בשביל מה בכלל אתה קם בבוקר? אולי ט' בליריקס

[UpAndAway]

בשביל מה בכלל אתה קם בבוקר? אולי ט' בליריקס

https://www.youtube.com/watch?v=HvwFpMM_7ws&feature=youtube_gdata_player

איזה שיעמום
בשביל מה בכלל אתה קם בבוקר
כאילו שיש לך סיבה

אתה צריך אהבה חדשה
כזאת שתעיר אותך ותרצה ממך עוד

נסעת לפה ולשם
בשביל מה לטרוח בכלל
הרי בסוף תתקע עוד פעם

אתה צריך אהבה חדשה

הלכת לבית חולים
בשביל מה, אתה הרי לא ממש חולה
אולי כבר כדאי לגמור עם זה

לשים איזה משהו על הראש
בשביל לא לראות
איזה בד שחור
או אולי פשוט לקשור
שקית פלסטיק
פשוט לקשור שקית על הראש.

אתה צריך אהבה חדשה...

 

[UpAndAway]

עשיתי טעות כשחזרתי ללימודים

בזבוז של הכסף של ההורים שלי.
סתם גררתי על עצמי עוד אכזבה
עוד חיצים מאשימים מהסביבה

 

[המנותק1]

היי

מה קרה בלימודים שגורם לך להרגיש שחבל שחזרת?

 

[UpAndAway]

אני לא נהנית

אני לא מצליחה להקשיב, וגם כשאני כבר מוציאה את עצמי מהבית והולכת, אני לא באמת כן.
זה מרגיש כמו בזבוז זמן.

אז פשוט הפסקתי ללכת.

 

[המנותק1]

אני יכול להזדהות איתך בעניין של קושי להקשיב

לשמחתי אני לומד בפתוחה ושם לא מכריחים לבוא להרצאות, ועם הספרים אני מסתדר מצוין, אבל יש לי קורס אחד עם חובת נוכחות ותאמיני לי אין לי מושג על מה המרצה מדבר שעתיים. והאמת שאצלי יש גם מרכיב של חרדה חברתית חוץ מהדיכאון - ושניהם פוגעים בקשב.

ניסית לבדוק מה אפשר לעשות מבחינת הטיפול בקשיי הקשב? המצב הנפשי שלך בטיפול?

 

[UpAndAway]

אני לא מסתדרת עם ללמוד

זה מרגיש לי מיותר.
שום דבר לא מעניין אותי יותר.

אני לוקחת תרופות לדיכאון.
אני לא יודעת מה בנוגע לקשב. לא הלכתי לאבחון או משהו כזה

 

[המנותק1]

יכול להיות שלקיחת פסק זמן זה דבר טוב

אני יודע שאני לא הייתי מסוגל ללמוד תמיד והיו סמסטרים שהפסקתי. הלימודים טומנים בחובם לחץ להישגיות ויש גם את העניין הכלכלי והציפיות של הסביבה. אם את מרגישה שזה יותר מדי עלייך, תרשי לעצמך לשחרר אוויר.
ואל תקחי את החוויה הפחות מוצלחת כמעידה על יכולותייך משהו. סביר להניח שכשתרגישי יותר טוב תחווי גם הצלחות.

 

[UpAndAway]

הבעיה היא שכבר שילמתי, על הרבה קורסים

זה אשכרה לזרוק הכל לפח.
וכולם אמרו לי שברגע שנאי אפסיק, קרוב לוודאי שלא אחזור (ואני מאמינה שהם צודקים, כי ככה אני...).

אי אפשר לנצח איתי.

 

[המנותק1]

זאת באמת בעיה

אני מבין אותך. תנסי לראות אם את בכל זאת יכולה להוריד קצת עומס כמו למשל לגשת בחלק מהקורסים ישירות למועד ב' (לא יודע אם יש לך אופציה כזו), אולי ללמוד כדי לעבור ופחות לבוא בגישה של ציונים גבוהים, אולי לדחות חלק מהקורסים (שוב, לא יודע אם יש איפה שאת לומדת אפשרות כזו, אצלי כן).

והכי חשוב שתטפלי בעצמך ותתני לעצמך אנרגיות כדי להתמודד.
אל תתני לאמונות פסימיות לרפות את ידייך. אף אחד לא מושלם. לי היו ימים שלא זזתי מהמיטה, וזה לא מנע ממני גם להגיע בימים אחרים להצטיינות. אני מאמין שאת כן יכולה להצליח, גם אם זה כרוך בחזרה בשלב מאוחר יותר ללימודים או באיזושהי התמודדות חלקית עכשיו. הבריאות שלך מעל הכל, ואם זה אומר להתמודד עם תחושת הפסד בפרמטרים אחרים, אולי זה כדאי, לא יודע. תבדקי מה הכי טוב בשביל שתוכלי להבריא ולתפקד. אולי כדאי גם לשתף את מוסד הלימודים, יתכן שתהיה איזו התחשבות.

