש בנסיון לדלות עוד פיסת מידע. ואז הוא אומר אנחנו במקום פתוח רק חול הרים שמים והרבה אנשים משוגעים רוקדים אוכלים בשרים על האש ושותים אלכוהול. תשאל תשאל שם איפה אתם? יפה, מישהו כאן אומר לי שזו אדמת התנחלות לשעבר, כאן היתה התנחלות חומש. אלוהים אדירים מה פתאום אתם בחומש, איפה זה ביכלל? אני לא מכירה את האיזור, אני לא יודעת לאן ואיך להגיע לשם. יפה, הנה הדתי אמר שאין מה לדאוג בשעה 12.00 אחר חצות תסתיים החגיגה והם יחזירו אותנו הביתה. מה זאת אומרת ? אני אשאר עם הפחד הזה עוד 4 שעות? חזרתי הביתה סהרורית, שואלת ועונה לעצמי, לא לא מוצאת פתרון הגיוני, ואז מתקשרת למשטרה מספרת את הסיפור גברתי תתקשרי למשטרת השומרון הם ערוכים למצבים מהסוג הזה. אני מצלצלת למשטרת השומרון, עונה תקליטור, לשפה העברית יש ללחוץ 1 לשפה הרוסית יש ללחוץ 2 לצוות המודיעין יש ללחוץ 3 או 8 למרכזיה. לחצתי 8 אין מענה, ברקע נשמעה נעימה מורטת עצבים, אחרי דקות המתנה הקו נשמע תפוס. יצאתי מהבית, הלכתי לכיוון המכונית נכנסת ויוצאת מהמכונית לא מבינה מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות, הנפתי יד עצרתי מונית, אני רוצה להגיע לשומרון לחומש, מצטער אני לא נכנס למקומות כאלה בטח שלא בלילה. נסעתי לתחנת מוניות מסודרת, ביקשתי מונית לחומש, הסדרן שואל במכשיר הקשר מי פנוי לחומש בשומרון? אין קופצים על הנסיעה, מצטער אף נהג לא מעוניין לקבל את הנסיעה הזו. בבקשה הבן שלי תקוע שם, תנסה אולי תמצא נהג שיסכים לעשות את הנסיעה בת ים חומש בת ים, הסדרן מנסה שוב אך שוב אין נהג שחשק בנסיעה מעבר לקו הירוק. נסעתי לתחנת המשטרה סיפרתי ליומנאי את הסיפור המוזר, היומנאי באדישות אומר לי מה רצית שאני אסע לחומש להביא את הבן שלך? גברת תחכי עד שהוא יחזור כמו שהלך לשם, אבל הבן שלי קטין, דתיים שידלו אותו ואת חבריו מבלי לומר להם שהחגיגה מעבר לקו הירוק. השוטר הוסיף באדישות מפוהקת גברת את יכולה להמתין כשיגיע תורך תגישי תלונה. נגד מי להגיש תלונה? בבקשה רק תודיעו לצבא שיוציא את הילדים לנקודה בטוחה ואני אבוא לקחת אותם מאותה נקודה. גברת יש לנו הרבה עבודה אני מבקש ממך לשבת ולחכות בסבלנות עד שיתפנה חוקר שיקבל ממך תלונה. לא רציתי להרגיז את השוטר יומנאי, יצאתי להמתין מחוץ לתחנה, עישנתי סיגריות כמו שרשרת שלא נגמרת, כל 5 דקות התקשרתי לטלפון הסולולרי של לי לוודא שהילדים בסדר. בשעה 2.00 לפנות בוקר אני האישה שלך, בוקע שירה של סאלין דיון שוב הסולולרי מצלצל, אמא זה ליעד אל תדאגי איש דתי אחד לקח אותנו אליו הביתה, הוא רוצה לדבר איתך, תן לי את האיש, שלום גברת אל תדאגי הילדים אצלי בבית, אדוני איפה זה אצלך בבית? תשמעי הודעתי לצבא שמצאתי שלושה נערים שאיבדו את דרכם, הצבא לא מוכן להוציא את הילדים עד שתגיעי