בשעת לילה מאוחרת זו
אני לא יכול שלא לתהות לגבי דברים מסויימים... ואז נתקלתי בציטוט הבא ושקעתי במחשבות רבות: "אין סוף לדרך. הרבה שנים השמש שזפה את פני והרוחות נגסו בבשרי. אני זקן. הסאפה, האוצ´י והלה (הלה=הבשר העצמות והדם למי שלא יודע
) שלי הזדקנו. אבל אני עוד ילד, אני עוד מתלמד, אני חניך המנסה להבין את המסתורין של היקום." מדברי שמאן זקן בן לשבט הראראמורי. אני מניח שאותם דברים של שמאן זקן נכונים לגבי כל אחד מאיתנו, לא משנה מהיא אמונתו או מטרותיו... כולנו צריכים לזכור שאנו חניכים... חניכים של היקום הרב.... לעולם לא נוכל ללמוד הכל אך עם זאת לעולם גם לא נוכל לשכוח הכל... לפעמים נסו להתבונן אל-על, אל השמים... היקום רחב ידיים, היקום עצום... האם לדעתכם אכן כוחות מסתוריים מטיילים להם שם... נודדים מחלקו האחד של היקום למשנהו... לפעמים "קופצים" הם לבקר.... לדעתי האישית, הדבר מופלא! מופלא שאנשים מסוגלים להשתמש ברוחניותם בכדי להשלים את החסר, החסר במה? על זה תענו בעצמכם... ומה אני? אני עוד ילד... מה אני יודע? לא משנה אם אני ילד בן 18 או ילד בן 78.... כולנו ילדים..כולנו תלמידים. ולכן ארצה גם לנצל את ה"במה" ולהגיד, בואו לא נריב ביננו, היקום הוא בית סיפרנו, הבא נלמד ממנו יחדיו! לילה טוב וברכת בוקר על כולם
אני לא יכול שלא לתהות לגבי דברים מסויימים... ואז נתקלתי בציטוט הבא ושקעתי במחשבות רבות: "אין סוף לדרך. הרבה שנים השמש שזפה את פני והרוחות נגסו בבשרי. אני זקן. הסאפה, האוצ´י והלה (הלה=הבשר העצמות והדם למי שלא יודע