מאוד מעניין
בגדול, זה שנמשכות שם מערכות יחסים מעורערות מן היסוד, זה נסיון לבטא את זה שהן נמשכות כך גם בחיים. זה דווקא מעניק אמינות לכל העניין. דניאלה ממצה את זה באחד הפרקים הבאים, כשאיתן עוזב אותה (=זורק אותה), כשהיא אומרת שהיא לא יודעת לסגור עניין, ומושכת במקום לחתוך. זה מצדיק את ההתמשכות של החברות שלה עם איתן גם כשאין בה כלום. רפי נשאר עם אלה - הא אומנם יודע שהיא שכבה עם אלון, אבל זה יותר מוכרב ממה שזה נשמע. יש להם ילדה ביחד, עד הארוחה הזו הייתה דווקא התייצבות ביחסים ביניהם, ומלבד זאת, במישורים רבים - הוא עדיין אוהב אותה. הוא גם רוצה יציבות, וממש לא צריך עכשיו שוב פרידה. שאלת על מירי - היא לא הופיעה לא לפני כן ולא אחרי כן, לא הפסדת אותה בפרקים שפספסת... אבל גם אני תהיתי מי השחקנית, ושמ הלפי רשימת הקרדיטים אורלי טובלי. מי שבאמת מצליחה לעצבן אותי לאורך כל העונה, ובפרק הזה במיוחד, זו אלה. אולי זה לא פופולרי לאמר את זה, ואולי אלה זו דמות שאוהבים לאהוב, אבל העונה הזו ממחישה כמה שהיא רואה דברים באופן חד צדדי ואפילו חד ממדי. מבחינתה, להזמין את אלון לארוחת ערב, זו לא בדיוק הפגנת הרגישות הגדולה ביותר כלפי רפי. היא לא מצליחה להבין את הרגישות שיש לרפי כלפי אלון, ואם היא אוהבת את רפי היא צריכה להבין את זה. עוד לפני כן היא ממשיכה לעבד עם אלון, ואפילו מזמינה אותו הביתה, בלי להתחשב בעובדה שרפי אמור להתמודד עם הנוכחות שלו. הדיאלוג שלה עם דניאלה ממחיש את זה היטב. דניאלה מסבירה לה למה אלון הוא איום ממבחינת רפי - זה שהוא היה מופיע בסיוטים שלו - ואלה עדיין מסבירה את זה בזה שהכל "אצלם" זה אגו וכו'. בדיוק מה שאלה מצפה מרפי להבין, היא לא מנסה להבין בעצמה. מבחינתה אין רגישות לגברים, כי "אצלם" - אצל כל הגברים באותה מידה - אין את היכולת להפגע, אלא רק מחשבות על אגו ועל סקס. גם הדיאלוג שלה עם רפי - סיפור לונדון - חושף את אלה במלוא צרותה. כשהיא אומרת לרפי "כמה רפי יש בסיפור הזה... העולם דרך הפריזמה של רפי... מה אנשים חושבים על רפי... ולא מה עובר על האנשים האלה בתור סתם אנשים" זו בעצם השלכה של היחס שלה כלפיו. היא בטוחה שכל מה שיש לרפי לחשוב עליו, אלה התנוחות שבהן היא שוכבת עם אלון, בלי לנסות להבין שיש צד רגשי יותר מורכב לעניין. בקיצור - יותר מדי אהבה אין שם. אבל לשיאים חדשים אלה מגיעה בפרק ה-13, האחרון - אבל לשם עוד נגיע.