לאריאל ותתאמו נקודת מפגש כדי לקבל את הילדים, אלוהים איך נוסעים לאריאל? מעולם לא נסעתי בכבישים האלה, גברת תגיעי לאריאל ואני אסביר לך איך להיכנס לשם. דיי אני ממלמלת לעצמי זה בטח חלום הזויי ואני תכף מתעוררת. אני מבינה שההמתנה בתחנת המשטרה זה סיפור של עוד כמה שעות, אני שוב מנסה לבקש מחוקר לקבל אותי בדחיפות כי זה בוער לי בעצמות. נו מה, הקיר היה מתיחס טוב יותר מהחוקר שענה חכי עד שאתפנה, את אחרונה בתור הארוך הזה, תבואי בבוקר. מה בבוקר הבן שלי בשומרון מעבר לקו הירוק, הבנתי גברת יש תור חכי לתורך או תחזרי בבוקר. מיואשת יצאתי מתחנת המשטרה לעשן עוד סיגריה, התקשרתי שוב לילדים, נו מה קורה? אמא האיש שהביא אותנו התקשר לטלפון של לי והודיע לנו שהוא עושה נגלות להחזיר את הדתיים הביתה ואחרי שיסיע את כולם הוא יבוא לקחת אותנו, תגיד לי, מי זה הדתי הזה? אני מחכה לו כאן ברחוב, איך שהוא מגיע אני תולשת לו שערה שערה מהפיאות והזקן. ההמתנה וחוסר הוודאות הפכה למעיקה, התקשרתי שוב נו מה קורה? אמא האיש הדתי הגיע לקחת אותנו, ליעד אתה בטוח שהאיש הדתי בא ? כן אמא אנחנו כבר יוצאים לדרך, תוך שעה בערך אנחנו בבית, אני מחכה לך ליד חנות הספרים של ברודי. שעה ארוכה כמו נצח, הקור חודר מבעד לעור עד לשד, הדלקתי חימום במכונית וחיכיתי. נעצרה משאית להוריד חלות במכולת, אחריה משאית תנובה נעצרה להוריד חלב ומוצריו. בשעה 4.50 בבוקר יוצאים מהשביל שלושה נערים עם חיוך מאוזן לאוזן, הם משוגעים הדתיים צילמנו אותם רוקדים תראי תראי את הסרטון, ואני פורצת בצחוק, מה זה מי אלה? בחיי מטורפים. אהה תדע ליעד שאני כועסת, מה זה לנסוע עם אנשים לא מוכרים ועוד מעבר לקו הירוק? אמא את בצאלאל אני מכיר הוא גר לא רחוק מהבית שלנו, גם הוא נסע הוא שיכנע אותנו שחגיגה כזו מטהרת את הנפש היהודית רק כשהגענו הבנו שלקחו אותנו עם קבוצת דתיים לעודד מתנחלים להקים מחדש את חומש.
שבת שלום לכולם
אני האישה שלך, ברקע שירה של סאלין דיון מצטלצל מהסולולרי, שיחת גובאיינה, לחצתי 1 לאשר את קבלת השיחה הלו, אמא אני לא יודע איפה אני, בואי קחי אותי הביתה, זה היה קולו של ליעד בן ה16 וחצי מעברו השני של הטלפון כן מותק התגעגעת אליי? אמא אני תקוע רחוק מהבית, בואי קחי אותי. אני לא מבינה, איפה אתה? ליעדי איפה אתה? אני לא יודע בדיוק, בשומרון, נסענו לי ניר ואני עם דתיים שהציעו לנו להצטרף לחגיגה יהודית מרהיבה מבלי לומר לנו שזו נסיעה מעבר לקו הירוק. אמא אני רוצה לחזור הביתה האיש הדתי הביא אותנו נעלם מהמקום.. הבטן החלה להתכווץ, הרגשתי כמו סחרחרה, שמעתי אותי צועקת בין מדפי הסופרמרקט, ליעד מי לקח אותך? תשאל מהר לפני שהסוללה בסולולרי ניגמרת, תן לי לדבר עם מישהו שם. ברקע נשמע קול צהלה וזמירות, השיחה נותקה. עזבתי את עגלת הקניות