בשם לאה סי: פרשת "חקת"
בס"ד
"אדם כי ימות באוהל"
פסוקים אלה מלמדים את דין טומאת אוהל.
במסכת ביבמות דעת רשב"י, לפיה קברי גויים אינם מטמאים באוהל, כי בפסוק זה נאמר "אדם", וגוי אינו בכלל "אדם". ובלשון הגמרא: "תניא, ר' שמעון בן יוחאי אומר, קברי עובדי כוכבים אין מטמאין באוהל, דכתיב אדם כי ימות באוהל...אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם" (ודרש כן מפסוק ביחזקאל לד, "ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם").
בשנת תרע"ב התקיים בקייב משפטו של היהודי מנדל בייליס, שהואשם בכך שרצח תינוק נוצרי להשתמש בדמו למצות. במהלך המשפט נגדו טען הקטגור, שהתלמוד מסית להריגת נוצרים ולהפיכת היהודים לגזע עליון, והראיה, שנאמר "אתם קרויים אדם, ואין העובדי כוכבים קרויים אדם".
על כך ענה הסניגור, אוסקר גרוזנברג [בהנחייתו של הרב מזא"ה (רבה של מוסקבה), שקיבל הדרכה בעניין זה מהמהר"ם שפירא מלובלין], שהכוונה במימרה זו היא כדלהלן: המילה "אדם" מיוחדת מבחינה דקדוקית, מבחינה זו שהיא תמיד בלשון יחיד, דהיינו, גם כשמתארים אנשים רבים, אין אומרים "אדמים", אלא "אדם" (זאת בניגוד למילה "איש", או מילים דומות, שמשתמשים בהן בלשון יחיד ובלשון רבים, "איש" ו"אנשים"). לכן, המילה "אדם" היא המילה המתאימה לתאר את עם ישראל, שכל הרבים שלו הם כיחידה אחת, וכולם ערבים זה לזה. והוסיף, כי ניתן לראות דוגמה לדבר ממשפט בייליס עצמו: כשנאשם מנדל בייליס, יהודי אחד, כל עם ישראל בכל התפוצות חרד לגורלו, מתפלל ומייחל. לעומת זאת אצל אומות העולם, בדרך כלל מי שדואג לגורלו של הנאשם הם קרוביו וחבריו ותו לא. לכן, "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"- איחוד כזה, שכולם כיחידה אחת, נמצא רק בעם ישראל .
(לסיפור המעשה יש מספר גרסאות. הגרסה כאן הובאה ע"י כותבה מהספר "שבת אחים", של הרב אליאב אדרי, עמוד קמ').
"ויקחו אליך פרה אדמה"
מסופר בתלמוד שפעם ביקשו חכמים לקנות אבנים טובות לאפוד של הכוהן הגדול מנוכרי אחד באשקלון ששמו היה דמא בן נתינא, והמפתח היה מונח תחת מראשותיו של אביו שהיה ישן, והבן לא העיר את אביו מהשינה שלו. בשנה הבאה גמלו לו על כך מהשמיים, ונולדה בעדרו פרה אדומה. וכשנכנסו אצלו חכמי ישראל לקנות את הפרה, אמר להם הנוכרי: יודע אני, שאם אבקש מכם כל ממון שבעולם בשביל הפרה האדומה שלי, אתם תתנו לי, אבל איני מבקש מכם אלא את הממון שהפסדתי אז בשביל כבוד אבא.
תוהה על כך הצדיק רבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הר"ים": מדוע זכה אותו נוכרי מאשקלון בפרה אדומה דווקא כגמול על קיום מצוות כיבוד אב?
אלא – אומר בעל "חידושי הרי"ם": כשהפסיד הנוכרי מאשקלון ממון רב בגלל מצוות כיבוד אב, התעורר בבית דין של מעלה קטרוג גדול על ישראל: איך יתכן שאומות העולם מדקדקים במצוות כיבוד אב יותר מבני ישראל, שקיבלו את התורה בסיני?
