wildflower!
New member
בשביל לשפוך את הלב... ../images/Emo105.gif
כבר מזמן לא כתבתי כאן בעיות שלי. וזה לא בגלל שאין לי-אלא בגלל שאני חושבת שאפאחד לא יוכל לעזור לי כרגע. היום כל השכבה שלי יצאה לגדנ"ע בקיבוץ מגידו.. ואני לא יצאתי איתם. אין לי חשק לדברים ה"מגבשים" האלה עכשיו,ספורט,חברים כל השבוע.. אני צריכה שקט. ידיד שלי....{"החבר" שלי לשעבר..}ואני היינו בקשר טוב...עד עכשיו. הוא עזר לי כשהייתי במצבים גרועים{כמו לפני שבוע..}והציל אותי מהרבה דברים. אותו ידיד שאמר לי שייקח לו הרבה זמן כדי לאהוב...{בגלל משהו שקרה לו} והוא רוצה לנסות אתי שוב. הפכנו להיות ידידים טובים..ואני..הרגשתי שאני לא יכולה להיות ידידה טובה שלו...כי אני עדיין אוהבת מאוהבת איך שתקראו לזה. שלחתי לו מכתב שבו כתבתי: "אתה יודע איזו הרגשה יותר נוראית מהרגשת ויתור או הרגשת הפסד? הרגשת פספוס. אני מדברת איתך ומרגישה שאם רק לא היית מוותר עליי, אני לא הייתי מוותרת על עצמי, ואנחנו לא היינו מוותרים עלינו. אני מאמינה רק בדבר אחד.בנו.בך ובי. אבל להאמין לבד זה קשה. במיוחד כשאני מסתכלת בעיניים שלך ורואה משהו יותר מידידות. לא חושבת שאראה או אדבר איתך יותר... אוהבת יותר ממה שתוכל אי פעם לתאר: בר" מכתב חזק הייתי אומרת...אבל מאז ששלחתי לו אותו.אני לא מ]סיקה לבכות. אני במצב נוראי..ויודעת שעשיתי את הדבר הנכון. חברה שלי התקשרה אליו שוב,כדי לשאול מה קורה אותי..ואיך אני מרגישה. והוא אמר לי שנתתי לו את המכתב הזה ביום רביעי..והוא לא יודע אם הוא יכול לדבר אתי יותר..כי הבהרתי לו שאני לא רוצה שום קשר אתו. היא ביקשה ממנו שיעזור לי {שתבינו לא ידעתי מזה...} והוא אמר שיעשה את כל מה שהוא יכול...אבל הוא לא יודע... אני...... במצב נוראי בר
כבר מזמן לא כתבתי כאן בעיות שלי. וזה לא בגלל שאין לי-אלא בגלל שאני חושבת שאפאחד לא יוכל לעזור לי כרגע. היום כל השכבה שלי יצאה לגדנ"ע בקיבוץ מגידו.. ואני לא יצאתי איתם. אין לי חשק לדברים ה"מגבשים" האלה עכשיו,ספורט,חברים כל השבוע.. אני צריכה שקט. ידיד שלי....{"החבר" שלי לשעבר..}ואני היינו בקשר טוב...עד עכשיו. הוא עזר לי כשהייתי במצבים גרועים{כמו לפני שבוע..}והציל אותי מהרבה דברים. אותו ידיד שאמר לי שייקח לו הרבה זמן כדי לאהוב...{בגלל משהו שקרה לו} והוא רוצה לנסות אתי שוב. הפכנו להיות ידידים טובים..ואני..הרגשתי שאני לא יכולה להיות ידידה טובה שלו...כי אני עדיין אוהבת מאוהבת איך שתקראו לזה. שלחתי לו מכתב שבו כתבתי: "אתה יודע איזו הרגשה יותר נוראית מהרגשת ויתור או הרגשת הפסד? הרגשת פספוס. אני מדברת איתך ומרגישה שאם רק לא היית מוותר עליי, אני לא הייתי מוותרת על עצמי, ואנחנו לא היינו מוותרים עלינו. אני מאמינה רק בדבר אחד.בנו.בך ובי. אבל להאמין לבד זה קשה. במיוחד כשאני מסתכלת בעיניים שלך ורואה משהו יותר מידידות. לא חושבת שאראה או אדבר איתך יותר... אוהבת יותר ממה שתוכל אי פעם לתאר: בר" מכתב חזק הייתי אומרת...אבל מאז ששלחתי לו אותו.אני לא מ]סיקה לבכות. אני במצב נוראי..ויודעת שעשיתי את הדבר הנכון. חברה שלי התקשרה אליו שוב,כדי לשאול מה קורה אותי..ואיך אני מרגישה. והוא אמר לי שנתתי לו את המכתב הזה ביום רביעי..והוא לא יודע אם הוא יכול לדבר אתי יותר..כי הבהרתי לו שאני לא רוצה שום קשר אתו. היא ביקשה ממנו שיעזור לי {שתבינו לא ידעתי מזה...} והוא אמר שיעשה את כל מה שהוא יכול...אבל הוא לא יודע... אני...... במצב נוראי בר
