בשבוע הבא -

[ferdinand]

בשבוע הבא -

אחד האחיינים מתגייס לצבא. (ברוך השם - אנחנו עוד לא שם!) באופן מפתיע., או שלא - הוא מתגייס בעקבות אביו. מפתיע, כי הוא ילד כזה, שהיית מצפה ממנו ל-BEST של ה- BEST, יענו - טייס, סיירות גיבושונים וכו', ובכל זאת הוא הולך למשהו קצת פחות "נחשב" (אם כי עדין קרבי לעילה ולעילה) כמו האבא שלו. וזה גרם לי לחשוב - לשנות, לזייף, לפברק ת'קורות חיים שלי, לפחות בכל הנוגע לשירות הצבאי - כך שבבוא הזמן, האפרוחים שלי ירצו, כמו אבא - להיות פקידים חסרי אמביציות בשנלר!!!!

 

[shno]

למזלי

אם הילד (במקרה שלי - הילדה, אבל זה רלוונטי לשני המינים) ירצה ללכת בעקבותי, הוא יגיע לחיל המודיעין, אז אין לי דאגה בעניין. כל כך מוזר לי שהגענו לרגע שבו אנחנו מתחילים לייחל ש"שעד שהילדים שלנו יהיו בני 18 כבר לא יהיה צבא". רק אתמול עוד ההורים שלי ייחלו את אותו הדבר לגבי. אח, הזקנה...

 

[ferdinand]

כן - הא?!

סיפור כזה, שרץ במישפוחה: כשאחי הגדול נולד, היו בטוחים שעד שיהיה בן 18, יהיה שלום, ולא יהיה צבא.... הוא בקושי הספיק לסיים טירונות ואז פרצה מלחמת יום כיפור, שבהּ הוא שרת לצד אבא שלי! חוששני שהיום כבר לא מעיזים לייחל שעד שיהיה בן 18...

 

[schlomitsmile]

כשהבכור שלנו נולד, חצי שנה לפני רצח רבין, היתה אופטימיות באויר. באמת קיווינו שעד שיהיה בן 18, אולי יוכל לשרת כמו אבא- בגרמניה, בחורים יכולים לעשות שירות לאומי אזרחי מטעמי מצפון (בחורות לא מגוייסות כלל). בהחלט דאגתי וחשבתי על זה מהתחלה... עכשיו הוא בן 11 וחצי, ויש לו עוד 3 אחים, ואמא דואגת...(אבא מדחיק, אני חושבת...)

 

[hag70]

אני מקווה שהילדים שלי ירצו להיות

כמוהם... לא שאני והבתזוג היינו כל כך קרביים (בעצם היא היתה הרבה יותר קרבית ממני, ובטח הרבה יותר קצינה ממני

). מעולם לא חשבתי על זה. איכשהו תמיד נראה לי מוזר לרצות להיות בצבא כמו אבא/אמא. אולי כי כל אחד אצלנו במשפחה היה בתפקיד "סתמי" (מאתגר אך לא קרבי או מסוכן בדרך כלשהי)