לכן העניק הבורא לאותו נוכרי דווקא פרה אדומה כגמול על שדקדק כל כך בכבוד אביו. בכך גילה הקדוש ברוך הוא, שמעלת בני ישראל גדולה במידה רבה ממעלת הנוכרים. שכן אותו נוכרי מאשקלון הוציא ממון רב על מצוות כיבוד אב, שטעמה מובן לכל אדם בדרך הטבע, ואילו ישראל מוכנים לפזר סכום גדול יותר לקיים מצוות פרה אדומה, שטעמה לא נתפרש בתורה ואיננו מובן מאליו על פי השכל וההיגיון...
(פרפראות לתורה)
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
עמליה רחל בת כנרת אפרת ודרור יעקב
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
והתפללו גם עבור שובם הביתה במהרה, בריאים ושלמים, שלהנערים החטופים:
יעקב נפתלי בן רחל
גלעד מיכאל בן בת גלים
אייל בן איריס תשורה
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
שבת שלום, רפואה שלמה ובשורות טובות!
בס"ד
"אדם כי ימות באוהל"
פסוקים אלה מלמדים את דין טומאת אוהל.
במסכת ביבמות דעת רשב"י, לפיה קברי גויים אינם מטמאים באוהל, כי בפסוק זה נאמר "אדם", וגוי אינו בכלל "אדם". ובלשון הגמרא: "תניא, ר' שמעון בן יוחאי אומר, קברי עובדי כוכבים אין מטמאין באוהל, דכתיב אדם כי ימות באוהל...אתם קרויים אדם ואין העובדי כוכבים קרויים אדם" (ודרש כן מפסוק ביחזקאל לד, "ואתן צאני צאן מרעיתי, אדם אתם").
בשנת תרע"ב התקיים בקייב משפטו של היהודי מנדל בייליס, שהואשם בכך שרצח תינוק נוצרי להשתמש בדמו למצות. במהלך המשפט נגדו טען הקטגור, שהתלמוד מסית להריגת נוצרים ולהפיכת היהודים לגזע עליון, והראיה, שנאמר "אתם קרויים אדם, ואין העובדי כוכבים קרויים אדם".
על כך ענה הסניגור, אוסקר גרוזנברג [בהנחייתו של הרב מזא"ה (רבה של מוסקבה), שקיבל הדרכה בעניין זה מהמהר"ם שפירא מלובלין], שהכוונה במימרה זו היא כדלהלן: המילה "אדם" מיוחדת מבחינה דקדוקית, מבחינה זו שהיא תמיד בלשון יחיד, דהיינו, גם כשמתארים אנשים רבים, אין אומרים "אדמים", אלא "אדם" (זאת בניגוד למילה "איש", או מילים דומות, שמשתמשים בהן בלשון יחיד ובלשון רבים, "איש" ו"אנשים"). לכן, המילה "אדם" היא המילה המתאימה לתאר את עם ישראל, שכל הרבים שלו הם כיחידה אחת, וכולם ערבים זה לזה. והוסיף, כי ניתן לראות דוגמה לדבר ממשפט בייליס עצמו: כשנאשם מנדל בייליס, יהודי אחד, כל עם ישראל בכל התפוצות חרד לגורלו, מתפלל ומייחל. לעומת זאת אצל אומות העולם, בדרך כלל מי שדואג לגורלו של הנאשם הם קרוביו וחבריו ותו לא. לכן, "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם"- איחוד כזה, שכולם כיחידה אחת, נמצא רק בעם ישראל .
(לסיפור המעשה יש מספר גרסאות. הגרסה כאן הובאה ע"י כותבה מהספר "שבת אחים", של הרב אליאב אדרי, עמוד קמ').
