באדיבות בית אריאלה וספריות תל אביב - יפו
בשנים האחרונות יצאו לאור כמה ספרים יפים ורגישים בנושא השואה, המיועדים לקוראים הצעירים יותר:
חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי/ תמר מאיר, כתר ספרים, 2017.
חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי : סיפורו האמיתי של חסיד אומות העולם, פרנצ'סקו טירלי, איטלקי שהחביא בחנות הגלידה שלו בבודשפט יהודים בתקופת השואה.אחד מן הניצולים בזכותו של טירלי הוא יצחק מאיר, שהתחבא בחנות עם הוריו, והוא חמיה של הסופרת, תמר מאיר. הספר מתווך את הנושא לצעירים מאוד, עם מסר אופטימי של אהבת אדם והצלה. בספר עצמו המילה שואה כלל לא מופיעה. גם לא המילה נאצים. וכל הורה יכול להוסיף בהסבריו מינון זוועות ההולם את טעמו.. ואת גיל הילד.
מטאטאים רוקדים בחורף/ הדס לייבוביץ, צלטנר, 2019.
סיפור על אור בתקופה חשוכה, על ילדה אחת שמלווה את אביה העיוור לבית המלאכה בו הוא עובד בייצור מברשות ומטאטאים, ומשמשת לו זוג עיניים רואות.
הספר, מתרחש בברלין בשנת 1941, ומתאר את ביקורה של הילדה אליס בעבודתו של אביה, בסדנת העיוורים שבבית המלאכה למברשות ומטאטאים שהקים חסיד אומות העולם אוטו ויידט
אוטו: אוטוביוגרפיה של דבון צעצוע/ טומי אונגרר, צלטנר ספרים, תשע"ד, 2014.
באמצעות ספור חייו הנוגע ללב של הדבון אוטו ומנקודת המבט שלו, מספר לנו אונגרר על אחת התקופות הקשות שידעה האנושות, תקופת מלחמת העולם השניה. הדבון אוטו הוא עד ראיה המתעד את ילדותם המאשרת של שני החברים, דוד ואוסקר, ילד יהודי וילד נוצרי, לפני פרוץ המלחמה. הוא מתאר את הפרדה שנכפתה עליהם עקב המלחמה, את הסבל שהיה מנת חלקם בתקופת המלחמה ואת איחודם מחדש שנים רבות לאחר סיומה. דרך עיניו של הדבון אוטו אנו רואים את האלימות ואת חסר ההגיון שבמלחמה, שבה נפגעים בני אדם מכל הצדדים - ילדים ומבגרים, וגם בבות ודובונים. אבל דרך עיניו אנו גם למדים שבאמצעות האהבה, הידידות והפיוס אפשר להשתקם, להרפא ולזכות מחדש בחיי שלוה ושלום
הדובי של פרד/ איריס ארגמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016. איור: אבי עופר.
סיפורו האמיתי והמרגש של ניצול השואה פרד לסינג מסופר מנקודת תצפית מיוחדת ומפתיעה - מפיו של הדובי שלו. זהו סיפור על ילדוּת בצל מלחמת העולם השנייה, המספר על תקווה ואהבה, בדידות וחברוּת אמיצה. בגלל המלחמה הממושכת נאלצו הוריו של פרד להסתיר אותו לבדו אצל משפחות שונות, ומפעם לפעם העבירו אותו למסתור חדש. הדובי הקטן היה הקשר היחיד שלו למשפחתו ולבֵיתו. פרד לסינג וכל בני משפחתו ניצלו, ובתום המלחמה עזבו את הולנד. פרד חי כיום במישיגן, ארצות הברית. הדובי של פרד הוצג בתערוכה "כוכבים בלי שמיים" במוזיאון "יד ושם"
המגרה השלישית של סבא: ספור להורים, לילדים, לסבים וסבתות / ג'ודי טל-קופלמן, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002
זהו סיפור פשוט לכאורה על יחסים בין סבא ונכדו האהוב. הסיפור נכתב דרך עיניו של אורי, הנכד הקטן, שמתוך סקרנות תמימה פותח מגרה נעולה, אסורה, שבה סבא "אגר את עברו" כילד בתקופת השואה. אורי מגלה שם כמה חפצים זרים ומוזרים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה. החפצים שהתגלו לעיניו של הנכד פתחו פתח לסיפור שהיה סמוי כל השנים. דרך חפצים אלה מתחיל סבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה. מוזכרים המושגים: נאצים, גיטאות ומחנות, אך הסיפור אינו מציג אירועי אימה. הילדים נחשפים לחפצים סימבוליים מאותה תקופה. ההורה/מורה המקריא יכול להרחיב את ההסבר על מהות החפצים והמאורעות בהתאם לגיל הילד.
