בשעה טובה השכנים שלי התחילו לבנות

[האדם הפשוט]

בשעה טובה השכנים שלי התחילו לבנות

ביקרתי בשטח היום . התחילו בקידוחי כלונסאות , דיברתי עם הקודח שקדח במגרש השכן לשלי גם הוא אמר שלא צריך לעשות בדיקות קרקע בכל המגרשים עד כה זו אותה הקרקע , אדמה חומה כבדה עם שיכבה של סלע כורכר בעומק . זה ממש פשוט לצקת את הכלונסאות , לעשות שנולגריסט לסמן את הכלונסאות והשאר זו עבודה של הקודח . כמעט בוודאות שאני אעשה לפחות את הרצפה בעצמי . דרך אגב שמתי לב שלא עושים כלום בנוגע לארקת יסוד בכלונסאות , צריך לרתך לפחות אחד מהמוטות הלא כן ?

 

[האדם הפשוט]

כלונס לפני היציקה

 

[dinka2]

מספיק לרתך קורות קשר

 

[בינא]

לא נכון! חובה לרתך לברזל 10 עגול

שחובה להוסיף בכל כלונס.

 

[האדם הפשוט]

צודק ! זכרתי משהוא כזה

 

[bis fd]

גם אנחנו התחלנו

 

[בינא]

האם אתה יודע מה עומק הכורכר?

מה עובי שכבת האדמה עד הכורכר? כיצד החלטת שהאדמה "כבדה"? חובה לרתך ברזל 10 עגול נוסף בכל קלונס לברזל 10 עגול שייקשר בכל היקף היסוד להארקת יסוד. אין לרתך את הרזל המצולע כי הוא אינו טוב להארקה וכל ריתוך פגוע בחוזקו באותו מקום. לאותו ברזל גם חובה לרתך פלח הארקה מגולוון ללוח ו-4 פלכי הארקה הארקה (1 בכל פינה) ביסוד.

 

[האדם הפשוט]

2 המטר העליונים הם מילוי ליישור

השטח , לא יודע באיזה עומק שיכבת הכורכר, אם אני לא טועה לפחות 6 מטר כי ראיתי אותו קודח די הרבה ועדיין הוא לא הגיע לכורכר . "כבדה " זה ביטוי שלי האדמה שם חומה דחוסה וקשה . בכל מקרה הם יצקו את הכלונסאות כרגיל .

 

[בינא]

יציקת כלונסאות צריכה להיות מבוקרת

הקבלנים "מצפצפים" על נושא הבקרה, "חוסכים" את המשאבה עם הצינור הארוך ויוצקים מהמיקסר ישר לתוך הבור, תוך כדי יצירת 2 מצבים לא רצויים: 1 - "סגרגציה, - הפרדה של חלקי הבטון, כאשר החצץ נפרד מהתערובת ונערם בתחתית הכלונס, תוך החלשה ניכרת שלו ושל שאר הבטון המאבד את החצץ הזה. 2 - מהנפילה הארוכה, נוצר כוח הדוחף את הברזל הכלונס לדופן הבור ובכך מחלישה את הכלונס, עקב היות הברזל מחוץ לבטון, לא באמצע הכלונס ונוגע בקרקע המביאה להחלדתו, התפרקותו ויצירת סדקים לאורך השנים. 2 התופעות האלה כל-כך נפוצות, עד שהמהנדסים המודעים לבעיה, מתכננים את הכלונס פי 2.5 בחוזק ממה שהוא צריך להיות, מה שיותר מצב בו כלונסאות שנוצקו כראוי, אינן מתפקדות בהתאמה לחישובים ההנדסיים בגלל שאין עליהם מספיק עומס. כל הנ"ל הם גורמים לסדיקה עתידית של המבנה, תזוזת קירות ובלוקים בקירות ובעיות חדירת רטיבות דרך הקירות. הדרך הנכונה לצקת כלונסאות היא ע"י ייצוב וקיבוע הברזל במרכז הבור החפור, בעזרת חישוקי עזר ויציקה מבוקרת עם משאבת בטון בעלת צינור ארוך המורד אל תחתית החפירה ומועלה תוך כדי שפיכת הבטון כלפי מעלה. מי שיש לו מפקח שיודע את עבודתו, יבחין כי הוא נמצא מתחילת יציקת הכלונסאות ועד גמר ומי שאין לו מפקח שידאג שהמנדס שתכנן וחתום על המבנה, יהיה נוכח במהלך כל יציקת הכלונסאות.

 

[האדם הפשוט]

נכון מאוד !!!

גם אני שאלתי אותם למה הם לא יוצקים את הכלונסאות עם משאבת בטון , " אאהה לא צריך אפשר ישר עם המיקסר " כמובן שאין להם מפקח, הם לקחו קבלן שלד בלבד לעת עתה . כמובן שצריך לדאוג שהברזל יהיה במרכז הבטון ולא יהיה בקצה וגם שלא יגע בקרקעית הקידוח . היה מקרה בחברת החשמל שמשפך היציקה של הכלונסות נתקע להם ביציקה , המנופאי הפעיל כוח בכדי להוציא את המשפך עד שזרוע המנוף לא עמדה במאמצים וקרסה , מנוף זחלי קטן .

 

[fireman]

יציקה בשיטת "טרמי"

הסביר מצויין בינא את הליך היציקה הנכון לכלונסאות. שיטת החדרת צינור עד לתחתית הכלונס נקראת "טרמי"...הגרסא המקורית מדברת על החדרת משפך עם צינור ארוך והרמתו תוך כדי התקדמות היציקה עם מנוף כפי שהסביר האדם הפשוט. המשפך בד"כ משמש יציקות עמוקות שאורך הצינור שיש במשאבות לא תמיד מספיק (גם עם התוספות שיש בד"כ על המשאבה) מקור הרעיון של השיטה הזו נוצר בגלל הצורך לצקת כלונסאות באדמות חוליות ובאדמות הרוויות במים. אדמות רוויות במים קודחים בשיטת בנטונייט בה בכל תהליך הקידוח מוזרם חומר שנקרא בנטונייט אל תוך הבור וממלא אותו, החומר עצמו אוטם את דפנות הבור ומונע חלחול מים לתוך הכלונס בשיטה זו בעוד הבורר מלא בבנטונייט מחדירים את ברזל הזיון ואת צינור הבטון עד התחתית, מבצעים יציקה, דוחפים את הצינור לתוך היציקה ויוצקים בטון...תוך כדי התהליך מרימים את הצינור עם התקדמות היציקה ומלמעלה שואבים את הבנטונייט. קיימת שיטה נוספת שנקראת CFA בה משתמשים במקדח חלזוני שדרכו מוזרם הבטון אל הבור בגמר תהליך הקידוח...קידוחים מסוג זה נעשים בקרקע חולית. בגמר היציקה מחדירים את ברזל הזיון (הפוך מיציקה רגילה של כלונס)\ מסיבה זו אורך הזיון מוגבל לכדי 8 מטרים בלבד כזכור לי.