ורצתי לחפש בין המחלקות בסופרמרקט את חברתי נורית, איתה יצאתי לקניות, מצאתי אותה במחלקת הירקות, נורית תני לי מהר את הסולולרי שלך, מה קרה? איפה עגלת הקניות שלך? היא שואלת, נורית מהר מהר ליעד בבעיה, תני לי לנסות להתקשר אליו, אני לוחצת על מקשי החיוג בידיים רועדות, שיט קוסאמק הטלפון של ליעד נשאר בבית, והלב הלב מאיץ נמלא חרדה. התקשרתי מהר לטלפון של לי, לי ענה, אני ממהרת לשאול אותו, לי איפה אתם? תשאל איפה אתם נמצאים? הוא עונה, יפה, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים, הנסיעה לכאן היתה ארוכה, עברנו מחסום צבאי. תשאל את הדתיים האלה, איפה אתם? אני ממשיכה לבקש בנסיון לדלות עוד פיסת מידע. ואז הוא אומר אנחנו במקום פתוח רק חול הרים שמים והרבה אנשים משוגעים רוקדים אוכלים בשרים על האש ושותים אלכוהול. תשאל תשאל שם איפה אתם? יפה, מישהו כאן אומר לי שזו אדמת התנחלות לשעבר, כאן היתה התנחלות חומש. אלוהים אדירים מה פתאום אתם בחומש, איפה זה ביכלל? אני לא מכירה את האיזור, אני לא יודעת לאן ואיך להגיע לשם. יפה, הנה הדתי אמר שאין מה לדאוג בשעה 12.00 אחר חצות תסתיים החגיגה והם יחזירו אותנו הביתה. מה זאת אומרת ? אני אשאר עם הפחד הזה עוד 4 שעות? חזרתי הביתה סהרורית, שואלת ועונה לעצמי, לא לא מוצאת פתרון הגיוני, ואז מתקשרת למשטרה מספרת את הסיפור גברתי תתקשרי למשטרת השומרון הם ערוכים למצבים מהסוג הזה. אני מצלצלת למשטרת השומרון, עונה תקליטור, לשפה העברית יש ללחוץ 1 לשפה הרוסית יש ללחוץ 2 לצוות המודיעין יש ללחוץ 3 או 8 למרכזיה. לחצתי 8 אין מענה, ברקע נשמעה נעימה מורטת עצבים, אחרי דקות המתנה הקו נשמע תפוס. יצאתי מהבית, הלכתי לכיוון המכונית נכנסת ויוצאת מהמכונית לא מבינה מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות, הנפתי יד עצרתי מונית, אני רוצה להגיע לשומרון לחומש, מצטער אני לא נכנס למקומות כאלה בטח שלא בלילה. נסעתי לתחנת מוניות מסודרת, ביקשתי מונית לחומש, הסדרן שואל במכשיר הקשר מי פנוי לחומש בשומרון? אין קופצים על הנסיעה, מצטער אף נהג לא מעוניין לקבל את הנסיעה הזו. בבקשה הבן שלי תקוע שם, תנסה אולי תמצא נהג שיסכים לעשות את הנסיעה בת ים חומש בת ים, הסדרן מנסה שוב אך שוב אין נהג שחשק בנסיעה מעבר לקו הירוק. נסעתי לתחנת המשטרה סיפרתי ליומנאי את הסיפור המוזר, היומנאי באדישות אומר לי מה רצית שאני אסע לחומש להביא את הבן שלך? גברת תחכי עד שהוא יחזור כמו שהלך לשם, אבל הבן שלי קטין, דתיים שידלו אותו ואת חבריו מבלי לומר להם שהחגיגה מעבר לקו הירוק. השוטר הוסיף באדישות מפוהקת גברת את יכולה להמתין כשיגיע תורך תגישי תלונה. נגד מי להגיש תלונה? בבקשה רק תודיעו לצבא שיוציא את הילדים לנקודה בטוחה ואני אבוא לקחת אותם מאותה