יש לי תשובה ארוכה ותשובה קצרה
בימי המריבה הללו בין עונות השנה אין לנו אלא לתהות - היכן מקומנו בתמונה? כוחות הרבה יותר גדולים מאיתנו, שלעיתים נדמה שכלאנו אותם בזמני השנה בתוך מבנה היתה לנו שליטה, באייטיז החיים היו יותר קלים לכולם לקראת העשור השני של המילניום זה מצטייר כסוף העולם. אז בשביל מה אתה חי? זה אכן מעניין לשאול על גבול קיומנו אולי באמת נגלה רגע לפני שנקמול. אשרי הנאחזים בזרועות גדולים בתום ועל ידי כך חוצים הם את הכביש כל יום. האיזונים שאנו מגלים בטבע ובאקולוגיה בכל פינה המערכות הדינאמיות שמחזיקות אותנו בהמתנה הם ללא ספק עליוניים ונשגבים גם מהמוחות עם השבבים זה די ברור- מי ימדוד אינסוף במכונה סופית להדהים? אך השאלה שלך אחרת היא. אתה איתי? מה אנחנו עושים פה? מה תפקידי? אם אנו כלים של גנים מזעריים עד מאוד מה באנו לשרתם? מה עוד יש ללמוד? כי אם ככה אז טבעי זה בעצם טיפשי ולהיות בעל חי זו פאדיחה לדידי האם החיים הם חסרי ברירה לחלוטין יתקיימו תמיד לכשיווצרו התנאים? אין שיקול דעת של - אה נו, למה לי להתחיל עוד 50 מיליון שנה הכוכב גם ככה יהיה מהביל.... כלומר בסדר. האדם חלק מהטבע ולהיפך טבעי ומלאכותי הם היינו הך - בערך האדם הוא חץ שלוח אל לב החידה? האם זוהי מטרתי על אדמה כה גדולה? אז שאלה זו אינה מופנית לחוצי הכביש בביטחה שהרי בפסוקים האחרונים ב"קהלת" נרמז על תכלית יחידה. האם תכליתנו לקצר תהליכים? להפוך את הזמן ממליונים לשעות או ימים? האם המוח האנושי מיועד לא להבין תהליכים דינאמיים מורכבים? כדי שלטבע גם תהיה סכין לחתוך מייד ללא כאבים? ועל ידי כך לא להיות נתון למשטר אובססיבי לאזן את הטבע? כי הרי שינויים שמגיעים בדרך המקובלת בטבע היפיוף אינם יכולים להיות מתוייגים בדגל אדום כאי-מייל דחוף אז אולי טבעי ומלאכותי הן הגדרה ישירה של כמה זמן נדרש לייצר יצירה האם אנחנו הסוכנים החופשיים של הטבע? או האם אנחנו איזון מכנגד למשהו אחר? האם אנחנו מצלמה, או המצלם? ולאלה שחושבים שאנחנו המצולמים בהם אני הכי אקנא בסוף הימים יוצרי מציאות מדומה קדמונית ועתיקה עוד לפני המחשב עסקתם באומנות ההזייה. מרדימים ועוקרים ממלאים וגודשים את המוח בסיפורי מעשייה שמטרתם לגרום לך לשכוח אז לסיכומו של עניין התשובה שלי היא כזו פשוטה אנחנו כלי של הטבע ליצירת מציאות חדשה מציאות של מצב צבירה אחר, של יכולת לקצר תהליכים, מציאות של יצירה ושל הרס בקנה מידה חדש אנחנו האבולוציה אך במקום שתהיה מתחת לפני השטח הטבע נתן לנו את האפשרות להרים אותה מעל השולחן! וללא חרוזים זה כמו לומר שזבוב שפעימות ליבו הרבה יותר מהירות משלנו חי "בעולם אחר" עם חוקים אחרים (הזמן זז לו יותר לאט, אני בטוח שתהליכים דומים נראים לנו ולזבובים כשונים, מעצם היותנו ב"מצב צבירה" אחר) האדם הוא לא סתם חץ שלוח ללב החידה אלא מצב צבירה חדש ויחיד של הטבע, מצלמה ייחודית של הטבע שמצד אחד יכולה להקפיא זמן ובמסגרת זו ללמוד לחוות ליישם.... ומצד שני יכולה לחולל תהליכים במהירות עצומה יחסית לטבע. ואל נא תאמרו לי יש לי תכלית והיא לאהוב. זוהי תכלית ראויה לשמה. אבל אני יותר מדבר עלינו כמין האנושי בכלל. ומנגד אל נא תאמרו זוהי אקראיות מרשימה,ותפסיק לחפש, אין תכלית כאן על שמך. פה אני לא מסכים ועל האקראיות אני לא מתווכח. אבל תמיד יש סיבה ליצירה, להתפתחות. על איזה חלל או מערכת חדשה באנו לחפות? איפה משהו הופחת כדי שאנחנו נהיה? איפה הלחץ עלה ואנחנו התוצאה המחפה? משמרותי טוב לראות שאתה עומד על המשמרת לא יכולת לעורר בי את כל זאת אחרת... אך כל עוד בעולם יש יכולת לחפור בתוך שאלה רק למען הספורט..... אז ברוך השם, תודה לאל... והתשובה הקצרה: בשביל לחפור.