"ויקחו אליך פרה אדמה"
מסופר בתלמוד שפעם ביקשו חכמים לקנות אבנים טובות לאפוד של הכוהן הגדול מנוכרי אחד באשקלון ששמו היה דמא בן נתינא, והמפתח היה מונח תחת מראשותיו של אביו שהיה ישן, והבן לא העיר את אביו מהשינה שלו. בשנה הבאה גמלו לו על כך מהשמיים, ונולדה בעדרו פרה אדומה. וכשנכנסו אצלו חכמי ישראל לקנות את הפרה, אמר להם הנוכרי: יודע אני, שאם אבקש מכם כל ממון שבעולם בשביל הפרה האדומה שלי, אתם תתנו לי, אבל איני מבקש מכם אלא את הממון שהפסדתי אז בשביל כבוד אבא.
תוהה על כך הצדיק רבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הר"ים": מדוע זכה אותו נוכרי מאשקלון בפרה אדומה דווקא כגמול על קיום מצוות כיבוד אב?
אלא – אומר בעל "חידושי הרי"ם": כשהפסיד הנוכרי מאשקלון ממון רב בגלל מצוות כיבוד אב, התעורר בבית דין של מעלה קטרוג גדול על ישראל: איך יתכן שאומות העולם מדקדקים במצוות כיבוד אב יותר מבני ישראל, שקיבלו את התורה בסיני?
לכן העניק הבורא לאותו נוכרי דווקא פרה אדומה כגמול על שדקדק כל כך בכבוד אביו. בכך גילה הקדוש ברוך הוא, שמעלת בני ישראל גדולה במידה רבה ממעלת הנוכרים. שכן אותו נוכרי מאשקלון הוציא ממון רב על מצוות כיבוד אב, שטעמה מובן לכל אדם בדרך הטבע, ואילו ישראל מוכנים לפזר סכום גדול יותר לקיים מצוות פרה אדומה, שטעמה לא נתפרש בתורה ואיננו מובן מאליו על פי השכל וההיגיון...
(פרפראות לתורה)
לרפואת:
יוסף בן שרה
יצחק בן יונה
סתיו בת אירית
יהונתן צבי בן שרית מרגלית
בנימין בן זילפה
תמר-מאיה בת אילנה
אבינועם ראובן בן פרחה
נתן בן גילה
דוד יוסף בן רחל
אביחי רודולף בן לאה
אלעד בן תרז תמר
אופיר בן שרה
אורי בן רחל
אורי בן תמר
רוחמה חיה בת חוה
ציון בת אלונה (א' בצירה)
רינה אליה בת אירה איטה
טובה חיה בת שרה
זיו בן מרגלית
דבורה בת שמחה
מירב בת אסתר
נמרוד בן צפריר
ליאת בת צילה
דבורה בת ציפורה
עודד רפאל בן יונה
אליהו בן נעימה
אופק בן רביד
יאיר יונתן רפאל בן מירב מיכל
נווה בן רעות
שמעון בן סוליקה
הדס בת שרה פוריה
הדסה בת מרה (MERA)
עידו בן יעל
מיכאל בן לאה
הילה בת ליז עליזה
דורי בן אורה
דיזי -זהבה בת נזלו
מזל בת מרים
אורנית בת רות
שמעון בן רחל
לימור בת פנינה (פאולינה)
שלום בן סעדה
רחלי בת לילי אפרת
אסתר בת רחל
אפרת בת דבורה הינדה
דניאל בן הילה שרה
דוד אריה בן מרים
גיטה בת נעכא (NECHA)
אבנר בן סלמה
מאיר בן אסתר
שושנה בת שרה
נתי בן דבורה
אתי אסתר ארנונה בת שרה
אורטל בת יפית
עמליה רחל בת כנרת אפרת ודרור יעקב
יהודית בת ציונה סינייה
נחמה רייזל בת קריינדל
חסיבה בת חנה
גד בן אסתר
חן בת ענת חנה
וכל חולי עמו ישראל.
"אל נא רפא נא לה"!
והתפללו גם עבור שובם הביתה במהרה, בריאים ושלמים, שלהנערים החטופים:
יעקב נפתלי בן רחל
גלעד מיכאל בן בת גלים
אייל בן איריס תשורה
"אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה:
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא:
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם:
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ:
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ:
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: "
שבת שלום, רפואה שלמה ובשורות טובות!