בשפה שלי
האמנתי בך בימים שאפילו אתה הפסקת האמנתי בתום של ילדה שדיברנו באותה שפה האמנתי שאם אני אמיתית בוודאי גם אתה כמה נאיביות ופגיעות שנחשפה האמנתי שחברים הם לא רק בהסתדרות האמנתי בטוהר בפשטות כמו לחיות כמו למות .. בלי שום טעות שחור ולבן גדול וקטן הרוע רק ניראה כניצחון לפעמים הוא זוכה בניצחון זמני האמת והלב הפתוח נישארו רק השפה שלי ניסיתי ללמד אותך אולי שפה חדשה ניסיתי אולי יותר מדיי להיות .. ניסיתי בין לבין בין כל השטויות לומר גם דברים חשובים לאהוב ולהיות בדרך שלא ידעת ולא תדע בחיים זאת שפה לאנשים בלי הפרעות קשב זאת שפה לאנשים שיודעים להבדיל זאת שפה שלא קל ללמוד כן הכי קל זה לבגוד ..פשוט ככה הייתי נאמנה מבינה סלחנית מגוננת ..אבל הכי הרבה הייתי מטומטמת הייתי עיוורת חירשת לשפה האחרת השפה הצבעונית שכבר צבעה את כל הדור חשבתי שרכבתי על סוס אבל זה היה חמור עיווורת צבעים בעולם שאליו לא שייכת שמחה שלא נשאר הרבה ובקרוב אוכל ללכת מרגיש לי פה בודד בעולם צבעוני ובוגד המסך שלי עדיין בשחור לבן כאילו לא עבר עוד זמן חשבתי שמצאתי את עצמי בשיר מסויים לא חשבתי לתקן את העולם אבל חשבתי שלכל שיר או לחן יש תפקיד ולכל היסטוריה יש ערך בעתיד .. שהמילים שלי לא היו לשווא שהשפה שלי תהיה חלק ולו קטן .. גם אם לא היית לומד את הכל המעט שלך והמעט שנשאר יכל להספיק כן לא היו לי ציפיות גדולות מידה טובה כנגד ים גדול בשבילך .. אבל אשאר בעולם שמדבר בשפה שלי ובים הגדול שאטבע בו ואהיה רק אני הרוע לא מנצח זאת רק אשליה הרוע זה ניצחון זמני לעולם לא ינצח אפילו אם הוא של ההמונים השפה שלי עכשיו לא מובנת לא מוערכת אבל יום אחד תהפוך לפשוטה ממש כמו השפה של השקר והבגידה
האמנתי בך בימים שאפילו אתה הפסקת האמנתי בתום של ילדה שדיברנו באותה שפה האמנתי שאם אני אמיתית בוודאי גם אתה כמה נאיביות ופגיעות שנחשפה האמנתי שחברים הם לא רק בהסתדרות האמנתי בטוהר בפשטות כמו לחיות כמו למות .. בלי שום טעות שחור ולבן גדול וקטן הרוע רק ניראה כניצחון לפעמים הוא זוכה בניצחון זמני האמת והלב הפתוח נישארו רק השפה שלי ניסיתי ללמד אותך אולי שפה חדשה ניסיתי אולי יותר מדיי להיות .. ניסיתי בין לבין בין כל השטויות לומר גם דברים חשובים לאהוב ולהיות בדרך שלא ידעת ולא תדע בחיים זאת שפה לאנשים בלי הפרעות קשב זאת שפה לאנשים שיודעים להבדיל זאת שפה שלא קל ללמוד כן הכי קל זה לבגוד ..פשוט ככה הייתי נאמנה מבינה סלחנית מגוננת ..אבל הכי הרבה הייתי מטומטמת הייתי עיוורת חירשת לשפה האחרת השפה הצבעונית שכבר צבעה את כל הדור חשבתי שרכבתי על סוס אבל זה היה חמור עיווורת צבעים בעולם שאליו לא שייכת שמחה שלא נשאר הרבה ובקרוב אוכל ללכת מרגיש לי פה בודד בעולם צבעוני ובוגד המסך שלי עדיין בשחור לבן כאילו לא עבר עוד זמן חשבתי שמצאתי את עצמי בשיר מסויים לא חשבתי לתקן את העולם אבל חשבתי שלכל שיר או לחן יש תפקיד ולכל היסטוריה יש ערך בעתיד .. שהמילים שלי לא היו לשווא שהשפה שלי תהיה חלק ולו קטן .. גם אם לא היית לומד את הכל המעט שלך והמעט שנשאר יכל להספיק כן לא היו לי ציפיות גדולות מידה טובה כנגד ים גדול בשבילך .. אבל אשאר בעולם שמדבר בשפה שלי ובים הגדול שאטבע בו ואהיה רק אני הרוע לא מנצח זאת רק אשליה הרוע זה ניצחון זמני לעולם לא ינצח אפילו אם הוא של ההמונים השפה שלי עכשיו לא מובנת לא מוערכת אבל יום אחד תהפוך לפשוטה ממש כמו השפה של השקר והבגידה