איך למדתי גיאוגרפיה/ אורי שולביץ, כנרת, 2008.
זהו סיפורו הפרטי של אורי שולביץ. הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. המשפחה נאלצת לברוח בעקבות הפצצת ורשה לקזחסטן הרחוקה.
במקום להביא לחם למשפחה הרעבה מביא האב מפת עולם גדולה. בתחילה הילד כועס, אך כאשר האב תולה את המפה הגדולה מתחלף הכעס לסקרנות ואפילו להנאה. באמצעות הדמיון החזותי מתחיל הילד לטייל בכל המקומות שנראים לו נפלאים וקסומים. הספר מציג גיאוגרפיה הנוצרת באמצעות דמיון ומתארת דרך של הישרדות ותקווה.
המפוחית/ תמר מאיר, כתר, 2023. איור: יעל אלברט.
שמואל גוגול היה אמן מפוחית בעל שם עולמי, וחינך דורות של ילדים אוהבי מוזיקה – בתזמורת מפוחיות הפה של רמת גן שייסד וניהל. ספר הילדים “המפוחית”, מפגיש את הקוראים הצעירים עם דמותו של גוגול הילד בבית היתומים של יאנוש קורצ’אק וסטפניה וילצ’נסקה, ועם המפוחית הראשונה שלו: מפוחית שקיבל כמתנה מקורצ’אק.
הספרנית הקטנה בעולם/ איריס ארגמן, צלטנר, 2023. איור: אביה כהן.
סיפורה של דיטה קראוס, ניצולת שואה שהיתה הספרנית הקטנה בבלוק 31, בלוק הילדים במחנה המשפחות של יהודים מצ'כיה בבירקנאו, אושוויץ.
תחת הנהגתו של פרדי הירש, שניהל את הבלוק והנהיג מעין "בית ספר" שמילא בתוכן חינוכי ויצירתי את זמנם של הילדים, דיטה החביאה ושמרה על הספרים המעטים שהיו ברשותם. חלק מהספרים אף תפרה והצמידה לבגדיה.
סיפורה של דיטה ראה אור לפני שנים אחדות כרומן למבוגרים, הספרנית מאושוויץ מאת אנטוניו איטורבה (כתר ספרים, 2021), ועכשיו מובא סיפורה לדור הצעיר.
ילד כוכב/ אוספטר-דויב, רשל, כנרת, 2008.
ספר מאויר שמאפשר מפגש ראשון מרומז עם נושא השואה. הספר מספר את סיפורו של ילד כוכב, שנאלץ להסתתר מפני ציידי כוכבים שמבקשים ללכוד אותו ואת הכוכבים האחרים. הטקסט עצמו לא מזכיר כלל את השואה ו/או את מלחמת העולם השנייה. כל הקישורים ההיסטוריים נעשים בעזרת סמלים שמופיעים באיורים (טלאי צהוב, צלב קרס, רכבות, חיילים וכו). הספר מאפשר לדון בנושא השואה באופן מודרג וברמות שונות ועל שנאת הזר והשונה באופן כללי.
יומנה של בלומקה/ חמילבסקה, איבונה, צלטנר ספרים, 2012.
"יומנה של בלומקה" מתאר את חיי היום יום של חברת הילדים בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. בספר, הכתוב כיומן, מציגה לנו בלומקה, אחת הילדות בבית היתומים, את חבריה. כל כפולה מתארת ילד או ילדה אחרים, ומשלבת, בשפה יומיומית ופיוטית גם יחד, את היום יום שלהם לצד משהו מן ההיסטוריה והאופי של כל ילד וילדה. יאנוש קרוצ'אק מתואר אף הוא בספר, לצד תיאורים מחיי היום יום של בית היתומים, השואבים מן התפיסה החינוכית שלו.
