בשר 2

בשר 2

בשר ( 2 טיוטה ב') לצלם ודמות האדם נוסף מרכיב הנשמה , המאירים יחדיו , הארה זו מכונה בשם כלי . הכלי מואר(באור אין סוף) ומשרטט גוף שלו רמ"ח איברים (המשכה קבועה של אור) ושס"ה גידי אור (המשכה אינטראקטיבית בין תכני שדה האור – דהיינו מכלול האפשרויות הפרושות לאור אם היותו אינטראקטיבי אם האור הממשיך את הגידים כממשק שנמשך ולבסוף ויוצר את הגוף ) , מכלול זה מקרין בבריאה גוף העשוי אור , כאשר חלק מהאינטראקציה של האור מייצרת ערכים שגמישותם פחותה לגוף עד שהגוף הופך לגשמי. דהיינו השדה בו נמצאת הקרנת הגוף הגשמי בבריאה שונה מהכלי היא יותר עבה , בלשון חז"ל מעבר מימין לשמאל , במעבר זה נוסף ערך יחסי של זמן, המצביע על מעבר של אור מימין לשמאל, ובשביל נשמת האדם בגוף הצופה על זרימה יחסית זו של מעבר מעבר לעתיד (זרימה של אור מודעות תכנים של הווצרות בין אור למצב צבירה גשמי ), זרימה עתידית זו נקראת בשר , ולה היבט של אור המאיר מהקרנת הכלי לגוף מימינו לשמאלו , עבורנו זו חווית העתיד היחסי . האור הנקרא אין סוף או מקיף פוגע בכלי וחלקו כאמור מאיר את השרטוט של קווי המתאר של הגוף וחלק מאיר החוצה לשאר הבריאה . חלק בא לביטוי בהילות (או ברמת החיה והיחידה שלהן מימד או שדה שבו הם מוקרנים בבריאה ) , וחלק פרוש בבריאה בכלים נוספים של גופים שונים חלקם בעלי צלם ודמות אדם חלקם בעלי דמות אדם בלבד חלקם בדמות חיות וכו' , האור המאיר בחיות חלקו מאיר כשדה אינטראקטיבי שלו זמן יחסי ואף המשכות של עתיד יחסי, דהיינו חיות בעלות בשר . בתחילה אסור היה לאכול בשר לאדם עד המבול בו שיחת כל בשר דרכו , דהיינו יצא מהתבנית (המשכת האור)של הכלי והדמות המאפשרת לו חיות וחיים . לאחר מכן החיות בעלות הבשר נשארו עם הערך היחסי העתידי המתוקן והותר לאכול בשר , אולם עתה הבשר הוא רק ברמת הנפש, וללא ערכי רוח נשמה וכלי , כלומר תזונה נמוכה יותר ובעלת חיות ומודעות נמוכה יותר (רק של נפש). אולם הנפש הזו נקראת נפש בהמית , האור הפוגע בנפש מייצר צורה צבע וצליל , שבימינו אנו מזהים את הקרנתו מימין לשמאל כדם בעל צבע אולם יש גם צליל . את הדם שהוא הקרנת הנפש הבהמית נאסר ליהודים על אכילה , כשהוא נושא תכונות ותובנות נפשיות נמוכות , שכאשר אוכלים אותם רמות הכלי הנשמה הרוח ונפש האדם לא יודעים כיצד לקבלם , ונוצרים השלכות נמוכות ושליליות בחיים . הבשר בהיותו הקרנת אור עתידית מלווה במצות מליחה של הבשר , דהיינו הוספת תבנית אור שמעצבת את העולם ואת המרחב הנלווה להקרנת העתיד , וגם סופג שאריות דם ומוציאות אותם מהבשר . לסה"כ המכלול של הקרנת הבשר העתידית יש צורך בחיבור לעבר כדי שישתמר הכוח הרוחני במעברים מימין לשמאל ושמאל לימין , כדי שהניזון מבשר לא יתבלבל ולא תישחת דרכו הנפשית , על כן מבצעים שחיטה כשרה , העוזרת לניזון מהבשר לקבל ערכי בשר המתאימים לנפש האדם ושלא יגבילו או יפריעו לטהרת נפש האדם ולמעברי ימין לשמאל או כחווייתנו את המעבר מעבר לעתיד ושמירה של מודעותנו בהווה. דוד
 
עד מתי רשעים יעלוזו?