נקודה. גברת יש לנו הרבה עבודה אני מבקש ממך לשבת ולחכות בסבלנות עד שיתפנה חוקר שיקבל ממך תלונה. לא רציתי להרגיז את השוטר יומנאי, יצאתי להמתין מחוץ לתחנה, עישנתי סיגריות כמו שרשרת שלא נגמרת, כל 5 דקות התקשרתי לטלפון הסולולרי של לי לוודא שהילדים בסדר. בשעה 2.00 לפנות בוקר אני האישה שלך, בוקע שירה של סאלין דיון שוב הסולולרי מצלצל, אמא זה ליעד אל תדאגי איש דתי אחד לקח אותנו אליו הביתה, הוא רוצה לדבר איתך, תן לי את האיש, שלום גברת אל תדאגי הילדים אצלי בבית, אדוני איפה זה אצלך בבית? תשמעי הודעתי לצבא שמצאתי שלושה נערים שאיבדו את דרכם, הצבא לא מוכן להוציא את הילדים עד שתגיעי לאריאל ותתאמו נקודת מפגש כדי לקבל את הילדים, אלוהים איך נוסעים לאריאל? מעולם לא נסעתי בכבישים האלה, גברת תגיעי לאריאל ואני אסביר לך איך להיכנס לשם. דיי אני ממלמלת לעצמי זה בטח חלום הזויי ואני תכף מתעוררת. אני מבינה שההמתנה בתחנת המשטרה זה סיפור של עוד כמה שעות, אני שוב מנסה לבקש מחוקר לקבל אותי בדחיפות כי זה בוער לי בעצמות. נו מה, הקיר היה מתיחס טוב יותר מהחוקר שענה חכי עד שאתפנה, את אחרונה בתור הארוך הזה, תבואי בבוקר. מה בבוקר הבן שלי בשומרון מעבר לקו הירוק, הבנתי גברת יש תור חכי לתורך או תחזרי בבוקר. מיואשת יצאתי מתחנת המשטרה לעשן עוד סיגריה, התקשרתי שוב לילדים, נו מה קורה? אמא האיש שהביא אותנו התקשר לטלפון של לי והודיע לנו שהוא עושה נגלות להחזיר את הדתיים הביתה ואחרי שיסיע את כולם הוא יבוא לקחת אותנו, תגיד לי, מי זה הדתי הזה? אני מחכה לו כאן ברחוב, איך שהוא מגיע אני תולשת לו שערה שערה מהפיאות והזקן. ההמתנה וחוסר הוודאות הפכה למעיקה, התקשרתי שוב נו מה קורה? אמא האיש הדתי הגיע לקחת אותנו, ליעד אתה בטוח שהאיש הדתי בא ? כן אמא אנחנו כבר יוצאים לדרך, תוך שעה בערך אנחנו בבית, אני מחכה לך ליד חנות הספרים של ברודי. שעה ארוכה כמו נצח, הקור חודר מבעד לעור עד לשד, הדלקתי חימום במכונית וחיכיתי. נעצרה משאית להוריד חלות במכולת, אחריה משאית תנובה נעצרה להוריד חלב ומוצריו. בשעה 4.50 בבוקר יוצאים מהשביל שלושה נערים עם חיוך מאוזן לאוזן, הם משוגעים הדתיים צילמנו אותם רוקדים תראי תראי את הסרטון, ואני פורצת בצחוק, מה זה מי אלה? בחיי מטורפים. אהה תדע ליעד שאני כועסת, מה זה לנסוע עם אנשים לא מוכרים ועוד מעבר לקו הירוק? אמא את בצאלאל אני מכיר הוא גר לא רחוק מהבית שלנו, גם הוא נסע הוא שיכנע אותנו שחגיגה כזו מטהרת את הנפש היהודית רק כשהגענו הבנו שלקחו אותנו עם קבוצת דתיים לעודד מתנחלים להקים מחדש את חומש.
) שרק יהיו בריאים הילדים האלה יודעים להפיל לנו ת'לב. שמחה שזה נגמר ככה... ותלמדי משו אפ פעם אל תסמכי על משטרת ישראל שתעשה את עבודה כי היא לא עושה!!! שבת שלום