תומי/ פריטה, בדז'יך , ירושלים : יד ושם, תשנ"ט, 1998
כשתומי היה בן ארבעה חודשים, הוא נשלח עם הוריו לגטו טרזין, בצ'כוסלובקיה. אביו, בדז'יך פריטה, היה אמן יהודי. על האמנים היהודיים נאסר לצייר בגטו ציורים פרטיים, אך הם ציירו בהיחבא ציורים רבים והסתירו אותם מעיני הנאצים בגטו. נוסף על הציורים שצייר, הכין בדז'יך אלבום ציורים מיוחד לבנו תומי לכבוד יום הולדתו השלישי. אלבום הציורים נמצא בסוף המלחמה בגטו טרזין. תומי עצמו שרד את השואה.
למה לנפתלי קוראים נפתלי/ אלונה פרנקל, מושב בן-שמן : מודן, 2009.
בספר זה אנו לומדים על מקור שמו היחודי של נפתלי. בניגוד לספרים הקודמים בהם אנחנו זוכים לקחת חלק בחיי היום יום של נפתלי, הפעם אמא של נפתלי מספרת לנו על ילדותה. היא מספרת על ילדה קטנה שחיה בארץ רחוקה בתקופה אכזרית של מלחמה, כאשר אנשים רעים וחזקים ניסו להשתלט על העולם ולהרוג אפילו ילדות קטנות כמוה. היא מספרת על המשפחה שלה שחלקם כבר אינם אך ממשיכים לחיות בזיכרונות. ואז היא מספרת על סבא שלה, נפתלי.
******לילדי ביה"ס יסודי*****
תיאטרון הילדים מבסס על ספור אמיתי/ הרטמייר שלומית גבעתיים: רימונים הוצאה לאור, תשע"ז 2017.
מיועד לילדים ומספר את סיפורם של לאון ואחותו בטקה בני השמונה והשש ,שהקימו במרתף ביתם בבוריסלב שבפולין תיאטרון בובות לילדים ויחד עם חבריהם לשכונה העלו הילדים הצגה. וסמוך להעלאתה נאלצו גם להתמודד עם נערים אנטישמיים שרדפו אחריהם, הכו אותם והכאיבו לכלבם הקטן. זו היתה הצגה חד פעמית. ב־1 בספטמבר 1939 התעוררו הילדים לקול רעש מטוסים שבישר את פרוץ המלחמה. "חשוב לספר איך נראו החיים לפני המלחמה ולא רק על המלחמה עצמה", אומרת שלומית הרטמייר, שכתבה את הספר "תיאטרון הילדים" המבוסס על ילדותו של אביה ניצול השואה לאון הרטמייר, בפולין שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מתאים לביה"ס יסודי.
הנקה ופיט: ספור של חברות אמיצה/ רן כהן-אהרונוב, ירושלים: כתר, 2013.
במלחמת העולם השנייה באמסטרדם אשר בהולנד, הנקה הקטנה נפרדת מהוריה ונלקחת למחבוא. היא לבד. היא עוברת מבית לבית, היא איבדה את כל הדברים המוכרים והבטוחים בחייה. אבל דוקא אז בשיא הפחד, הבדידות והמצוקה, היא מוצאת את פיט, נפש תאומה שתחזיר לחייה את החום והאהבה שכל כך חסרים לה. הנקה ופיט הוא ספור על חסד, חברות, אומץ ותקווה בלב האימה. הנקה היא אמו של המחבר, שהלכה לעולמה השנה. רן כהן אהרונוב שמספר את סיפורה באהבה וברגישות. מתאים לביה"ס יסודי.
קליידוסקופ/ חוה ניסימוב,
ספר יפהפה ולירי, על קורות ילדה אחת בשואה. הספר אמנם דק ומנוקד, אך שובר לב, לכן היינו ממליצים החל מכתה ד' ולמבוגרים עד בכלל.
הסוד של פלוריאן/ חוה ניסימוב
חברות נרקמת לאט בין ילדה יהודיה לבנם של האנשים שבביתם היא מסתתרת.