השנה שחלפה על מדינת ישראל אכן הייתה מרובת אירועים משמעותיים. אחד האירועים שהכעיסו אותי מאוד הוא סיפוריה של הודיה, תינוקת תמימה שנרצחה באכזריות על ידי אביה – אלי פימשטיין. בחיבור זה אתאר את המקרה, את השפעתו עליי, ואת דעתי עליו. המקרה ארע אשתקד, כאשר המדינה כולה סערה וגעשה בגלל תינוקת בת שנתיים בשם הודיה פימשטיין שהוכרזה כנעדרת. רבים יצאו לחפשה בקרבת איזור מגוריה, ומשפחתה נראתה בתקשורת עצובה ומוטרדת. כעבור מספר ימים נמצאה גופתה של התינוקת בסמוך לביתה, בתוך קבר שהוכן לה מבעוד מועד. באותו הרגע הודה אביה אלי כי הוא זה שרצח אותה בדם קר. כמו כן, לא חסך האב בתיאורים מזעזעים שמוכיחים עד כמה הוא חסר כל צלם אנוש. "חיכיתי שהיא תפסיק לפרפר", אמר האב, "הוצאתי אותה מהאמבטיה, ניגבתי אותה, הלבשתי אותה והכנסתי אותה לתוך תיק. עלינו לאוטו ונסענו…". "הודיה לא הרגישה כלום", הוא מוסיף, "היא לא סבלה. הכנסתי אותה לאמבטיה, היא חייכה אלי ואז הטבעתי אותה. היו לה חיים טובים". המניע לרצח היה סכסוך בין אלי לבין רוני, אשתו. בכתב האישום טען פימשטיין כי תכנן לרצוח את בתו בירי בראשה, ובנוסף לירות באשתו בידיה וברגליה, בכדי שתסבול את כאבי התופת - אך תשאר בחיים. כיום מצוי האב בתהליכים משפטיים מתקדמים. עורך דינו, עמיר דהאן, מנסה להוכיח שבאותו הרגע לקה מרשו באי שפיות זמנית, ומכאן שיש להקל בעונשו. נשאלת השאלה – איזה עונש נותנים לעבריין שכזה? עונש מוות איננו אופציה, משתי סיבות: ראשית, אנו חיים במדינה דמוקרטית תחת פיקוח הומניטרי מתמיד של העולם כולו. הוצאה להורג נחשבת לאקט חריג ויוצא דופן, שיצא לפועל רק פעם אחת מאז קום המדינה (משפט אייכמן). שנית, אני סבור כי עונש מוות ייחשב לקל מדי בשביל פושע שכזה. במקום לתת לו להירקב בכלא, יום אחר יום, שנה אחר שנה – יקבל הפושע מוות מהיר ומיידי. עונש מוות הוא פרס. כי אנשים מתועבים כמו אלי פימשטיין, שלא מתבייש לרצוח את בתו בת השנתיים בגלל מחלוקות עם אמה, צריכים להימצא מאחורי סורג ובריח למשך כל ימי חייהם, ללא כל אפשרות חנינה. לצערי הרב, אין לי ספק שהוא יקבל עונש קל מזה. קל בהרבה, למען האמת. כי הרי "הוא לא היה שפוי באותו הרגע, ולכן יש להקל בעונשו". אני מאמין שמדינה בה מקבלים אנסים עבודות שירות כעונש, בגלל אי שפיותם הזמנית – משהו לקוי בה עוד מיסודה. אני משוכנע שמקרים ברוטליים כמו זה ממשיכים ואף ימשיכו לקרות בישראל. ולמען האמת, עם מערכת ענישה כמו שלנו – אינני מתפלא שמתרחשים סביבי מקרי אלימות ברבריים שכאלה, יום אחרי יום. כמו כן, אין לי ספק שעד הרגע בו יינתנו בישראל עונשים כבדים ומשמעותיים,"למען יראו ויראו" – יימשך חופש הפעולה האבסורדי של כל אותם חולי נפש, שהעונשים המגוחכים הללו מרתיעים אותם ואת יצריהם בערך כמו אקדח פיקות מצועצע. הרצח הזה, שהתרחש כאן בישראל, הרתיח אותי מרוב זעם. בשנים האחרונות, מככב טיעון אי השפיות הזמנית כגלגל ההצלה המושיע של עבריינים כבדים, מאנסים פדופילים ועד רוצחים בדם קר. טיעון אי השפיות הוא מטופש ועלוב. בן אדם שעשה מעשה אכזרי שכזה, בין אם הוא היה שפוי באותו הרגע ובין אם לא, צריך להיענש במלוא חומרת הדין. אי השפיות הזמנית, אם קיימת בכלל אצל אותו פושע, היא בעיה שלו, ולכן עליו להתמודד עם השלכותיה, יהיו אשר יהיו. אז קוראים יקרים – לכו עם היצר שלכם. קחו את החוק לידיים. ואם כבר ידיים – הרבו להשתמש בהם במקום במוח. הם מעבירות מסרים בצורה טובה יותר. תרצחו פעוטות חסרי ישע כי התחשק לכם. תאנסו עוברי אורח תמימים כי אתם יכולים. תכו, תבזזו, תפשיטו ותרמסו את כל מי שמסתכל עליכם בצורה שקצת לא מוצאת חן בעיניכם. כי במדינת ישראל - מי יודע? אולי גם אתם פשוט לקיתם באי שפיות זמנית.
 
