לדעתי, הבעיתיות בהורדה היא לא הזלזול באומן
וביצירה. העניין הוא שנורא קל להשיג לשמוע היום מוזיקה. פעם היית צריך ללכת לחנות, לקנות את התקליט, להניח אותו בעדינות בפטיפון, להתפלל שלא יישרט... להתאמץ, לרצות, להשקיע... היום לכל פלצן יש במחשב ספריה של אלפי שירים שהוא לא ישמע לעולם. העיקר שיש לו. תרבות השפע קילקלה אותנו. פעם הייתה איכות. היום יש כמות. זה פשוט סימפטום של המחלה הכלל אנושית. תנסו לחשוב מתי לאחרונה יצא פה תקליט שממש רציתם לקנות? מקרים ספורים. רוב האומנים מוציאים היום מוזיקה שמתאימה לדור הסלולארי - מוזיקה שעוברת ליד האוזן, חלולה, סכרינית עד כדי בחילה, שבאה והולכת בלי להשאיר סימנים. שנועדה לשמוע בפלאפון או באיי פוד החדש. כזו שהיום כולם מורידים בקצב ועוד חודש לא ידעו מי שר את זה בכלל. וזאת הבעיה. היום אומן שיש לו באמת מה להגיד - מי ישמע אותו בכלל, עם כל הסיסמאות הנבובות שהחברה מוכרת? מעט אומנים באמת משקיעים ומנסים ליצור, אבל לא מצליחים להיכנס לתודעה בגלל הכוכבים שנולדים וגלגל"צים למיניהם.