ואיך קוראים לך עכשיו? /תמי שם-טוב
סיפורה האמיתי של הילדה לינקה וסיפור ההתכתבות הסודית שלה עם אביה בימי המלחמה. המכתבים היפים והמאוירים שרדו ומוצגים כיום במוזיאון "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות. הספר כולל את המכתבים המקוריים ואת סיפורה של לינקה כפי שנכתב ע"י הסופרת תמי שם טוב.
הצילום שהציל אותנו/ מיה קלינגר-כהן, הקיבוץ המאוחד, 2022.
סיפור ההצלה של הילד גברא מנדיל (שלימים יהפוך לצלם מפורסם בארץ, בעל סטודיו גברא) ובני משפחתו, והוחבאו בביתה של משפחה מוסלמית אלבנית. סיפור מחמם לב ואנושי על אהבת אדם בצל מלחמה.
המשך בתגובה הבאה
בשנים האחרונות יצאו לאור כמה ספרים יפים ורגישים בנושא השואה, המיועדים לקוראים הצעירים יותר:
חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי : סיפורו האמיתי של חסיד אומות העולם, פרנצ'סקו טירלי, איטלקי שהחביא בחנות הגלידה שלו בבודשפט יהודים בתקופת השואה.אחד מן הניצולים בזכותו של טירלי הוא יצחק מאיר, שהתחבא בחנות עם הוריו, והוא חמיה של הסופרת, תמר מאיר. הספר מתווך את הנושא לצעירים מאוד, עם מסר אופטימי של אהבת אדם והצלה. בספר עצמו המילה שואה כלל לא מופיעה. גם לא המילה נאצים. וכל הורה יכול להוסיף בהסבריו מינון זוועות ההולם את טעמו.. ואת גיל הילד.
סיפור על אור בתקופה חשוכה, על ילדה אחת שמלווה את אביה העיוור לבית המלאכה בו הוא עובד בייצור מברשות ומטאטאים, ומשמשת לו זוג עיניים רואות.
הספר, מתרחש בברלין בשנת 1941, ומתאר את ביקורה של הילדה אליס בעבודתו של אביה, בסדנת העיוורים שבבית המלאכה למברשות ומטאטאים שהקים חסיד אומות העולם אוטו ויידט
באמצעות ספור חייו הנוגע ללב של הדבון אוטו ומנקודת המבט שלו, מספר לנו אונגרר על אחת התקופות הקשות שידעה האנושות, תקופת מלחמת העולם השניה. הדבון אוטו הוא עד ראיה המתעד את ילדותם המאשרת של שני החברים, דוד ואוסקר, ילד יהודי וילד נוצרי, לפני פרוץ המלחמה. הוא מתאר את הפרדה שנכפתה עליהם עקב המלחמה, את הסבל שהיה מנת חלקם בתקופת המלחמה ואת איחודם מחדש שנים רבות לאחר סיומה. דרך עיניו של הדבון אוטו אנו רואים את האלימות ואת חסר ההגיון שבמלחמה, שבה נפגעים בני אדם מכל הצדדים - ילדים ומבגרים, וגם בבות ודובונים. אבל דרך עיניו אנו גם למדים שבאמצעות האהבה, הידידות והפיוס אפשר להשתקם, להרפא ולזכות מחדש בחיי שלוה ושלום
סיפורו האמיתי והמרגש של ניצול השואה פרד לסינג מסופר מנקודת תצפית מיוחדת ומפתיעה - מפיו של הדובי שלו. זהו סיפור על ילדוּת בצל מלחמת העולם השנייה, המספר על תקווה ואהבה, בדידות וחברוּת אמיצה. בגלל המלחמה הממושכת נאלצו הוריו של פרד להסתיר אותו לבדו אצל משפחות שונות, ומפעם לפעם העבירו אותו למסתור חדש. הדובי הקטן היה הקשר היחיד שלו למשפחתו ולבֵיתו. פרד לסינג וכל בני משפחתו ניצלו, ובתום המלחמה עזבו את הולנד. פרד חי כיום במישיגן, ארצות הברית. הדובי של פרד הוצג בתערוכה "כוכבים בלי שמיים" במוזיאון "יד ושם"
זהו סיפור פשוט לכאורה על יחסים בין סבא ונכדו האהוב. הסיפור נכתב דרך עיניו של אורי, הנכד הקטן, שמתוך סקרנות תמימה פותח מגרה נעולה, אסורה, שבה סבא "אגר את עברו" כילד בתקופת השואה. אורי מגלה שם כמה חפצים זרים ומוזרים כמו טלאי צהוב, או בובת סמרטוטים תפורה. החפצים שהתגלו לעיניו של הנכד פתחו פתח לסיפור שהיה סמוי כל השנים. דרך חפצים אלה מתחיל סבא לספר מעט ממה שעבר עליו בתקופת השואה. מוזכרים המושגים: נאצים, גיטאות ומחנות, אך הסיפור אינו מציג אירועי אימה. הילדים נחשפים לחפצים סימבוליים מאותה תקופה. ההורה/מורה המקריא יכול להרחיב את ההסבר על מהות החפצים והמאורעות בהתאם לגיל הילד.