אותו קשר

של ההרצאה שהוא שפך לפורום לכל דבר אחר בעולם. מפריע לי שעושים מהפורום הזה פח זבל של "העתק" - "הדבק".
 
דוד תעצור ברמזור אדום

למה אני מתכוון אני רואה את הקטעים שלך בכל מיני פורומים אתה פשוט יושב ושופך שם מאמרים מורכבים שאני מניח שאף אחד לא קורא אותם ולעיתים רחוקות מישהו מגיב אליהם, אני לא מתייחס כרגע לתוכן של מה שאתה כותב, יכול להיות שהוא מואר יכול להיות שהוא סתום ויכול להיות שהוא מופרך אבל זאת לא הנקודה , הנקודה היא שבפורומים צריך לשוחח האחד עם השני לשאול שאלות ולענות עליהן בתשובות, צורת כתיבה שלך שלא מופנית לאדם כל שהיא ולא מתייחסת לשאלה נתונה מפספסת, אם מישהו רוצה לקרוא משהו מורכב הוא יכול לפתוח את הרמח"ל או ספרים אחרים שמורכבים לא פחות, תנסה לתקשר בן אדם. תנסה להעלות שאלות ונושאים ברורים ואו לענות לשאלות של אחרים, אף אחד לא ינסה להכנס לראש שלך שמתחיל פה באמצע נושא כל שהוא לא מובן וממשיך להפליג הלאה למקום לא מובן אחר אינפורמציה מתקבלת כשיש מקום שמוכן עבורה בנשמה, כשיש שאלה שהיא באה לענות עליה, שאלה היא פינוי של מקום ותשומת לב. אני בטוח שהיינו יכולים לפתח דיונים על כל מיני דברים אם רק היית מתקשר יותר בכל מקרה בהצלחה ובהנאה ממה שאתה עושה
 
למעלה