בר מצוה - סיכום ביניים../images/Emo9.gif
ובכן, בינתיים אני מרוצה. שבת חתן בר מצוה עברה ללא ארועים מיוחדים. הילד עלה לתורה והיה ממש בסדר. לא הרשו לנו לזרוק סוכריות בבית הכנסת כי אמרו שזה מפריע למתפללים. אז זרקנו אותן בחוץ. זה בכל זאת היה משעשע. לא היו הרבה אנשים מה שהיה דיי נחמד. היה שפע מדהים של אוכל ומטעמים באדיבות אם הילד ומשפחתה. חמותי גם תרמה עוגה אחת. לא רציתי לעצבן את אף אחד אם כי בדרך כלל אין לי עכבות בענין, אז לא הערתי שהאוכל של אמא של גיסתי יותר טעים משלה. האמת? לא יודעת אם זה נכון. של שתיהן לא משהו. בסוף הגיעו כולם. לא לבית הכנסת אבל לארוחה. היה נחמד. בשלב מסויים חתן השמחה טען שהוא עייף מאד וממש התחנן ללכת לישון. ילד מה לעשות. זה היה כל כך חמוד. היה רק משהו מאד עצוב שהפריע לי לבלוע את האוכל. מי שיש לו לב רך שלא יקרא את זה. אני בכוונה התיישבתי על יד האח של גיסתי. הוא בן 33 נשוי +4. שבוע לפני שנולד לו האחרון שהוא היום בן שנה וחמישה חודשים, נודע לו שהוא חולה בסרטן קטלני שאין לו תרופה. מאז הוא עבר שני ניתוחים ומיד אחרי הניתוח השני התברר שגם האחיין שלו חולה בסטן (לוקמיה). ביום הבר-מצוה האחיין עובר השתלה ואני מקווה מכל ליבי שזה יצליח. הוא רק בן 12. לגבי האח של גיסתי, אין תקוה אבל אני כל הזמן מתפללת לנס. ישבתי לידו אתמול וכל הזמן שחבתי שמי יודע אם יצא לי עוד פעם לשבת בחברתו לאיזו שמחה. אני מכירה אותו מאז שהיה בן 14. זה הורס אותי. אמנם אנחנו לא כל כך קרובים אבל זה כל כך כואב. בסוף קמתי והלכתי לשבת עם כמה נשים בשולחן אחר ולאכול עוגות כדי לא לבכות. לא יפה לבכות בזמן שמחה. תתפללו גם אתם בשבילו. הוא נשמה טובה שרק השתדל כל חייו הקצרים לעשות טוב לזולת. מעולם לא שמעתי ממנו מילה לא טובה על מישהו. יש לו לב רחב וחיוך גדול ועוד מעט הוא לא יהיה וזה יהיה אסון נוראי.
ובכן, בינתיים אני מרוצה. שבת חתן בר מצוה עברה ללא ארועים מיוחדים. הילד עלה לתורה והיה ממש בסדר. לא הרשו לנו לזרוק סוכריות בבית הכנסת כי אמרו שזה מפריע למתפללים. אז זרקנו אותן בחוץ. זה בכל זאת היה משעשע. לא היו הרבה אנשים מה שהיה דיי נחמד. היה שפע מדהים של אוכל ומטעמים באדיבות אם הילד ומשפחתה. חמותי גם תרמה עוגה אחת. לא רציתי לעצבן את אף אחד אם כי בדרך כלל אין לי עכבות בענין, אז לא הערתי שהאוכל של אמא של גיסתי יותר טעים משלה. האמת? לא יודעת אם זה נכון. של שתיהן לא משהו. בסוף הגיעו כולם. לא לבית הכנסת אבל לארוחה. היה נחמד. בשלב מסויים חתן השמחה טען שהוא עייף מאד וממש התחנן ללכת לישון. ילד מה לעשות. זה היה כל כך חמוד. היה רק משהו מאד עצוב שהפריע לי לבלוע את האוכל. מי שיש לו לב רך שלא יקרא את זה. אני בכוונה התיישבתי על יד האח של גיסתי. הוא בן 33 נשוי +4. שבוע לפני שנולד לו האחרון שהוא היום בן שנה וחמישה חודשים, נודע לו שהוא חולה בסרטן קטלני שאין לו תרופה. מאז הוא עבר שני ניתוחים ומיד אחרי הניתוח השני התברר שגם האחיין שלו חולה בסטן (לוקמיה). ביום הבר-מצוה האחיין עובר השתלה ואני מקווה מכל ליבי שזה יצליח. הוא רק בן 12. לגבי האח של גיסתי, אין תקוה אבל אני כל הזמן מתפללת לנס. ישבתי לידו אתמול וכל הזמן שחבתי שמי יודע אם יצא לי עוד פעם לשבת בחברתו לאיזו שמחה. אני מכירה אותו מאז שהיה בן 14. זה הורס אותי. אמנם אנחנו לא כל כך קרובים אבל זה כל כך כואב. בסוף קמתי והלכתי לשבת עם כמה נשים בשולחן אחר ולאכול עוגות כדי לא לבכות. לא יפה לבכות בזמן שמחה. תתפללו גם אתם בשבילו. הוא נשמה טובה שרק השתדל כל חייו הקצרים לעשות טוב לזולת. מעולם לא שמעתי ממנו מילה לא טובה על מישהו. יש לו לב רחב וחיוך גדול ועוד מעט הוא לא יהיה וזה יהיה אסון נוראי.