זהו סיפורו הפרטי של אורי שולביץ. הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה. המשפחה נאלצת לברוח בעקבות הפצצת ורשה לקזחסטן הרחוקה.
במקום להביא לחם למשפחה הרעבה מביא האב מפת עולם גדולה. בתחילה הילד כועס, אך כאשר האב תולה את המפה הגדולה מתחלף הכעס לסקרנות ואפילו להנאה. באמצעות הדמיון החזותי מתחיל הילד לטייל בכל המקומות שנראים לו נפלאים וקסומים. הספר מציג גיאוגרפיה הנוצרת באמצעות דמיון ומתארת דרך של הישרדות ותקווה.
שמואל גוגול היה אמן מפוחית בעל שם עולמי, וחינך דורות של ילדים אוהבי מוזיקה – בתזמורת מפוחיות הפה של רמת גן שייסד וניהל. ספר הילדים “המפוחית”, מפגיש את הקוראים הצעירים עם דמותו של גוגול הילד בבית היתומים של יאנוש קורצ’אק וסטפניה וילצ’נסקה, ועם המפוחית הראשונה שלו: מפוחית שקיבל כמתנה מקורצ’אק.
סיפורה של דיטה קראוס, ניצולת שואה שהיתה הספרנית הקטנה בבלוק 31, בלוק הילדים במחנה המשפחות של יהודים מצ'כיה בבירקנאו, אושוויץ.
תחת הנהגתו של פרדי הירש, שניהל את הבלוק והנהיג מעין "בית ספר" שמילא בתוכן חינוכי ויצירתי את זמנם של הילדים, דיטה החביאה ושמרה על הספרים המעטים שהיו ברשותם. חלק מהספרים אף תפרה והצמידה לבגדיה.
סיפורה של דיטה ראה אור לפני שנים אחדות כרומן למבוגרים, הספרנית מאושוויץ מאת אנטוניו איטורבה (כתר ספרים, 2021), ועכשיו מובא סיפורה לדור הצעיר.
ספר מאויר שמאפשר מפגש ראשון מרומז עם נושא השואה. הספר מספר את סיפורו של ילד כוכב, שנאלץ להסתתר מפני ציידי כוכבים שמבקשים ללכוד אותו ואת הכוכבים האחרים. הטקסט עצמו לא מזכיר כלל את השואה ו/או את מלחמת העולם השנייה. כל הקישורים ההיסטוריים נעשים בעזרת סמלים שמופיעים באיורים (טלאי צהוב, צלב קרס, רכבות, חיילים וכו). הספר מאפשר לדון בנושא השואה באופן מודרג וברמות שונות ועל שנאת הזר והשונה באופן כללי.
"יומנה של בלומקה" מתאר את חיי היום יום של חברת הילדים בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. בספר, הכתוב כיומן, מציגה לנו בלומקה, אחת הילדות בבית היתומים, את חבריה. כל כפולה מתארת ילד או ילדה אחרים, ומשלבת, בשפה יומיומית ופיוטית גם יחד, את היום יום שלהם לצד משהו מן ההיסטוריה והאופי של כל ילד וילדה. יאנוש קרוצ'אק מתואר אף הוא בספר, לצד תיאורים מחיי היום יום של בית היתומים, השואבים מן התפיסה החינוכית שלו.