רק בריאות

 

[UpAndAway]

תחושת ההפסד היא מחסום

להרגיש כמו כישלון.
אני לא יודעת אם אוכל להירפא כשאני מרגישה כמו כישלון.
לא שאני מאמינה שאני אוכל בכלל להירפא אי פעם.. אבל זה כבר דיון אחר.

אולי באמת אני אבדוקק אם יש לי אפשרות רק לגשת למבחנים, אם אצליח להשיג סיכומים..

 

[המנותק1]

מבין אותך מאוד

הרבה פעמים הלימודים שלי לוו בתחושת הפסד, בעיקר בהקשר של זמן. כל סמסטר שמפסידים, התואר נגרר עוד שנה, והיו לי כבר כמה כאלה.
אבל למדתי להיות פחות קשה עם עצמי, לקבל את המגבלות ולנסות לצמוח במסגרתם. גם אני לא מרגיש אדם בריא לגמרי, ויש למכביר כאלה.
תתקדמי במסגרת מה שאת יכולה, את לא כשלון, וכל הכבוד לך שחזרת ללמוד ושהחלטת להתמודד. יש לך שאיפות, יש לך מוטיבציה, אלו כבר מרכיבים עיקריים בנפש בריאה. אולי צריך לעשות כמה אדפטציות, אבל זה לא אומר שאת לא יכולה להצליח.

 

[UpAndAway]

יש דבר כזה פסיכולוג שמגיע הביתה?

 

[מחבקת עצים סדרתית]

חיפשתי

יש מקום שנקרא מכון דור. אין לי מושג איך הוא, אבל הוא מספק גם ביקורי בית. אני מציעה שתתקשרי למספרים שרשומים שם ותבררי בנושא - http://www.1dor.co.il/contact.htm

ובטח יש עוד פסיכולוגים ספציפיים, אבל צריך לחפש יותר בדקדקנות, אני מניחה, תוך הזנת נתונים חיוניים מבחינתך (פסיכולוג/פסיכולוגית, אזור בארץ וכו').

 

[UpAndAway]

תודה רבה.

אני מניחה שזה יעלה בערך כפול ממה שעולה פגישה רגילה, אבל אולי זה מה שיגרום לי לחזור לטיפול

 

[קוגנטיקה1]

פסיכולוג שמגיע הביתה

יש אפשרות לטיפול פסיכולוגי בבית או לטיפול דרך סקייפ כשלמטופל אין אפשרות להגיע לקליניקה בגלל מצבו או מסיבות אחרות. אבל לא עושים את זה באופן אוטומטי, חלק חשוב מהטיפול בדיכאון הוא לחזור לפעילות ותפקוד (אם תרצי אוכל לשלוח לינקים שיסבירו על החשיבות של הפעלה התנהגותית) ויש לבחון האם הטיפול בבית הוא הכרחי, וגם אם כן חשוב להגביל זאת בזמן ושאחת המטרות תהיה להצליח לצאת מהבית לטיפול ולמטרות אחרות.

 

[UpAndAway]

אני מתפקדת באופן כללי,

לפחות רוב הזמן, אבל אני מוצאת את עצמי תמיד דוחה טיפולים, מוצאת סיבה לבטל או מראש לא לקבוע כי אין לי כוח לכל ה"מסביב".
אם זה היה אצלי בבית כנראה שהיה לי קשה יותר להתחמק מזה...

תודה על ההסברים

 

[ליידי באבא3]

בעיקר כדי ללכת לשירותים ...

 

[UpAndAway]

כבר חשבתי שהיום הה יהיה טוב

והוא התחיל אפילו טוב.
ואז לראות תגובות שלו. ההומור הכל כך מוכר שלו.
לראות תמונות של מקומות שהיינו בהם יחד.

הדמעות חונקות את הגרון ואני רק מחכה שייגמר השיעור, כי אני כבר לא מסוגלת להחזיק אותן בפנים יותר...

 

[סתם אושר]

היום עוד לא נגמר.. אולי הוא גם יסתיים בטוב..

 

[UpAndAway]

כמו שחשבתי, הוא כנראה לא.

התקפי בכי במהלך היום, על כל טריגר קטן, והכל הופך להיות טריגר כשזה קשור אליו.

הדבר שהכי מטריד אותי זה שאני אפילו כבר לא מסוגלת להיות בסדר כלפי חוץ.
פעם יכולתי לדחות את הדמעות, כשהייתי בחברה הצלחתי לנתק את עצמי, לפחות עד שהגעתי למקום בלי אנשים סביבי, והיום אני מוצאת את עצמי בוכה בכל מקום ובכל הזדמנות.
אני שונאת את זה..