כשתומי היה בן ארבעה חודשים, הוא נשלח עם הוריו לגטו טרזין, בצ'כוסלובקיה. אביו, בדז'יך פריטה, היה אמן יהודי. על האמנים היהודיים נאסר לצייר בגטו ציורים פרטיים, אך הם ציירו בהיחבא ציורים רבים והסתירו אותם מעיני הנאצים בגטו. נוסף על הציורים שצייר, הכין בדז'יך אלבום ציורים מיוחד לבנו תומי לכבוד יום הולדתו השלישי. אלבום הציורים נמצא בסוף המלחמה בגטו טרזין. תומי עצמו שרד את השואה.
בספר זה אנו לומדים על מקור שמו היחודי של נפתלי. בניגוד לספרים הקודמים בהם אנחנו זוכים לקחת חלק בחיי היום יום של נפתלי, הפעם אמא של נפתלי מספרת לנו על ילדותה. היא מספרת על ילדה קטנה שחיה בארץ רחוקה בתקופה אכזרית של מלחמה, כאשר אנשים רעים וחזקים ניסו להשתלט על העולם ולהרוג אפילו ילדות קטנות כמוה. היא מספרת על המשפחה שלה שחלקם כבר אינם אך ממשיכים לחיות בזיכרונות. ואז היא מספרת על סבא שלה, נפתלי.
******לילדי ביה"ס יסודי*****
מיועד לילדים ומספר את סיפורם של לאון ואחותו בטקה בני השמונה והשש ,שהקימו במרתף ביתם בבוריסלב שבפולין תיאטרון בובות לילדים ויחד עם חבריהם לשכונה העלו הילדים הצגה. וסמוך להעלאתה נאלצו גם להתמודד עם נערים אנטישמיים שרדפו אחריהם, הכו אותם והכאיבו לכלבם הקטן. זו היתה הצגה חד פעמית. ב־1 בספטמבר 1939 התעוררו הילדים לקול רעש מטוסים שבישר את פרוץ המלחמה. "חשוב לספר איך נראו החיים לפני המלחמה ולא רק על המלחמה עצמה", אומרת שלומית הרטמייר, שכתבה את הספר "תיאטרון הילדים" המבוסס על ילדותו של אביה ניצול השואה לאון הרטמייר, בפולין שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. מתאים לביה"ס יסודי.
במלחמת העולם השנייה באמסטרדם אשר בהולנד, הנקה הקטנה נפרדת מהוריה ונלקחת למחבוא. היא לבד. היא עוברת מבית לבית, היא איבדה את כל הדברים המוכרים והבטוחים בחייה. אבל דוקא אז בשיא הפחד, הבדידות והמצוקה, היא מוצאת את פיט, נפש תאומה שתחזיר לחייה את החום והאהבה שכל כך חסרים לה. הנקה ופיט הוא ספור על חסד, חברות, אומץ ותקווה בלב האימה. הנקה היא אמו של המחבר, שהלכה לעולמה השנה. רן כהן אהרונוב שמספר את סיפורה באהבה וברגישות. מתאים לביה"ס יסודי.
ספר יפהפה ולירי, על קורות ילדה אחת בשואה. הספר אמנם דק ומנוקד, אך שובר לב, לכן היינו ממליצים החל מכתה ד' ולמבוגרים עד בכלל.
חברות נרקמת לאט בין ילדה יהודיה לבנם של האנשים שבביתם היא מסתתרת.
סיפורה האמיתי של הילדה לינקה וסיפור ההתכתבות הסודית שלה עם אביה בימי המלחמה. המכתבים היפים והמאוירים שרדו ומוצגים כיום במוזיאון "יד לילד" בבית לוחמי הגטאות. הספר כולל את המכתבים המקוריים ואת סיפורה של לינקה כפי שנכתב ע"י הסופרת תמי שם טוב.
סיפור ההצלה של הילד גברא מנדיל (שלימים יהפוך לצלם מפורסם בארץ, בעל סטודיו גברא) ובני משפחתו, והוחבאו בביתה של משפחה מוסלמית אלבנית. סיפור מחמם לב ואנושי על אהבת אדם בצל מלחמה.
המשך בתגובה הבאה
